תחזית אופטימית יותר מזו של בנק ישראל: ירידה של 6% בתוצר עד לסוף השנה והתאוששות כמעט מלאה של המשק רק לקראת 2022 - אלו הן מקצת התחזיות של ה־OECD בדו"ח מיוחד שפרסם אתמול הארגון על כלכלת ישראל תחת משבר הקורונה.
ב־OECD מזהירים כי הקורונה עלולה "לאפס" את העלייה ברמת החיים בארץ בעשור האחרון, מבקרים בחריפות את אי־השוויון בחברה הישראלית ואת הרגולציה המכבידה ומשיאים שורה של עצות כיצד לפתוח את המשק לתחרות ולהגביר שילובם של החרדים והערבים בשוק העבודה.
על פי ה־OECD, הכלכלה הישראלית מצויה ב"הלם עמוק" בין היתר בגלל חידוש הסגר שצפוי להפחית את הצריכה וההשקעות. התוצר שעלה ב־2019 ב־3.4% צפוי להתכווץ ב־6% עד לסוף השנה - כאמור, תחזית מעט אופטימית יותר מזו של בנק ישראל, שבמקרה של סגר שני חזה ירידת תוצר של 7%.
ב־2021 המשק יצמח בכ־3%, ויצטרך "להשלים" צמיחה נוספת ב־2022 כדי לחזור לרמתו בסוף 2019. שיעור האבטלה בהגדרתו הצרה (מחוסרי עבודה שמחפשים עבודה בפועל) יעמוד עד סוף דצמבר על 6.1% - כמעט פי שניים יותר מסוף 2019, וב־2021 יגדל אף ל־6.5%, ככל הנראה בשל סגירת מקומות עבודה רבים. הגירעון צפוי לגדול לכ־14% מהתוצר ולהצטמצם ל־10.3% בסוף 2021. בהתאמה, יחס החוב־תוצר שעמד על 60% בלבד בסוף 2019, צפוי לזנק ל־77% השנה ול־84% בסוף 2021.
"תמיכה מבורכת לאזרחים"
ב־OECD מחמיאים לתגובות הממשלה ובנק ישראל לקורונה ומכנים אותן "עוצמתיות והחלטיות". ביחס לממשלה קובעים בארגון כי "התגובה הפיסקלית העוצמתית סיפקה תמיכה מבורכת לאזרחים ולחברות הפגיעים". בארגון מדגישים כי ההוצאות הממשלתיות יצטרכו להימשך לצורך תמיכה באזרחים ובעסקים, כמו גם להוצאות הקשורות לתשתיות. ב־OECD החמיאו לקיצוץ בשיעורי המסים ולסביבה העסקית החיובית שהיא מייצרת לצורך תחרות והשקעות בהיי־טק.
לצד זאת ממליצים בארגון לפעול להקלת מסים לחברות "אנרגיות ירוקות" בדמות מיסוי יתר של פחמן ופחם, לקראת כניסתן המאסיבית של המכוניות החשמליות בתום העשור הנוכחי. על פי הארגון מצב זיהום האוויר בישראל הוא "הרבה מעל המומלץ" כאשר צפיפות פקקי התנועה היא החמורה מבין מדינות הארגון. בארגון מזהירים כי הפערים ברמת החיים בין אזורים שונים בישראל הם הגבוהים ביותר מבין מדינות ה־OECD, בהסתמכם על נתוני הביטוח הלאומי משנת 2018.
אחת העצות של הארגון היא לשפר את מערך התחבורה הציבורית, כמו גם לשקול איחוד רשויות ותקצוב דיפרנציאלי לטובת רשויות חלשות. בארגון גם תומכים בצמצום משמעותי של הפער בין דרישות ארנונה למגורים לבין עסקים ולתעדף באמצעות הארנונה תחומי עסקים מסוימים בהתאם לצורכי הרשות.
בכל הנוגע לשוק העבודה, ב־OECD מדגישים את הצורך האקוטי בשיפור הוראת רמת העברית בבתי ספר הערביים והכנסת מקצועות הליבה לתוכניות הלימודים במוסדות החינוך החרדיים, על מנת להכשירם לשוק העבודה. ב־OECD שבים ומדגישים כי ישראל צריכה לפתוח שעריה הכלכליים ביתר שאת לעולם. "למרות ההתקדמות בנושא, התחרותיות בשווקים מסוימים עדיין חלשה ושיטת פיקוח המחירים עדיין נפוצה", מסבירים בארגון.
בארגון שמים זרקור על המגזר החקלאי ש"המכסים והרגולציה עליו נותרו מעוותים באופן ייחודי". בארגון קוראים לממשלה לעבור לשיטת תמיכה ישירה בחקלאים, במקום מדיניות המכסים, הסבסוד ומועצות הייצור הנהוגות כיום, כמו גם לאמץ את המודל של האיחוד האירופי ליבוא מוצרים חקלאיים רגישים - "מהלכים שיובילו להורדת יוקר המחיה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו