עם היוודע דבר מותו של השחקן והיוצר יהודה בארקן, חברים ואנשי ציבור ביקשו לומר מילים לזכרו. בשיחות עם "ישראל היום" הם מספרים על איש מקצוע יוצא מן הכלל, בעל אישיות ייחודית.
בנו רועי נפרד: "אבא שלי, איך אני יכול לכתוב עליך בלשון עבר? איך אני יכול לחשוב על החיים שלי כשאתה לא חלק מהם? היית אבא מדהים, תמיד היית שם בשבילי ובמקביל היית אבא גנוב של מדינה שלמה! היית הגיבור שלי והערצתי אותך.
"אבא, בא לי שתגיד לי שזה הכל מתיחה, בא לי לשמוע אותך צוחק ובא לי לחבק אותך. תשמור עליי מלמעלה אבא, כי אני לא יודע איך בכלל להמשיך את החיים בלעדיך. תצחיק את כולם שם למעלה. אוהב אותך תמיד, מתגעגע ומבטיח לך שאדאג שתמיד יזכרו כמה מדהים היית!"
"יהודה אהב את העם ואת המדינה אהבה גדולה ושימח דורות שלמים של ישראלים בארץ ובעולם עם יכולות המשחק והקולנוע הכל כך מיוחדים ומלאי הכישרון שלו", צייץ רה"מ נתניהו. "הוא יחסר לכולנו מאוד", כתב.
נמשיך לנצור את יצירותיו ואת נכסי התרבות שהשאיר אחריו. עוד רבות ילומד ויסופר על איש התרבות פורץ הדרך הזה.
יהי זיכרו ברוך.— Benjamin Netanyahu (@netanyahu) October 24, 2020
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין: "יהודה בארקן שהלך מאיתנו אתמול היה באר של שמחה. שחקן ענק ועתיר גוונים, שהיה גם ענק רוח ושפע מנדיבותו אל כל אדם. אנחנו נשוב אל הנכסים שהותיר לתרבות הישראלית שוב ושוב, ונזכור אותו באהבה רבה ובחיוך. תנחומיי העמוקים למשפחתו".
שר התרבות והספורט חילי טרופר: "יהודה היה מהשחקנים הגדולים והמוכשרים שידעה ישראל. הדמויות שגילם והסרטים שביים וכתב יישארו שזורים לנצח בתרבות הקולנוע הישראלית. בכישרון רב הצליח בארקן להכניס רגעי הומור ושמחה לכל בית ישראלי משך שנים ארוכות. תנחומיי הכנים לרעייתו, ילדיו ומשפחתו, יהי זכרו ברוך".
חברו זאב רווח מסר: "הידיעה על פטירתו של יהודה קשה מאוד עבורי. אני והמשפחה שלי חווים צער רב. אני מרגיש נורא משום שקיוויתי שהוא יעבור את הקורונה. יהודה היה בן אדם, פשוט בן אדם. הוא נפטר כצדיק בשבת. עשינו ביחד כמה סרטים שזכורים וילוו את עם ישראל בשמחה, הרבה שמחה. אנחנו נפרדים ממנו בכאב גדול. תכננו לעבוד ביחד שוב אחרי שיחלים. מעבר לכך שהיה שחקן נפלא, שתרם רבות לתרבות הישראלית, הוא היה בן אדם. היה תענוג גדול לעבוד איתו. יהי זכרו ברוך".
טוביה צפיר: "את יהודה הכרתי בלהקה הצבאית. אני הייתי בנח"ל והוא בפיקוד צפון, ושנינו היינו כוכבים מובילים בלהקות שלנו. מהר מאוד הוא נכנס לעסקי הקולנוע, שם התפתח בעוז ובהצלחה ענקית. הקשר בינו לבין המצלמה היה מיידי. המצלמה אהבה אותו והוא היה בעל אינסטינקטים של שחקן קולנוע גדול עם חוש קומי אדיר.
"זכיתי לשחק לצידו ב'צ'ארלי וחצי' וב'חגיגה בסנוקר'. הקהל התאהב בו גם בתפקידים הדרמטיים שגילם בכישרון, כולנו נשאנו את עינינו אליו תמיד בהערצה. התחלנו להיות חברים, התגבשה סוג של חבורה שלצערי השורות בה מדלדלות. היא הכילה את יגאל בשן ומני פאר ז"ל, ואת יגאל שילון וישראל גוטסדינר ייבדלו לחיים ארוכים - חבורה עם הומור וצחוקים שהיה כיף להיות חלק ממנה. בילינו יחד עד השעות הקטנות של הלילה, נפגשים כשכל אחד בא מההופעה שלו.
"היינו חברים מאוד טובים וקרובים עד הרגע האחרון, נפגשנו השנה כמה פעמים וכואב לי מאוד. הוא השאיר אחריו עשרות סרטים ישראליים שבהם ביצע תפקידים בלתי נשכחים ואני מצדיע לו. הוא היה שחקן נפלא. מאחר שחליתי בקורונה, שלמזלי הייתה קלה יותר, קיוויתי שהוא יעבור את זה. אני לא הגעתי לבעיות נשימתיות, אלא שהיתי בבית עם חום גבוה. עד היום אני חווה תופעות לוואי כמו עייפות ותשישות. אמרתי לעצמי שהוא יעבור את זה. אני מכיר את יהודה, הוא פייטר, אבל התחלתי להיות יותר ויותר מודאג כששמעתי מרועי בנו מה קורה. רציתי לבקר ולא יכולתי, אז התעדכנתי מדי יום במצבו. לצערי הוא לא יצא מזה. החבורה המגובשת שלנו מתחילה להצטמצם, וזה מדאיג ועצוב".
"האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה מרכינה את ראשה עם כל בית ישראל על לכתו של אחד השחקנים והבמאים האהובים, נמסר מטעמה. "בארקן זכה בפרס מפעל חיים של האקדמיה לקולנוע בשנת 2014. היצירה שלו תישאר חקוקה בזיכרון הצופים לעד. ההומור, החום, האנושיות והדרך הכל כך ייחודית שלו להגיע אל ליבותיהם של רבים כל כך בכל שכבות העם, ייזכרו לנצח. סרטיו כשחקן וכיוצר הפכו לחלק בלתי נפרד מן התרבות הישראלית".
חברו הקרוב מוצי אביב: "הכרנו בלהקה הצבאית, שירתנו יחד בפיקוד צפון. עברנו דרך ארוכה יחד, היינו חברי נפש ושמרנו על קשר קרוב לאורך כל השנים. בשנים האחרונות הוא סבל פיזית וכלכלית. היו לו מחלות רקע לא פשוטות ולצערי הקורונה הכריעה אותו. הוא היה איש מלא חיים ושמח, רחב לב, איש באמת מיוחד שבשנים האחרונות חזר בתשובה אבל המשיך בעשייה בתחום. לפני שנה היה לנו מפגש נחמד של כמה דורות של הלהקה, היו כאלה שראינו לראשונה אחרי 50 שנה. כבר אז הוא נעזר בקב והרגיש לא טוב, אבל נהנה לפגוש את כולם".
"תודה על מי שהיית עבורי"
השחקנית ליא קניג סיפרה: "פגשתי אותו לראשונה כשהוא היה תלמיד תיכון בנתניה. בעלי צבי עבד עם בני נוער ויום אחד הגעתי למלא את מקומו. הייתי כבר שחקנית בהבימה והוא כל כך התרגש מהפגישה שלנו. לימים הוא סיפר לי שזה היה הרגע שבו החליט להיות שחקן. כעבור שנים נפגשנו על סטים של סרטים שלו – 'לופו', 'כץ וקרסו', 'שתי דפיקות לב', ובהמשך שיחקנו יחד בסדרה 'אהבה בשלכת', שהייתה מאוד מוצלחת ובמסגרת הצילומים שלה היו לנו המון שעות יחד. הוא היה אדם שאהב מאוד את עולם הקולנוע, הרגישו את האהבה שלו בכל דבר שעשה. הסתדרנו ממש טוב והיה כיף ונעים לעבוד איתו. עצוב לי שהוא נפטר, הוא היה מסוגל לעשות עוד הרבה דברים".
מיכל ינאי: "את יהודה הכרתי לפני 30 שנה, כשהייתי בת 18, באודישן שעשה לי ל'נשיקה במצ"ח'. הייתי נערה מתלהבת עם קצת ניסיון בתיאטרון ובטלוויזיה, אבל מעולם לא השתתפתי בסרט קולנוע. בדיעבד, העבודה לצידו הייתה המתנה הכי טובה שיכולתי לבקש. סרט ראשון שלי עם מי שהיה לא רק הפרטנר עם הכי הרבה ניסיון שאפשר לבקש לצידך כשחקן מתחיל, אלא גם אדם שכולו ענווה ורצון גדול לחלוק וללמד. לשחקן, במאי, מפיק או תסריטאי יש סט כשרונות ייחודי, ויהודה ביצע את כל התפקידים האלה.
"היה מרתק לראות איך כשיש במאי על הסט הוא לא יפריע לו, גם אם הוא יודע לביים את הסצנה הזאת יותר טוב ממנו... הוא ידע לתת לכולם את הכבוד המגיע להם. תודה יהודה, על התרומה המטורפת שלך לתעשיית הקולנוע, על שהיית נדיב וקשוב כשחקן וכאדם. תודה על שהצחקת כל כך, שפרגנת, ושנתת לי את ההזדמנות הראשונה להיות על המסך הגדול. תודה על מי שהיית עבורי ועבור כל מי שצפה בך. נוח בשלום על משכבך".
השתתפו בהכנת הידיעה: יורי ילון, שלומי דיאז
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו