מדינת ישראל הפכה אמש (חמישי) באופן רשמי לצד בסכסוך רב השנים בקווקז בין ארמניה לאזרבייג'ן, בעקבות הודעת ממשלת ארמניה על החזרת השגריר בארץ להתייעצויות.
הסיבה לכעס הארמני נובעת מכך שישראל - לפי פרסומים זרים - מספקת כלי נשק מתוחכמים, בעיקר כטב"מים לצבא האזרי וזה משתמש בנשק הזה מול הכוחות הארמנים בחבל נגורנו קרבך. בעקבות הכעס הארמני, פנינו למספר מומחים לאזור, כדי להבין מה מצב היחסים של ישראל בין המדינות ומדוע בכלל הפכה ישראל לצד במאבק בין המדינות עד כדי עימות משמעותי כזה עם אחד הצדדים.
סכסוך עתיק וברית אסטרטגית
ד"ר חן ברם ממכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים והמכללה האקדמית הדסה, מסביר כי המלחמה בקווקז חוזרת אל תקופת המשטר של סטלין בברית המועצות, וכי הן לישראל והן לאזרבייג'ן יש אינטרסים שהפכו את הצדדים לבעלי ברית הדוקים מאד. " בקווקז היה עירוב של אזרים וארמנים, ובמסגרת ניהול המדינות של ברית המועצות בתקופת סטלין, הפכה המובלעת בנגורנו קרבך למובלעת ארמנית בתוך אזרבייג'ן באופן שהפך את הרוב האזרי למובילי ההחלטות גם על החבל. אבל הכל השתנה עם התפרקות ברית המועצות. נוצר מתח אתני לאומי בין הארמנים לאזרים, וזה הפך למלחמת אזרחים ולמלחמה בין שתי מדינות: מצד אחד ארמניה שתמכה במיעוט הארמני בחבל ומצד שני האזרים שרצו שלטון בחבל".
תוצאות המלחמה היו קשות מבחינת אזרבייגן, הארמנים לא רק כבשו את חבל נגורנו קרבך אלא פילסו דרך יבשתית אל החבל והביאו לכך שחלק לא מבוטל של אזרבייגן הפך למדינה עצמאית ארמנית שאינה מוכרת באופן בין לאומי. כתוצאה מכך גם כמיליון אזרים הפכו לפליטים והעימות הפך לרב שנים ומדמם בין שני צדדים שלא מוכנים כלל להודות באפשרות שגם לצד השני יש חלק בקרקע.
"התיקו הזה בקווקז, הופר בשנים האחרונות כיון שהפליטים האזרים ובעיקר הבנים שלהם לוחצים על הממשל המרכזי בבאקו לעשות משהו בנידון" מסביר ד"ר ברם.
האזארים הרוויחו מודיעין
אלא שכאן הסיפור רק מתחיל מבחינת ישראל. לדברי ד"ר ברם "האזרים הם מדינה מוסלמית מודרנית שרואה את עצמה חלק מהעולם האסלאמי המתון. לכן היה לה חשוב מאד לייצר קשר עם ישראל. האזרים הרוויחו ככה נשק מתוחכם, ידע מודיעיני וגם תמיכה מדינית של ישראל שהייתה חשובה להם. הם גם הבליטו אפילו באנדרטאות בארץ את העוול שנגרם להם במלחמה. מנגד, לישראל היה כאן הישג גדול, אזרבייג'ן היא מדינה עתירת אנרגיה, היא גם מרכז ענקי של הובלת אנרגיה לאירופה ולמזרח התיכון, יש כאן צמתים של קווים ותשתית רבים מאד שעוברים דרך המדינה. לכן ישראל הרוויחה קשר אסטרטגי חשוב ונדיר עם מדינה מוסלמית, מתונה, עשירה מאד, בעלת השפעה שגם שילמה היטב עבור טכנולוגיה ישראלית צבאית וידע רב. חשוב להדגיש כי אזרבייג'ן גם סייעה לישראל מאחורי הקלעים ביחסים עם מדינות המפרץ ומדינות מוסלמיות מתונות. אני בעצמי ראיתי בבקו מפגשים בין ישראלים לבכירים בעולם הערבי שנים לפני שאלו הפכו לרשמיים בארץ", מוסיף ד"ר ברם כדי להסביר את הרווחים של ישראל מהקשר.
חיבור אינטרסים חשוב נוסף עליו מדבר ד"ר ברם, הוא איראן, "לאזרים לא טוב עם השלטון האיראני הקיצוני, בנושא הזה הם מאויימים עם איראן וגם כאן היה טוב להם מאד שישראל תפעל מהם ותאסוף מידע על איראן. אני לא יודע האם זה קרה אבל ברור למה שתי המדינות רואות כאן עין בעין את הדברים ומשתפות פעולה". כאן חייבים להוסיף כי שיתוף הפעולה עם האזרים, על פי מקורות זרים, כולל גם פעולות של המוסד אל תוך איראן מהגבול המשותף לשתי המדינות כשהמוסד ככל הנראה מנצל גם את המיעוט האזרי הגדול ואת התמיכה שלו במדינת האם.
אלא ששיתוף הפעולה עם אזרבייג'ן הביא את ישראל לעימות עקיף עם הארמנים. "מדובר באזור הררי קשה, מורכב ללחימה שבו אוכלוסייה אזרחית מעורבת עם צבאות ולאזרים מאד נוח להשתמש בידע הישראלי שמתאים לעימות כזה", מסביר ד"ר ברם. "הארמנים זועמים מאוד מצד שני. הם טוענים שהאזרים הורגים אזרחים עם נשק של ישראל ושהידע שהועבר לאזרים מחייב גם הימצאות של ישראלים בשטח ליד מקבלי ההחלטות. אם נוסיף לכך את הכעס הארמני על השתיקה הישראלית בנושא השואה הארמנית בטורקיה, נקבל מדוע הארמנים כל כך זועמים על ישראל שאמורה היתה להבין אותם" הוא מסכם.
ברית בעלת מימד היסטורי עתיק
ד"ר אלדד פרדו, חוקר בכיר במכון טרומן ואחד מבכירי חוקרי איראן בעולם, מסביר כי ישנה הצטלבות אינטרסים נוספת בין ישראל לאזרבייג'ן נגד ארמניה. "באיראן יש מיעוט אזרי ענקי, למעשה מבחינת איראן אין כזו מדינה אזרית עצמאית, אלא אזרבייג'ן היא חלק מאיראן הגדולה שהוקמה על ידי השליטים הספווים לפני מאות שנים. מהצד השני, מבחינת האזרים, איראן תמיד עתידה להתפרק ולהיבלע בתוך אזרבייג'ן. האזרים טוענים כי המשטר הספווי היה טורקי וכי איראן הפכה לשיעית (שתי המדינות שיעיות) בגלל השליטים הספווים שהיו אזרים טורקיים. כך למעשה נוצר מצב מעניין, האיראנים מספרים שאזרבייג'ן תיבלע בהם והאזרים רואים את המצב הפוך. לכן ברור למה האזרים דווקא מאויימים מאיראן ושמחים לשתף פעולה בנושאים רבים עם ישראל".
ד"ר פרדו מוסיף בהקשר לכך וכן גם ד"ר ברם כי "באזרבייג'ן תמיד היה יחס טוב ואהבה ליהודים ואילו באיראן היה תמיד יחס רע ליהודים". למעשה אומר ד"ר פרדו כי "מתברר שהקשר ההיסטורי העמוק משחק תפקיד ומחזק את שני הצדדים. לישראל נוח לעבוד מול אזרבייג'ן בגלל שיהודים תמיד היו מקובלים במדינה והיחס אליהם כמיעוט היה מאד טוב. אם מוסיפים לזה גם את העוצמה הכלכלית והמשאבים של המדינה אפשר להבין למה ישראל כל כך בעניין ובקשר עם האזרים".
הקשר הארי
באופן פרדוקסלי מצביע ד"ר פרדו על קשר מעניין אתני בין איראן, ארמניה וגרמניה ומנגד בין אזרבייג'ן לטורקיה ולישראל. "למעשה הסכסוך וגם העימות הנוכחי הוא חלק מפער אתני בין שתי תרבויות. האיראנים, הארמנים והגרמנים הם הודו אירופים, קרי למעשה מה שנקרא גזע ארי. לכן יש יחס עמוק ולאומי ותחושת שייכות בין המדינות האלו ועובדה שאיראן למרות היותה שיעית תומכת בארמניה. מנגד האזרים הם שבט טורקי, הם מדברים ניב טורקי, הם לא ארים ולכן הם מרגישים זרות גדולה מאד אל האריות של ארמניה. הם מחוברים מאד לטורקיה ולמזרח התיכון השמי שישראל היא חלק ממנו. זו גם הסיבה בעטיה מדינה מוסלמית ואפילו שיעית נתמכת על ידי ישראל ואילו מדינה נוצרית נתמכת על ידי איראן השיעית" הוא מסביר.
ד"ר פרדו מציין עוד כי "העימות הזה גם חריף מאד כיון שרוב האזור האיראני העשיר והלא מדברי הוא בקרבת הגבול האזרי. כלומר האיראנים מאוימים מאוד מהאזרים ולהפך, ולכן ברור למה שני הצדדים פועלים אחד נגד השני במקום להיות בעלי ברית".
בהקשר לכך מוסיף ד"ר ברם כי "חבל שישראל נכנסה כצד אל העימות. אנחנו יכולים להבין הן את האזרים והן את הארמנים ולתווך בין הצדדים. חבל שנכנסו לעימות כל כך עקוב מדם שבו אין צדיקים ושני הצדדים צודקים" הוא אומר.
"יש חוזים קיימים"
מקור ביטחוני ישראלי בכיר אמר ל"ישראל היום" כי "הסיבה לקשר הטוב של ישראל עם אזרבייג'ן אינה קשורה לגבול שלה עם איראן, כלומר לא באופן ישיר. הסיבה לקשר היא העובדה שאזרבייג'ן היא מדינה מוסלמית שרצתה אתנו קשר בגלוי, ונוסף לזה היא הייתה מוכנה למכור נפט לישראל, גם כשנפט היה מצרך יקר בעולם. היום כשהנפט נמכר במחיר נמוך ויש ממנו שפע בעולם, בגלל מגיפת הקורונה והשבתת התעשייה, קשה להבין כמה זה היה מהלך חשוב בזמנו מבחינת ישראל. בשנים אחרות הקשר הזה היה מאד חשוב לנו. אני מודע לכך שיש האומרים כי טוב לישראל גבול משותף עם איראן קרי מדינה שיש לה גבול עם איראן, אבל בנקודה הזו למשל המצב דומה גם במקרה של ארמניה. יש כמה וכמה מדינות בעולם שלכאורה אפשר להוציא מהם מבצעי מודיעין אל איראן כי יש להן גבול משותף עם הרפובליקה האסלאמית. לכן לא זה היה הסיבה שנוצר הקשר הטוב בין המדינה אלא הרווח המדיני החשוב, כי זו מדינה מוסלמית וגם תחום האנרגיה".
"נכון, עכשיו ישראל מוצאת את עצמה במצב לא נוח. אבל ההסכמים נחתמו הרבה לפני העימות הצבאי הנוכחי. אין להם קשר אליו וישראל מחויבת כאן על פי חוזה חוקי. כלומר זה לא שישראל תומכת בעימות, צד לעימות או קשורה אליו, זה כלל לא כך, פשוט יש חוזים קיימים. זה הבסיס לקשר".
ומה עם פעולות ריגול? זה טוב לנו קשר עם מדינה כזו?
ריגול אתה עושה עם מי שנותן לך, העובדה שיש גבול משותף היא לא מייחדת דווקא את האזרים, לכן ללא קשר למה שישראל עשתה או לא - זו לא הסיבה בכלל לקשר החם עם האזרים.
ארמניה לא תנתק קשרים עם ישראל
בכל הנוגע לאחרית הסכסוך הזה מעריך ד"ר אבינעם עידן מאוני' חיפה, מומחה למרחב בריה"מ לשעבר, רוסיה, אוקראינה, הקווקז ומרכז אסיה ומומחה לפוליטיקה של האנרגיה ששירת בעברו שירות של 7 שנים כציר בנציגות ישראל במוסקבה, במהלך התפרקות בריה"מ כי "ארמניה לא תנתק את היחסים עם ישראל. זו החזרת שגריר להביע כעס, אבל צריך להבין שעם אזרבייג'ן יש לישראל מערך עמוק של יחסים שקשור גם לאנרגיה, גם לנשק אבל גם לחיבור לאומי היסטורי ויחס טוב. לכן ישראל ביחסים עמוקים עם האזרים אבל זה לא יגיע לניתוק יחסים עם ארמניה".
