"בזכות הישגים קודמים - ישראל הגיעה מוכנה יותר כלכלית למשבר"

צמיחה גבוהה, אבטלה נמוכה, הכפלת תקציב מערכת הבריאות, חבות עתק לפנסיה תקציבית ונקודת כניסה טובה למשבר הקורונה - אלו השורות התחתונות בדו"ח שפרסם אתמול (שלישי) משרד האוצר על ביצועיה הכלכליים של מדינת ישראל בשנת 2019, טרם התפרצות הקורונה.

"צמיחת הכלכלה הישראלית נעה בשנים האחרונות בין 3.3% ל־4% - גבוהה משמעותית מממוצע ה־OECD כמעט בכל אחת מהשנים", מציין רוני חזקיהו, החשב הכללי של האוצר ומחבר הדו"ח. לדברי חזקיהו, "המדינה נכנסה למשבר עם יחס חוב־תוצר של 60%, בעקבות ירידה מסביבת יחס חוב־תוצר של 100% לפני כשני עשורים. הגירעון בישראל ביחס לתוצר נע במהלך העשור האחרון בין 2% ל־3.9%, ועל כל חריגה קטנה מיעד הגירעון התנהל ויכוח ער המעיד על משמעת פיסקלית גבוהה. שיעור האבטלה בשלהי 2019 עמד על 3.9%, נמוך במונחים היסטוריים ובהשוואה בינלאומית", נכתב באוצר, אף שמדובר בחריגה מהיעד.

מערכת עמידה לנגיף

על פי הדו"ח, הגירעון בתקציב המדינה בשנת 2019 הסתכם בכ־52.2 מיליארד שקלים, המהווים כ־3.7% מהתוצר לשנה זו. ההוצאות האזרחיות הסתכמו בכ־73.3% מההוצאה הכוללת (לעומת 72.3% בשנה הקודמת) ובכחמישית מהתוצר (כ־19.5% בשנה הקודמת).

הוצאות מערכת הביטחון הסתכמו בכ־18.8% מההוצאה (19.6% בשנה קודמת), ובכ־5% מהתוצר - בדומה לשנת 2018. תשלומי הריבית הסתכמו בכ־7.9% מההוצאה ובכ־2.1% מהתוצר, ירידה קלה לעומת שנה קודם לכן.

הדו"חות מציגים את המשך מגמת העלייה בשנה זו ביחס להוצאות האזרחיות מסך ההוצאות ומהתמ"ג, וזאת על חשבון הוצאות הביטחון והוצאות הריבית על החוב, שירדו. חזקיהו מציין כי תקציב הבריאות, "אשר עלה באופן עקבי בכל שנה בעשור האחרון בשיעור כולל של כ־100%, יצר מערכת עמידה ומוכנה יותר להתמודדות עם הנגיף, גם אם היא עדיין זקוקה לתוספת משאבים".

ביצוע התקציב ברוטו של משרד הבריאות הסתכם בשנת 2019 בכ־43 מיליארד שקלים, ביצוע התקציב ברוטו של המשרדים החברתיים גדל בין 2012 ל־2019 בסך של יותר מ־70 מיליארד שקלים והסתכם בשנת 2019 בכ־194 מיליארדישקלים ברוטו - כ־50% מסך הוצאות המשרדים (ללא החזרי חוב ומפעלים עסקיים).

מלווים במחירים נוחים

לדברי החשב הכללי, דירוג האשראי הגבוה של ישראל, AA-, המאפשר לה ללוות בשווקים הבינלאומיים במחירים נוחים, "הוכיח את עצמו גם בשיא משבר הקורונה בגיוס כספים בחו"ל, אשר לצד הכפלה ויותר של גיוס החוב בשוק המקומי, נדרש כדי להתמודד עם הקפיצה המשמעותית בצורכי המימון".

אחד הנתונים המקוממים ביותר בדו"ח מצביע על חבות עתק של 866 מיליארד שקלים בגין פנסיה תקציבית. סכום זה לא כולל את פנסיות הגישור שמשלם הצבא לאנשי הקבע, בעלות אקטוארית מוערכת של כ־285 מיליארד שקלים. כלומר, מדובר על חבות פנסיונית כוללת של 1.15 טריליון שקלים - קרוב לפי שלושה מתקציב המדינה שאושר לפני ימים ספורים.

הסכומים רק הולכים ותופחים: כלל ההתחייבויות בגין זכויות עובדים, ובתוכן גם הפנסיה התקציבית, זינק ביותר מ־22% בשנה האחרונה, לעומת 2018. גמלאי מערכת הביטחון מובילים את רשימת מקבלי הפנסיות התקציביות עם 243.2 מיליארד שקלים, ועובדי ההוראה גורפים כ־104 מיליארד - עלות אקטוארית ממוצעת של כ־1.7 מיליארד שקלים לעובד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו