ג'רון ג'ונסון שיחק בעירוני נס ציונה 15 משחקים בלבד ועזב את ישראל אחרי כחצי שנה, והחותם המרכזי שהשאיר פה הוא הזכייה בתחרות ההטבעות ב-2018. ביום רביעי הוא הצטיין בניצחון המפתיע של דיז'ון על טורק טלקום הפייבוריטית עם 16 נקודות.
רגע לפני חצי הגמר הערב מול בורגוס (שישי, 18:30) תפסנו אותו לראיון בו הוא נזכר בדאנק המיוחד שסידר לו את הזכייה, מסביר מדוע לא הסתדר בנס ציונה ומדבר על העוול שעשו לו באוסטרליה עם בדיקת סמים ועל האב שמת לפני כמה שנים ממחלת הסרטן. "אני חושב שיש לנו סיכוי מצוין", הוא אומר, "יש לנו קבוצה טובה עם סיכוי נהדר, אנחנו ממש לא אנדרדוג בטורניר הזה".
אתה זוכר מה לא הסתדר עבורך בנס ציונה?
"ישראל הייתה קשוחה קצת בשבילי. הפעם הראשונה שלי באירופה. הייתי בנס ציונה רחוק המשפחה והתגעגעתי הביתה. אני דווקא חושב שהייתי טוב, אבל המאמן לא ממש ראה את זה ולא נתן לי לבטא את היכולות שלי. הוא לא נתן לי את הדקות לאורך הרבה משחקים ובסוף איבדתי ביטחון בעצמי. לכן אמרתי לסוכנים שלי שאם ככה מתייחסים אליי אני רוצה לנסות קבוצה אחרת וכך הגעתי לצרפת. בסך הכל היה לי טוב בישראל, אבל החוויות שעברתי היו קצת שונות ממה שציפיתי".
אתה זוכר את הזכייה שלך בתחרות ההטבעות?
"כן, בטח שאני זוכר. זאת הפעם השנייה שזכיתי בתחרות בטבעות. הפעם הראשונה הייתה במכללות, אבל בישראל הייתה התחרות המקצוענית הראשונה שלי".
היו לך שם מתחרים רציניים כמו זאק לידיי ואדריאן בנקס, ובכל זאת ניצחת.
"זאת הייתה תחרות טובה מאוד בשבילי והגעתי לנצח אותם. ת'אמת, לא התאמנתי לפני כן וזרמתי עם הרגע. אילתרתי וזכיתי. זה היה עצום בשבילי".
מה זה אילתרת, אתה הטבעת כמו וינס קרטר ונתלית עם היד בתוך הטבעת.
"חחח, נכון, זה אחד הדאנקים האהובים עליי. בהתחלה בכלל חשבתי לקפוץ מעל בובה או משהו. רציתי להפתיע ו-וינס הוא המטביע האהוב עליי אז רציתי להראות לכולם את האנרגיה שלו. זה אחד הדאנקים האהובים עליי, לתקוע את המרפק בטבעת, זה היה מדהים".
אחר כך עברת ללבלואה פאריס שם שיחקת עם בוריס דיאו. איך זה לשחק עם אלוף אן.בי.אי?
"זה היה נהדר. חוויה אמיתית. הוא נתן לי ביטחון, דיבר איתי הרבה והסביר לי איך הדברים עובדים. הוא דאג לי הרבה ומאז אני כבר עונה שלישית בצרפת. אני נותן לבוריס הרבה קרדיט על זה".
ג'ונסון בפעולה ברבע גמר ליגת האלופות // צילום: אתר פיב"א
הטרגדיה הגדולה, ההתמודדות והסמים
פרט לשחרור המוקדם מנס ציונה, ג'ונסון בן ה-28 התמודד בשנים האחרונות עם שני אירועים קשים הרבה יותר. הראשון קרה בינואר 2017 כשאביו מייקל מת ממחלת הסרטן. "יום אחד הוא אובחן בסרטן ואחרי שבועיים כבר מת. הספקתי להגיע הביתה מאוסטרליה וראיתי אותו ברגעים האחרונים. זה היה קשה לראות אותו ככה, לפחות הוא לא היה חולה הרבה זמן".
"אני עדיין מרגיש אותו כל יום. אני חושב עליו כל הזמן. אני מתעורר והוא איתי, אני הולך להתאמן והוא איתי. אני יודע שהוא מסתכל עליי מלמעלה ונותן לי כוח. ככה אני מתמודד עם זה".
באותו זמן קבוצת פרת' האוסטרלית שחררה אותו והביאה שחקן אחר במקומו. לאחר תקופה קצרה בג'י-ליג הוא חזר ובחודש מאי נמצא חיובי בבדיקת חומרים אסורים והושהה לכמה חודשים. "אני מרגיש שנענשתי ללא סיבה", הוא אומר והכעס נשמע בקולו, "אמרו לי שבדקו אותי רנדומלית, אבל אני מרגיש שהכל היה מכוון ובחרו אותי בכוונה".
"מה שקרה זה שחתכו אותי והביאו מישהו במקומי. בסוף השחקן שהביאו התגעגע הביתה וחזר הביתה. ואז הקבוצה רצתה שאחזור לקבוצה בהתראה של יום אחד. יום לאחר מכן שיחקנו ובסוף המשחק שלחו אותי לבדיקה. אני מרגיש שבחרו אותי בכוונה".
נראה אותך בעתיד חוזר לישראל?
"זאת אפשרות בהחלט. כמו שאמרתי נהניתי בישראל וזה בהחלט מקום שאשמח לחזור אליו. עדיין יש לי חברים שאני בקשר איתם והם מספרים לי כמה כיף שם. אני בהחלט רואה את עצמי חוזר לישראל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
