דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (שני) מתריע מפני "חברות הארנק" מהן המדינה מפסידה כספים רבים בשל משיכת "דיבידנדים". כמו כן, הדו"ח מצביע על שורות ליקויים בשוק הביטוחי ועל מיצוי פוטנציאל נמוך של מענק העבודה.
המבקר מצביע על תופעה מוכרת כבר יותר מ-16 שנה: בעלי הכנסות גבוהות מקימים חברות כדי להזרים אליהן רווחים, אותם הם מושכים במיסוי מופחת כ"דיבידנדים". כתוצאה מכך, קופת המדינה מפסידה מיליארדי שקלים בשנה. בתשעת החודשים הראשונים של 2017, לא פחות מ-27,000 חברות חילקו דיבידנדים, בהיקף כולל של 61 מיליארדי שקלים. בגין חלוקת הדיבידנדים הועברו לקופת המדינה 15.6 מיליארדי שקלים (כ-25%) - כך עולה מבדיקת מבקר המדינה את "מיסוי הרווחים הלא מחולקים".
מדובר בתופעה לפיה עצמאיים יחידים החלו להעדיף לרשום חברות בע"מ לצורך הזרמת הרווחים אליהן, מה שכונה "חברות ארנק". כשיחידים מזרימים את הרווחים לחברה הם למעשה פטורים מלשלם עליהם מס באופן מיידי, כל עוד לא משכו את הכספים. בעבר, הם גם היו פטורים מתשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות בגין הכנסות אלה, עד ששונתה תקנה במטרה לבלום את העניין. אותם יחידים נוהגים למשוך את הרווחים הללו כ"דיבידנדים", עליהם חל מס של 25% בלבד, בשונה מהכנסות רגילות ממשלוח יד, עליהן חל מס כפול מכך.
באופן לא מפתיע, מממצאי המבקר עולה כי 91% מאלו שנהנו מהדיבידנדים מאותן חברות משויכים לעשירון העליון, לפי מבחן ההכנסה. מה שאומר למעשה, שלו היו מושכים את הדיבידנדים כמשכורת, המדינה הייתה יכולה ליהנות משיעור מס כפול בגין אותה הכנסה. 57% מהדיבידנדים נמשכו על ידי המשויכים למאיון העליון – מה שמחזק עוד יותר את ההנחה לפיה קופת המדינה מפסידה הכנסות גבוהות מאוד ממיסים, בשל תכנון המס, גם אחרי שתוקנו תקנות שונות שנועדו לחסום את הפרצות מפני תכנון המס הזה.
המבקר ממליץ לרשות המיסים ולמשרד האוצר איסוף ושימור מידע על אותם גופים ושיתוף הידע, כדי למנוע תכנון מס שכזה. לביטוח הלאומי ממליץ המבקר, בהקשר זה, "לכלול בתוכנית הביקורת שלו ביקורת על חברות ארנק כפי שהוגדרו בחוק ההתייעלות ולגבש בשיתוף רשות המיסים נוהל לחילופי מידע על נישומים ומבוטחים".
שוק ביטוחי הבריאות: כפל ביטוחים והעדפת פוליסות "קולקטיביות"
עוד מצביע הדו"ח על בעיית כפל הביטוח הרווחת בתחום, כשחברות מסחריות מוכרות ביטוחי בריאות שכוללים מקרים המכוסים על ידי קופות החולים ובעיקר על ידי ביטוחי שירותי הבריאות הנוספים (שב"ן). מהדו"ח עולה כי "כפל ביטוחים - ריבוי המידע, השוני במרכיבי הפוליסות של חברות הביטוח והיעדר האחידות בפוליסות מקשים על בחינת הציבור לבחון את מידת החפיפה בין הביטוחים השונים".
מבדיקת המבקר עולה כי ליותר מ-90% מהמבוטחים בביטוחים מסחריים, יש גם ביטוחים נוספים של קופות החולים וזהו למעשה המפתח לכפל הכיסויים שהם רוכשים. "יש קושי להבחין בין כיסוי ביטוחי נוסף שיכול להיטיב עם המבוטח, לבין כיסוי ביטוחי כפול שהוא מיותר ומשית על המבוטח עלויות מיותרות", נכתב בדו"ח.
לטענת המבקר, בסיס הנתונים של רשות שוק ההון אינו מלא. "רשות שוק ההון אינה מבצעת די הצורך ניתוחים מהותיים לעבודת המאסדר (הרגולטור). לדוגמה, אין לרשות מידע מלא בדבר היקף כפל הביטוח והחפיפה עם תוכניות השב"ן וכן מידע על מידת האפקטיביות של צעדיה".
עוד עולה מהדו"ח כי חברות הביטוח נוטות לפצות פוליסות קבוצתיות בשיעור כפול מפוליסות של פרטיים."שיעור ההחזר בפוליסות הקבוצתיות הוא יותר מכפול מזה שבפוליסות הפרט (87% לעומת 39% בממוצע לשנים 2009 – 2018)". המבקר מוסיף כי אף שהרשות זיהתה את שיעור ההחזר הנמוך בפוליסות הפרט ככשל מרכזי בתחום, אין בידה בחינה כמותית של הגורמים לפער זה, ובהם הסכומים שהצטברו בחברות הביטוח. הרשות לא בחנה באופן מלא את מידת ההצלחה של רפורמת 2016 שנועדה להעצים את כוחו של המבוטח באמצעות הפיכתם של מוצרי הביטוח לפשוטים, ברורים ובני השוואה.
"מענק עבודה": שירות לקוי וממושך ומיצוי נמוך של הפוטנציאל
מדו"ח המבקר עולה כי 13 שנים אחרי שהתוכנית לעידוד תעסוקה יצאה לדרך ועדין רק 70% מציבור היעד נהנה ממנה. בשנת 2007 המדינה החלה לחלק מענקי עידוד תעסוקה "מענק עבודה", באמצעות רשות המיסים. לטענת מבקר המדינה כבר ב-2012 שיעור המיצוי של המענק הזה הגיע לכרבע מאוכלוסיית היעד – נתון שהשתפר משמעותית עד כה והגיע לכדי 70%.
יחד עם זאת טוען המבקר, כי עדיין מדובר בפער משמעותי מיעד המימוש של התוכנית. בקרב אנשים עם מוגבלויות שיעור המיצוי של המענק הזה היה נמוך משמעותית: רק 2,120 מתוך 6,000 פוטנציאליים זכו למענק ב-2018 (כ-35% בלבד). בעשור הראשון לתוכנית, עד 2018, שולמו במסגרת מענק זה 8.6 מיליארדי שקלים ובשנת 2017 עמד ממוצע מענק זה על 3.660 שקלים לזכאי. באותה תקופה 2.37 מיליון אזרחים קיבלו את המענק. רשות המיסים מיוזמתה פנתה ל-2.7 מיליון אזרחים במכתב אישי, לציין בפניהם את פוטנציאל התאמתם לקבלו.
המבקר מציין לרעה את רמת השירות שהזכאים והפוטנציאליים לקבלת המענק מקבלים מרשות המיסים: משך הטיפול בבקשה עמד על 125 ימים (שאחריהם הכסף עדין לא התקבל בחשבונם). כשליש מהפונים למוקד הטלפוני של הרשות נוטשים את השיחה לפני שנענים, מכיוון שמשך זמן ההמתנה עמד בממוצע על 20 דקות (בשנים 2018-2019).
עוד הלין המבקר על ליקויים שלא תוקנו מאז הביקורת הקודמת שערך בעניין לפני 5 שנים: לא הופצו עלוני מידע על המענק בלשכות התעסוקה. מאגר המידע על נכסי נדל"ן של הנישומים לא זמין לרשות, מה שגורם לעיכובים באישור הזכאות. הגורם לליקוי הזה הוא הרשות עצמה שלא עדכנה את המאגר שבאחריותה. המבקר מצביע גם על ליקוי לפיו עובדי משק בית אינם מודעים למענק הזה ושיעור מיצוי הפוטנציאל הקיים בקרב ציבור עובדים זה קטן מאוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו