כך התהפכו היוצרות: בעוד מדינת ישראל זוכה להכרה מכמה מדינות ערביות, חרם ערבי מתגבש דווקא על טורקיה, תחת הנהגתו האסלמיסטית של הנשיא רג'יפ טאיפ ארדואן.
מי שמובילה את מהלך החרם, הכולל בעיקר העלאת מכסים והיטלים על מוצרים המיוצרים בטורקיה, היא ערב הסעודית, הנמצאת במלחמה דיפלומטית על השפעה במזרח התיכון מול אנקרה ובעלת בריתה קטאר. על הפרק נמצאת השליטה במשאבי הים התיכון, בנעשה בלוב ובסוריה ובהשפעה במדינות ערביות אחרות.
הסעודים כלל לא טורחים להסתיר את החרם ואף מוסיפים לו גוון משלהם של עלבון. רשתות מרכולים גדולות במדינה, המונה 34 מיליון תושבים, החליפו כמעט בין לילה את מגוון המוצרים הטורקי בסל גדו לשל מוצרי צריכה מיוון, יריבתה של טורקיה המצויה אתה בעימות בעקבות סכסוך גבולות ימיים בים התיכון.
מרכולים גדולים בריאד הציגו לראווה דגלי יוון לצד המוצרים החדשים ואף הגדילה לעשות רשת המזון המהיר "הרפי בורגר" כשהחליפה את מנת ההמבורגר הטורקי בהמבורגר יווני הכולל לחמנייה כחולה בצבעי הדגל היווני.
אלא שלחרדתה של אנקרה, החרם המתגבש לא נעצר בערב הסעודית. מרוקו הודיעה השבוע על העלאה פתאומית ומשמעותית של המכסים וההיטלים על סחורות ומוצרים מטורקיה. במרוקו טוענים כי המגבלות החדשות על סחורות ורשתות טורקיות הן חלק מ"בחינה מחדש של חוסר איזון בהסכמי הסחר במדינה", אך עבור הקהילה הדיפלומטית הכיוון ברור.
גם טוניסיה, בעבר בעלת ברית חשובה של טורקיה בצפון אפריקה, החלה בהעברת תקנות דומות ובאלג'יריה החל פיקוח קפדני על סחורות ומוצרים מטורקיה, דבר שגורם לעיכובים אדירים במשלוח הסחורות. כעת גובר החשש באנקרה כי גם מצרים ואיחוד האמירויות מתכננות מהלך דומה נגד סחורות טורקיות.
מדינות ערב הן אחד השווקים הגדולים ביותר עבור סחורות מתוצרת טורקיה, מדינה שכלכלתה נשענת בכבדות על ייצור מוצרי צריכה למדינות הסובבות אותה והנתונים מעידים על פגיעה קשה במכירת הסחורות מטורקיה לעולם הערבי. על פי נתונים של מועצת הייצוא הטורקית, הייצוא לערב הסעודית ירד בהיקף של 16% בחודשים ינואר עד אוגוסט של השנה, בהשוואה לשנה שעברה.
הנתונים דומים גם במדינות ערב אחרות. שיעור קניית הסחורה הטורקית באלג'יריה ירד בכמעט שלושים אחוזים, בבחריין ב-17 אחוזים ובמרוקו ב-13 אחוזים. בחלק ממדינות ערב נרשמה ירידה משמעותי תבהיקף הרכישה בשל משבר הקורונה והמחיר הכלכלי שגבה, אבל במועצת הייצוא הטורקית סבורים כי חלק גדול מהנזקים הם תוצאה של מדיניות ריאד. מדובר בנזק אנוש לכלכלה הטורקית, שגם ככה נאבקת במשבר ואינפלציה כמותם לא ידעה המדינה יותר משלושה עשורים.
הביקורת על שלטונו של ארדואן בטורקיה עצמה בעקבות המשבר לא איחרה לבוא. מטחת רנדה, שגריר טורקיה לשעבר בארגון ה-OECD אמר לעיתון הכלכלי "דוניא" כי טורקיה חייבת לשנות כיוון ביחסה למדינות הסובבות אותה. "ערוצי ההדיברות שלנו חייבים להישאר פתוחים בכל מצב. לא ייתכן שנגיע למצב שאנחנו יכולים לדבר רק עם קטאר בעולם הערבי", אמר הדיפלומט והכלכלן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו