שושנה (שושיה) בארי–דותן היא זמרת נשמה שכותבת ומלחינה כבר שנים שירי זמר וטקסטים מהמקורות, לצד היותה מטפלת הוליסטית. בשלוש השנים האחרונות עבדה שושיה על גרסה חדשה וסופית ליצירתה "אל נא רפא נא לה" (אותה כתבה על פי פסוק י"ג בספר במדבר, פרק י"ב). לפני כשנה, בגיל 71, אובחן סרטן קשה במוחה, אבל היא המשיכה לעבוד במקביל לטיפולים שעברה, ויצירתה הופקה והוקלטה מחדש על ידי המעבד המוזיקלי ניצן שגיא עם חטיבת כלי קשת, מקהלה ונגנים, ונערכה לשידור.
בחודשים האחרונים, כשהיא בשלביה המתקדמים של המחלה, היא שואבת כוחות מהיצירה שמסייעת לה בהתמודדות עם מצבה הבריאותי. כעת היא מבקשת להספיק להוציא אותה לאור לפני לכתה, להותירה כמורשת ולהעביר את כוח הריפוי שהיא מוצאת בה הלאה למאזינים.
"מגיל 52 אני בעולם המוזיקה", היא מספרת. "עוד קודם לכן הייתי במקהלות ובמסגרות לא רשמיות, אבל כשפיטרו אותי מעבודתי כמורה ונאלצתי לשבת בבית, התחלתי לחפש את עצמי. אבל אז זכיתי והתחלתי לקבל פתאום מסרים מהיקום, את 'אל נא רפא נא לה', יצירה שכתבתי על בסיס המקורות, זו היתה המתנה שלי. במקביל התחלתי לעבוד כמרפאה הוליסטית, וכשהשמעתי את היצירה שלי למטופלים התגובות היו מדהימות. פנו אלי אנשים שביקשו לשמוע אותה שוב ושוב. ומשם יצאתי לדרך של מוזיקה, התחילו להזמין אותי להופעות, הגעתי לחיים אגמון ועופר המרמן, ניצן שגיא, שיתפתי פעולה עם מוזיקאים ויוצרים, כתבתי והלחנתי שירים ששרתי בעצמי וגם הלחנתי שירים למשוררים אחרים כמו חמוטל בר יוסף, רחל סיידוף ועוד".
במרוצת השנים החלה שושיה גם להלחין טקסטים של שירים פרי עטה. לפני שהקליטה מוזיקה באופן מקצועי עסקה גם בכתיבה ובימוי מחזות לתיאטרון, והעלאתם במסגרות משותפות ליהודים וערבים, בקהילה האתיופית ועוד. מיצירותיה: "שיר אהבה לציון" (מזמור של מחבר לא ידוע מתוך המגילות הגנוזות שנמצאו בקומראן) בעיבודו של אדם הפטר, ששודר ברשת ג' אצל נחום היימן, "שירת דבורה הנביאה" (ספר שופטים), יצירה מוזיקלית בעיבודו של עופר המרמן שעלתה בעיבוד למחול עם הכוריאוגרף אורן בראייר, השיר ״עץ הזית״ מאת נתן אלתרמן שהולחן, ועוד.
המחלה התגלתה אצל שושיה אחרי שהתחילה לפרכס ביד ושם, לאור הזוועות שראתה. "לפני כשנה עברה עליי תקופה שלא הרגשתי בה טוב. הלכתי ליד ושם, ראיתי שם סרטים בתלת מימד על הדברים הנוראיים שהתרחשו, על מעשיו של היטלר ואנשיו וזה היה מאוד מוחשי. איבדתי את ההכרה והתחלתי לפרכס ומשם פינו אותי לבית החולים, שם איבחנו גידול סרטני במוח, במצב סופני".
ועכשיו את בעיצומם של טיפולים?
"עברתי המון טיפולים, זה סרטן שהסטטיסטיקות שלו לא חיוביות ואנשים לא נרפאו ממנו. אפשר להאריך חיים - עד שנה וחצי - למרות שיש אנשים שחיים עם זה יותר, אי אפשר לדעת. הוציאו חלק מהגידול שלי, אבל עכשיו יצאתי מהפרוטוקול הטיפולי, ויתרתי עליו. זה סרטן שאין לו תרופה. רציתי מאוד שהיצירה שלי תצא ואוכל ליהנות ממנה, היה לי חשש שלא אספיק, והבת שלי והחבר שלה סייעו בכך שזרזו את התהליך והעיבוד הסופי, כי זו היתה הפקה גדולה מאוד".
מה המסר שאת רוצה להעביר?
"אם נקשיב לחלקים הפנימיים שלנו, נוכל גם לרפא את הסביבה שלנו. גם נרפא, גם נתרפא. כל השנים הרגשתי שאני מסייעת לרפא אנשים עם השיר הזה. הוא כמו מנטרה. זה פסוק שמדבר על משה שמתפלל על מרים אחותו שחלתה בצרעת ונרפאה בזכותו. הוא גם עובד על הצ'אקרות, על העיצורים, וזה שיר שיש אותו גם בגרסה מלאה של שבע דקות והרבה מטפלים משתמשים בו, גם בסדנאות ריפוי".
יש בך פחד מהמוות?
"בשבילי האמונה היא הדבר הכי חשוב בחיים. אני לא אדם דתי אבל האמונה עוזרת לי להתמודד, ובזכותה אני לא מרגישה את הפחד מהמוות. לפעמים כשאני נזכרת בחיי אני מתחילה לבכות, אבל אז אני שומעת את השיר וזה מרים ומעודד אותי, ולכן כל כך חשוב לי שזה יגיע לכמה שיותר אנשים. זו ממש משאלת לב, וחשוב לי להדגיש שזה לא מהמקום שאני חולה ומסכנה ורוצה להתפרסם על חשבון המחלה, להפך, עבדתי על השיר עוד קודם, לפני המחלה, מתוך מסר של רצון לרפא ולהוציא את השיר הזה החוצה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו