בחיפוש אחר משהו מעניין לספר על גמר הרולאן גארוס בין רפאל נדאל לנובאק ג'וקוביץ', התברר שאל המשחק שבו ינסה להשיג את התואר ה-13 שלו בפאריז, הספרדי יעלה אחרי שבילה על החימר במשך 13:13 שעות במצטבר בכל סיבוביו הקודמים. עבור אנשים מאמינים אין סימן בוהק מזה למה שעתיד לבוא, אבל צריך היה להיות אמיץ במיוחד כדי להפקיד את גורל הגמר הזה בצירוף מקרים.
המפגש ה-56 בדו קרב בין שני המדורגים הראשונים בעולם, בין זה שלא מפסיד על חימר לבין זה שלא הפסיד ב-2020 (למעט הפעם ההיא עם שופטת הקו), אמור היה להיות מוכרע על הפרטים הקטנים ביותר ולא על ידי סידור הכוכבים. המפגש הזה, שטמן בחובו כל כך הרבה מבחינת מיקום היסטורי, סומן ככזה שיכול להיות מאבק טיטאנים שלא נראה כמותו שנים.
בניסיון לנתח את יחסי הכוחות הרחיקו הפרשנים לרזולוציות של מזג האוויר וכבדות הכדור, להשפעת הגג הסגור והאקלים של חודש אוקטובר בפאריז הסתווית, למשמעות של מפגשי העבר על זה הנוכחי. על ה-13 ההוא שצעק שם למעלה אף אחד לא דיבר כי לכו תאמינו עכשיו למשחקי מספרים. בכל מקרה, אחרי ניצחון 0:6, 2:6, 5:7 לספרדי, שנת 2020 נסגרה כשרפאל נדאל השווה את מאזנו של רוג'ר פדרר, ועכשיו הם 20-20.
פדרר בטירוף, הערב בפריז // צילום: אי.אף.פי
נובאק ג'וקוביץ' שאף לנצל את הסיטוציה שנוצרה כדי לתקוע מקל בגלגלים של המובן מאליו. הזזת הרולאן גארוס מחודש מאי לחודש אוקטובר והיעדר הקהל העניקו לסרבי – לפחות על הנייר שלו ושל מאמנו גוראן איבניסביץ' – הזדמנות בלתי חוזרת לנצח את מלך החימר במגרש הביתי שלו. עד היום המאזן בפאריז עמד על 1:6 לספרדי כולל ניצחון בשני גמרים, אבל נולה האמין שבכוחה של התפאורה השונה להוביל גם לתוצאה שונה. אלא שמנגד עמד רפאל נדאל. וכל עוד המדענים לא שוללים שיש דבר כזה אדם-חימר-ארוך-שיער אין אלא לקבוע שהמשטח החולי הוא הסביבה הטבעית של הספרדי בן ה-34.
מהכדור הראשון ועד האחרון, המדורג שני בעולם שיחק טניס שמסוגל לשחק רק מי שנולד לזה. הוא התאים את עצמו לתנאים ולסיטואציה, ירד על הברכיים כשהיה צריך, חבט חבטת גב יד לאורך המגרש כשלא הייתה ברירה, ובעיקר אילץ את ג'וקוביץ' לחפש דרך כלשהי לפרוץ את החומה שבנה בחצי המגרש שלו. הערב היה קל יותר למצוא מחט בערימה של שחט, ולראייה 52 טעויות בלתי מחויבות של הסרבי לעומת 14 של הספרדי. "אני מאוד לא מרוצה מאיך ששיחקתי" סיכם נולה את ההפסד המלא הראשון שלו השנה; "אבל אין ספק שנוצחתי על ידי שחקן ששיחק טוב יותר".
כמו בכל ניצחון חד צדדי, הצד המפסיד והצד המנצח הולכים יד ביד. נדאל שבר את ההגשות של הסרבי כבר במשחקון הראשון, והסרבי אכן נשבר. ככל שנדאל היה טוב יותר וסגר את המערכה הראשונה עם 0:6 – הפעם השנייה שהוא עושה זאת למדורג ראשון בעולם במשחק גמר אחרי פדרר ב-2008 – כך הסרבי איבד את דרכו. נולה ניסה לשלוף את הדרופ שוט ששירת אותו נאמנה בטורניר, אבל זה לא עבד. גם כשכבר הצליח להוציא איזו חבטה מדהימה במערכה השנייה, נדאל תמיד היה שם כדי לענות עם משהו מדהים יותר בדרך לניצחון 2:6.
ג'וקוביץ' מתוסכל, היום בצרפת // צילום: אי.פי.אי
כל מה שנדאל השאיר לג'וקוביץ' בגמר הזה היה פירור של תקווה באמצע המערכה השלישית. המדורג ראשון בעולם שבר את ההגשות של נדאל ושחרר שאגה עוצמתית, אלא שבג'ונגל של החימר נדאל הוא אדם-חימר-ארוך-שיער והוא זה שאומר את המילה האחרונה. באכזריות של טורף הוא שבר את ההגשות של ג'וקוביץ' פעם נוספת ועם ווינר נוסף השלים את אחד הניצחונות הגדולים בחייו. לנולה לא הייתה ברירה אלא לומר בסיום; "הוכחת היום למה אתה מלך החימר והרגשתי את זה על העור שלי".
"לזכות כאן בתואר זה הדבר הכי חשוב עבורי" אמר נדאל, שבפעם השלישית בקריירה סיים את הטורניר הזה כשהוא לא מאבד מערכה. מרשים לא פחות, הוא סיים אותו כשהוא לא מבדיל בין מקנזי מקדונלד, סבסטיאן קורדה, יאניק סינר, דייגו שוורצמן ונובאק ג'וקוביץ'. את כולם הוא פינה באותה הצורה מהדרך ליעד הנכסף – תואר גראנד סלאם מספר 13 בפאריז ו-20 בסך הכל.
המגרש המרכזי בפריז, היום במהלך טקס חלוקת הפרסים // צילום: אי.פי.אי
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו