אלי אוליאל, מתופף להקת שפתיים, הלך לעולמו אתמול (רביעי) בבית החולים "סורוקה", לאחר מאבק קצר בסרטן הריאות.
אוליאל, בן 66 במותו, נמנה עם מהמוזיקאים המוערכים והבולטים במוזיקה המזרחית בישראל, ועיקר פעילותו היתה כחלק מההרכב, אותו הקים יחד עם אחיו המוזיקאי, חיים אוליאל. הלהקה נחשבת לאחת החלוצות בשילוב הזמר המזרחי ובמיוחד המרוקאי בתרבות הישראלית, ונחשבת לסמל של העיר שדרות, ממנה יצאו הרכבים מצליחים נוספים, כמו טיפקס וכנסיית השכל.
"כל בני המשפחה היו איתו ממש עד השניה האחרונה", מספר אחיו חיים ל"ישראל היום". "הוא התחיל איזשהו ניסיון לטיפול ונכנס ויצא מבתי חולים, אבל כלום לא עזר. הרופאים ראו בסוף שאין טעם לייסר אותו. ניסינו להביא אותו לבית, אבל הוא הפך לסיעודי והיה חייב טיפול של אחיות לידו כל הזמן".
עוד מספר האח כי אלי נפטר אמש לאחר שיחה אחרונה עם שלושת ילדיו, אלה דן ואיב, המתגוררים מזה שנים רבות בלונדון."הם לא היו בארץ כמעט 20 שנה. כשהוא היה על ערש דווי בשבוע האחרון, הוא כל הזמן ביקש שנדאג לילדים שלו, ביקש מאיתנו שנכבד את המשפחה. הוא לא דאג לעצמו. רק ביקש שנטפל בילדים יפה, שלא יהיה חסר להם כלום. מהרגע שהם עזבו אתמול הוא השיב נשמתו לבורא, אולי נרגע מהידיעה שראה אותם פעם אחרונה".
על אחיו כמוזיקאי וכחבר ללהקה מספר חיים: "הוא היה איש שנולד לתוך מוזיקה, חי, נשם, אהב והתפרנס ממנה. ברוך השם הייתה לו היכולת לעשות את מה שהוא אוהב. אדם שפיו ולבו שווים. ידע לומר את הדברים הקלים והקשים ברגעים שהוא מצא לנכון. הוא הביא סגנון תיפוף חדש לארץ, עם סט תופים צפון אפריקאי ומרוקאי. ממנו למדו כל הנגנים בארץ את המקצב המרוקאי. כמובן שהוא נחשב ממייסדי להקת שפתיים. הוא היה גם ידען גדול במוזיקה, גם לועזית וגם מרוקאית. יכולת להתקיל אותו בכל שאלה לגבי זמרים, שירים, תקופות. הוא תמיד ידע את התשובה".
הלוויתו תתקיים היום (חמישי) בחמש וחצי, בבית העלמין בעיר שדרות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו