להסכמי נרמול היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין היו מברכים רבים ולא מעט מגנים, בהן איראן, טורקיה וקטאר התומכות בטרור, אך גם כוויית לא טרחה להסתיר את אכזבתה ממנו. דממה רועמת הגיעה דווקא ממקום מפתיע במיוחד – סוריה.
צילום: רויטרס
בישראל היו שמחים אם השקט היה נובע משיחות שלום, בדומה למתווה משנת 2008 בתיווך טורקי או בכלל בשל התרחקותו של בשאר אסד מאיראן, אך לא כך הם הדברים.
במסגרת ניסיונותיו של הדיקטטור הסורי לשקם את הכלכלה המקומית המרוסקת, ובזמן שצבאו עדיין נאבק במורדים במלחמת האזרחים שנמשכת מאז מארס 2011, אסד לא יכול להסתכן בהכעסת אבו דאבי – כאשר ענף התעופה במדינתו תלוי לחלוטין במשפחת אל-נהיאן מבירת איחוד האמירויות. דוגמה לכך ניתן לקבל מלוח הטיסות הקצר במיוחד של נמל התעופה הבינלאומי בדמשק ביממה הקרובה.
אותו לוח טיסות כולל חמש טיסות בלבד של חברת "סיריאן אייר", כאשר שלוש מתוכן מתוכננות לצאת לאיחוד האמירויות: שתיים לדובאי ואחת לשארג'ה. שתי הטיסות האחרות הן למדינות אחרות מהמפרץ: כוויית וקטאר. אסד, שמעוניין בחזרת חברות התעופה האמירתיות – אמירייטס ואיתיחאד – לטיסות סדירות לדמשק, מוצא את עצמו בין הפטיש לסדן. מחד גיסא, התלות שלו בסיוע הצבאי של איראן הוא מוחלט. מאידך גיסא, התלות של הכלכלה שלו ככלל, ושל ענף התעופה בפרט, באיחוד האמירויות הוא גדול מאוד.
על כן, אסד נמנע מכל גינוי של ההסכם בין האמירויות לישראל – תוך תקווה שהאיראנים לא יכעסו יתר על המידה, וכמובן לא יפחיתו את היקף התמיכה. בה בעת, יחסי משטר אסד עם אבו דאבי יכולים להוביל את נסיך הכתר מוחמד בן זאיד להיות המתווך בין ישראל לבין הדיקטטור של סוריה, במתווה דומה לזה שהיה עם הטורקים לפני יותר מעשור. על אחת כמה וכמה שמבצע "מעיין השלום" הטורקי הוביל לשליטה דה-פקטו של מורדים פרו-ארדואנים על אזורים נרחבים בצפון סוריה המשוסעת.
"איחוד האמירויות שואפת להיות מעצמה מובילה באזור", אומר ל"ישראל היום" ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר במכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי. "סוריה מבקשת לרתום את יחסיה המצוינים של איחוד האמירויות עם סעודיה כדי שזו תכיר מחדש בלגיטימיות של משטר אסד. מצרים של א-סיסי, הנמצאת בקשרים הדוקים עם האמירויות, כבר חידשה את יחסיה עם אסד. לצד זאת, אסד מבקש להסתייע באיחוד האמירויות כדי לחזור לליגה הערבית ולזכות בלגיטימציה מחודשת למשטרו. הסיוע האמירתי בנושא הוא משמעותי מאוד, ונועד גם למשוך משקיעים מהאמירויות כדי לשקם את הכלכלה הסורית ההרוסה".
בקשר לסוריה, ד"ר ברק הוסיף כי "בין איחוד האמירויות לטורקיה יש יריבות ניכרת נוכח השאיפות האימפריאליסטיות של ארדואן להעמיק את מוטת ההשפעה של אנקרה בארצות ערב דוגמת סוריה ולוב. לכן, משקיעה איחוד האמירויות מאמץ ניכר לבלום את חדירתו של ארדואן לסוריה, בין השאר דרך שיתוף פעולה עם ארצות הברית בצפון סוריה, דבר המתבטא בתמיכה בכורדים הנלחמים מול הכוחות הטורקים, וכך היא מביעה תמיכה בסיוע הרוסי למשטר אסד מתוך תקווה לבלום את החדירה הטורקית". ד"ר ברק אמר גם כי "תרחיש שבו בן זאיד ינסה בבוא היום לתווך בין ישראל לבין סוריה הוא סביר, אך לפי שעה קשה לראות אותו מתממש בגלל התלות של אסד באיראן".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו