אחרי קריירה מפוארת של יותר מחמישה עשורים, הזמרת והשחקנית הצרפתייה האגדית ז'ולייט גרקו הלכה לעולמה אתמול (חמישי) בגיל 93, כשהיא מוקפת בבני משפחתה. "ז'ולייט גרקו מתה בבית שאהבה כל כך, מוקפת בקרוביה. היא חיה חיים ייחודיים שלא היו כמותם", מסרה המשפחה בהצהרה לתקשורת.
סיפור חייה של גרקו שהייתה ידועה בקולה המחוספס הייחודי (תוצר של שנים של עישון), עיני הקליאופטרה, תספורת הקארה והלבוש השחור כמו נלקח מסרט הוליוודי סוחט דמעות.
סיפור ילדותה לאנ היה פשוט: גרקו נולדה בשנת 1927 כתוצאה מאונס שעברה אמה, וכילדה נשלחה יחד עם אחותה לגור בבית סבה וסבתה. אחרי שאלה נפטרו, שבו השתיים לגור עם אימן. עם פלישת הגרמנים לצרפת הצטרפו השלוש למחתרת הצרפתית. אחותה ואימה נתפסו ועונו על ידי הגסטאפו, וגרקו מצאה עצמה במאסר בבית כלא ידוע לשמצה ממנו שוחררה לאחר מספר חודשים.
בתום המלחמה התמקמה בגדה השמאלית של פריז והשתלבה בבוהמיה הצרפתית, כשבמהלך השנים תהפוך לאחד מסמליה הבולטים ותזכה לכינוי המוזה של האקסזצינליזם הצרפתי. ב-1949 זכתה לתפקידה הראשון בסרט "Orphée". שנה לאחר מכן יצא "Si tu t’imagines", שהפך ללהיטה הגדול הראשון.
ב-1951 יצא אחד מלהיטיה הגדולים, Je suis comme je suis, ובאותה שנה התפרסם גם השיר Sous le ciel de Paris, שהוקלט במהלך השנים גם על ידי אדית פיאף.ב-1954 זכתה בפרס Grand Prix עבור שירה Je hais les dimanches.
לצד קריירת השירה שלה המצליחה שלה, גרקו המשיכה להופיע בשנות ה-50 וה-60 גם בסרטים צרפתיים. בשנות ה-60 ניסתה את מזלה בקריירת משחק מעבר לים בארה"ב, ושיחקה בכמה סרטים בהוליווד עם שחקנים דוגמת ג׳ון יוסטון ואורסון וולס.
גם חייה הרומנטיים היו סוערים, והיא ניהלה מערכות יחסים מתוקשרות עם מיילס דיוויס, אלבר קאמי והסופר האמריקאי טרומן קפוטה. במהלך השנים נישאה שלוש פעמים.
במהלך השנים סבלה מדכאונות ואף ניסתה להתאבד. בשנת 2016 קיבלה שבץ ואיבדה את ביתה היחידה לורנס מארי שנפטרה ממחלת הסרטן.
"אני מתגעגעת לזה נורא", אמרה בראיון ביולי האחרון. "כל הסיבה שלי לחיות היא השירה. לשיר זה הכל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו