אלא אם ישנתם אתמול (שלישי) כל היום, ודאי שמעתם על שערוריית השפתיים של כוהנת הביוטי הצעירה אלין כהן. מי שבכל זאת לא נתקל בבלגן שהתחיל באינסטגרם, פורסם באתר "ישראל היום" והתפוצץ בכל הרשת, מוזמן לקרוא את הכתבה שהתפרסמה אצלנו. את האחרים, שכבר נתקלו בחשיפה, ראו את התמונות ושמעו את התגובות, לא אתיש בהשתלשלות האירועים המביכים, ואחסוך מכולם את אירועי הערב שעבר עלי מרגע הפרסום ועד שהצלחתי ללכת לישון.
ובכל זאת, לא הצלחתי לעבור על הכל בשתיקה.
אחת המגיבות לשערורייה היא אמא של אלין, מירי כהן, שהעלתה לאינסטגרם אינספור סטוריז, בהם נאום "אני מאשים" ארוך מאוד. על כוונת הנאום – התקשורת הישראלית.
צילום: מתוך האינסטגרם
ובכן, לפני שנמשיך, קצת היסטוריה על התקשורת הנשכנית שלנו.
בתקופה קצרה מאוד יחסית, אלין כהן קיבלה כתבת שער ב"הארץ" שמכתירה אותה כאלילה; שער במגזין "את" תחת הכותרת "ילדה בע"מ"; היא כיכבה ברשימה של אחת משלושים המצליחים מתחת לגיל שלושים של מגזין "פורבס"; כיכבה בכתבה בחדשות 12, שם הוצגה כאימפריה; וכן, גם אצלנו ב"ישראל היום" היא זכתה לכתבת שער מפרגנת של עבדכם הנאמן, תחת הכותרת שלא משתמעת לשתי פנים - "נערת היופי". כל זה נכון, ועל זה אף אחד לא מערער, לא אני, גם לא מירי.
נחזור לבלגן שהתרחש אתמול. מאז פרסום הידיעה קיבלתי עשרות תמונות של כהן מנעוריה. השינוי בשפתיה מובהק, אין עליו שום ויכוח, וגם ברור לחלוטין באיזה שלב הוא נעשה. לאחר הפרסום, אלין בעצמה העלתה את הווידוי המתבקש והודתה שאכן הזריקה חומצה היאלורונית, ואפילו אמה מירי הודתה בעניין באחד משלל הסטוריז שלה.
אף אחד לא אסר על כהן כאדם פרטי להזריק חומצה בשפתיים או לעשות שינויים אחרים בגופה, ולמען האמת - זה גם לא ענייננו. אבל זה לא סיפור על שפתיים, אלא סיפור על אמת ושקר, והסיפור הזה מקבל פנים אחרות בהתייחס לעובדה שאלין היא בעלת מותג קוסמטיקה ענק, אוטוריטה בתחום וכוכבת רשת עם השפעה על מאות אלפי ילדות. במקרה הזה, אלין מחויבת להגיד לאלפי המעריצות והלקוחות שלך את האמת. בתקשורת הרעה קוראים לזה "גילוי נאות".
אם אלין היתה מוכרת את מוצריה תוך שקיפות מלאה שהשפתיים שלה נפוחות גם כתוצאה מהזרקה, ולא רק בעזרת טכניקות קוסמטיות ומוצרי האיפור שלה, אף אחד לא היה בא אליה בטענות וכל כאב הראש הזה היה נחסך. מעבר לכך - ההצלחה המטורפת שלה לא היתה נפגעת וגם לא האותנטיות שלה. אם היתה נוהגת כפי שנוהגות הקולגות שלה בחו"ל, לא היו כל טענות כלפיה והאמת אף היתה זוכה להערכה.
אבל כשהתגלה השקר הגדול שהרעיד את האינטרנט, אמא מירי הפכה, או לפחות ניסתה להפוך, את בתה לקורבן. היא הסיטה את האש לכיוון התקשורת - אותה תקשורת שבמשך שש שנים לא מפסיקה לפרגן ליופיה וליכולות העסקיות המרשימות של בתה, והאשימה אותנו ב"שיימינג" (האם זה שיימינג כאשר מדובר בחשיפת האמת?) וכגורם מספר אחת לאלימות, כאשר בפועל, השיימינג היחיד שנעשה הוא לעצמה בעצמה, כי במקום להתנצל ולבקש סליחה, היא העדיפה להשליך את זה עלינו. כמה קל.
• "הפסיקו את השימוש": אלין כהן מסתבכת
• אלין כהן: "זה הסיפור שלי ואני גאה בו"
• אלין: "לא פשוט להיות ילדה בתעשייה"
אבל יש בסיפור הלא נעים הזה בעיות אפילו יותר גדולות מהאשמת התקשורת (שממילא רגילה לספוג האשמות כזב). הבעיה הראשונה, שלא נוגעת אלי ישירות, היא שמדובר בהטעיית לקוח. הבעיה החמורה יותר, לדעתי, היא שגדל פה דור של ילדות שרוצות שפתיים עבות ובשרניות, בדיוק כמו של מושא הערצתן, ילדות שחיות בתחושה שאם הן לא נולדו ככה, הן פגומות. בזה אי אפשר להאשים את אלין כהן, אבל אם כמה מהן נחשפו לסיפור הזה אתמול, ה"שיימינג" הארור של התקשורת היה שווה את זה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו