את זה שהכדורגל השתגע, כבר הבנו; ששביעיות, שמיניות ואפילו 13 שערים הם חלק משגרת החיים החדשה, ושבשגרה הזאת שום דבר אינו צפוי וכולם יכולים לנצח את כולם. הנה, למשל, באנגליה: ליברפול הפסידה העונה לאסטון וילה, שהפסידה ללידס, שהפסידה לוולבס, שהפסידה לווסטהאם, שהפסידה לניוקאסל, שהפסידה לברייטון, שהפסידה לצ'לסי, שהפסידה - כן - לליברפול.
אלה ימים מוטרפים. נדמה שלשום קבוצה אין חסינות מול המצב והתנאים. קבוצות גדולות קורסות, אלופות מגמגמות, אימפריות מתקשות, ורק קבוצה אחת בחמש הליגות הגדולות טרם איבדה נקודה או הפסידה משחק באיזושהי מסגרת. מדובר במילאן, שתארח הערב את רומא כשהיא מוליכת הסריה אה עם מאזן מושלם - עוד הוכחה שהכדורגל באמת השתגע.
נכון, עברו רק ארבעה מחזורים, אבל היציבות של מילאן נמתחת על פני תקופה ארוכה מאוד. בהתחשב בה, זה לא עניין של מה בכך. תנסו להיזכר בשמונה השנים האחרונות שלה - אלה שבין האליפות ב-2011 והסגנות שנה אחר כך לשנה האחרונה שהסתיימה במקום חמישי הרואי. בפרק הזמן הזה מילאן יצרה ציפיות והנמיכה אותן באותן מהירות ותדירות.
מדי פעם, אחרי ניצחון משכנע והנפת פירורי הסופרקאפ שהשאירה יובנטוס, נכתבו כתבות על קאמבק אפשרי של גראנדה מילאן. פה ושם היא גרמה למאמינים להאמין, אלא שבמציאות סיימה מחוץ לרביעייה הראשונה מאז 2013 ובשום שלב לא היתה פקטור במאבק האליפות. מאמנים התחלפו בקצב מסחרר, שחקני רכש לא עמדו בציפיות, ההנהלה התחלפה - לא חסרות סיבות מדוע מילאן לא הצליחה לייצר רצף משחקים שזועק אופטימיות כמו זה שהיא נמצאת בו עכשיו.
הניצחון על סלטיק ביום חמישי האחרון היה השמיני העונה של מילאן בשמונה משחקים בכל המסגרות. בתוספת סיום העונה שעברה, הקבוצה של סטפאנו פיולי סופרת כבר 21 משחקים רצופים ללא הפסד - הרצף הארוך ביותר שלה מאז - 1996 כשהיא מנצחת ב17- מהם וכובשת 54 שערים.
צריך להודות, היה לה מזל בדרך עם הניצחון על ריו אבה בפלייאוף הליגה האירופית אחרי 2:2 דרמטי ו-8:9 בפנדלים, אבל המרכיב של המזל הוא שולי בהצלחה הנוכחית של הקבוצה. יש לה כמובן הרבה מאוד איכות עם זלאטן איברהימוביץ', ג'יאנלואיג'י דונארומה, הקאן צ'אלנולו, תיאו הרננדס, סימון קיאר ואחרים, ולא פחות חשוב מכך יש לה דרך, רעיון ופרויקט - ואנשים שיוציאו את כל אלה לפועל.
"עכשיו אנחנו קבוצה"
את פאולו מאלדיני אין צורך להציג. שחקן העבר הדגול, יחד עם המנהל הספורטיבי ריקי מאסארה, השתלטו בשנה האחרונה על עניין הניהול המקצועי והחליטו לשנות את הגישה של המועדון. מלבד ההחלטה להשאיר את המאמן פיולי ולשכנע את זלאטן להגיע, מילאן הנוכחית כבר לא רוכשת שחקנים נוצצים בכסף רב כפי שהיה תחת המנהל המקצועי לאונרדו. במקום זה היא מחזיקה מערך סקאוטינג מפואר בראשות ג'פרי מונקאדה ומאתרת כישרונות צעירים וזולים.
"הכל השתנה כשהתחלנו להביא שחקנים שמתאימים לשיטה שלנו", הודה השבוע פיולי, שבניצחון 1:3 על סלטיק קיבל תפוקה מרבים מהם. את השערים כבשו ראדה קרוניץ' שנרכש ב-8 מיליון יורו, בראהים דיאס שהגיע בהעברה חופשית ויאנס פטר הוגה, שעלה 5 מיליון. מי שבישלו היו תאו הרננדס שעלה 20 מיליון ואלכסיס סאלמאקרס, שעליו שילמה הקבוצה 3.5 מיליון.
"הצלחנו למצוא יציבות בכך ששמרנו על המאמן והמשכנו בדרך שלנו", אמר מאלדיני אחרי הניצחון בדרבי מול אינטר, "אולי אנחנו עדיין לא הקבוצה הכי טובה בליגה, אבל עכשיו אנחנו קבוצה". עבור מילאן, זה הדבר הכי חשוב. אחרי שנים שהלכה אל הלא נודע, פתאום יש סדר והיגיון. בעולם הכדורגל המשוגע שאנחנו נמצאים בו זה שווה כרגע מקום ראשון, ותקווה אמיתית שאולי העונה מילאן באמת ובתמים - חוזרת
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
