מאמן הפועל ב"ש יוסי אבוקסיס חוגג יום הולדת 50 ובראיון חגיגי שפרסם המועדון, הוא סיכם תקופה כשחקן אבל גם את המעבר לקווים. "אני עם כדור מהיום שאני זוכר את עצמי, חד משמעית" סיפר, "תמיד הכול היה סביב הכדורגל, כבר מגיל 4-5. זה התחיל מזה שהלכתי לשחק בהפועל תל אביב בגיל 8.5-9. ביקשתי שיבחנו אותי, זה היה ליד הבית שלי. מאז אני בכדורגל, אבל עוד לפני כן, תמיד הייתי עם כדור".
באותה נשימה, מתי הבנת שאתה הולך להיות מאמן?
"בשנים שהייתי עם אלי גוטמן, כשהייתי עוזר מאמן. ככה, ראיתי את כל הדבר הזה. זה הזמן שבאמת הבנתי שאני רוצה לאמן".
ספר לנו על אירוע משפחתי משמעותי שהחמצת בגלל הכדורגל
"החתונה שלי! היא התקיימה ביום גמר גביע המדינה, כששיחקתי עם בית"ר ירושלים מול הפועל תל אביב. קבעתי את התאריך ליומיים לאחר גמר הגביע, אבל אז, שינו את מועד הגמר, בגלל בחירות שהיו באותה שנה. נקבע שיום הגמר הוא יום החתונה. המשחק נגרר להארכה ופנדלים, הגעתי לחתונה מאוד מאוחר, בסביבות 23:00 בלילה. זה היה משהו שדובר עליו המון".
מה לדעתך הקושי או האתגר הכי גדולים של שחקן בשילוב הקריירה עם חיי משפחה?
"הקושי הוא שהמשפחה צריכה להכיל את כל הדברים האלה. המשפחה צריכה לתמוך ולהבין ספורטאים. בימים לא טובים, להבין את מצבי הרוח ודברים כאלה. זה מאוד קשה למשפחה. מגיע למשפחה שלי כל הכבוד. לאשתי, לבנות שלי. אני מגיע עם כל מיני מצבי רוח ודברים בבית, שצריך לדעת להכיל אותם והן עושות את זה ובגדול".
אבוקסיס עם הגביע של הפועל באר שבע // צילום: אלן שיבר
במה יוסי אבוקסיס השתנה כבן אדם במהלך העשורים שונים בחייו?
"אני חושב שכמו כל בן אדם, כל עשור הוא מקבל יותר ניסיון, לומד דברים חדשים. בגיל 30 כשחקן, לפעמים אתה עושה שטויות, מתעמת עם אוהדים של קבוצות ודברים כאלה. אז כמובן שבגיל 40 אתה כבר עם יותר ניסיון בחיים, ואצלי זו גם הייתה תקופה שצברתי ניסיון כעוזר מאמן. היום, בתור מאמן כבר קרוב לעשור בליגה, אני לומד הרבה דברים: מה לא לעשות, מה כן לעשות. לצבור יותר ניסיון באימון, במשחק עצמו. בגודל, זה כמו כל בן אדם בחיים. צוברים יותר ניסיון ומנסים לעשות כמה שפחות טעויות".
בתור ילד חולמים על העתיד, האם זה המסלול שהופיע בחלומות?
"האמת? כן. את הקריירה התחלתי בגיל 9 בהפועל תל אביב ואז החלום היה לשחק בליגת העל ובנבחרת ישראל. אלו חלומות שהגשמתי. גם לקחתי תארים, אליפויות, גביעים כשחקן וגביעים כמאמן. גם להגיע לקבוצות גדולות – זה היה החלום שלי וגם אותו הגשמתי. בסך הכול? כן, אני שמח לאן שהגעתי אבל תמיד אני שואף לעוד ועוד".
מה המוטו שמלווה אותך בחיים?
"לעשות הכול ביושר. לקבל כל החלטה, בכדורגל או בכלל, ביושר. כשאני הולך לישון אני יכול להיות שלם עם עצמי שעשיתי את הדבר הנכון. תמיד לעשות את הדברים הנכונים ולא לפגוע באנשים במכוון".
מה מרגיע אותך אחרי יום קשה. מה גורם לך לצחוק?
"אחרי יום קשה? לראות ארץ נהדרת. תכנית כזו תמיד גורמת לי לצחוק".
מה הרגע הכי מאושר בקריירה?
"וואו, יש הרבה מאוד רגעים, קשה מאוד לבחור. כשחקן - האליפויות עם בית"ר ירושלים והמסע הגדול שעשיתי עם הפועל תל אביב בגביע אופ"א. זה היה מסע מטורף כקבוצה. כעוזר מאמן? הדאבל עם אלי גוטמן, הייתי אז עוזר המאמן. וכמאמן? שני הגביעים שבהם זכיתי.
ומה הרגע הכי עצוב בקריירה?
"המשחק בין נבחרת ישראל לאוסטריה. כשהרצוג בעט את הכדור בין הרגליים לתוך החומה בדקה 94, בזמן שהיינו פסע מהפלייאוף. זו הייתה דרדל'ה כזו שנכנסה בתוך החומה. אני לא יכול לשכוח את היום הזה. (צוחק) אני חושב ששברתי שם את כל המראות והכיורים בחדר ההלבשה".
אבוקסיס. לא שוכח את הגול של מאמן הנבחרת לשעבר // צילום: אלן שיבר
אם לא היית כדורגלן ומאמן, לאיזה מקצוע היית הולך?
"אף פעם לא חשבתי על זה. מאז שאני זוכר את עצמי אני בכדורגל, ולכן מעולם לא הקדשתי לכך מחשבה. כל החיים שלי סביב כדורגל".
מה הקבוצה הכי טובה שלקחת בה חלק לדעתך?
"אלו שתי קבוצות: הראשונה היא הפועל תל אביב בעונה שבה עשינו את המסע המפואר בגביע אופ"א. אני חושב שגם הקבוצה הזו וגם בית"ר ירושלים בה לקחתי 2 אליפויות ברציפות, אלו שתי הקבוצות הכי טובות ששיחקתי בהן".
במהלך הקריירה שלך צברת לא מעט כרטיסים צהובים (124) וכרטיסים אדומים (12). בתקופה של היום, עם מערכת ה-VAR, עד כמה הנתון הזה היה משתנה?
(צחוק גדול) "אם מערכת ה-VAR הייתה בתקופתי – לכל מספר שהזכרת למעלה, היית צריך להוסיף לו את הספרה 0 בסוף המספר".
מה השער הכי מרגש שכבשת בקריירה?
"לא כבשתי הרבה, כן בישלתי הרבה, אבל השער המרגש? במשחק נגד בית שאן, שזוכרים אותו כמשחק השרוכים. זו הייתה בעיטה מעל החומה. אחריו הם השוו ל-2:2 אבל בסוף ניצחנו אותם".
מי השחקן שהכי היה לך קשה לשחק מולו?
"כשאלי גוטמן היה בהפועל חיפה הוא היה מציב את גורן מלינקו לשמור עליי. סוס קרואטי כזה. היה כל הזמן שומר עליי. הייתי קשר אחורי שהיו מרבים לשים עליו שמירות, כדי שלא אנהל את המשחק. גוטמן כל פעם היה שם את מלינקו עלייה כדי שיוציא אותי מריכוז.
וזה עבד?
(צוחק) "כן, זה הצליח לו מדי פעם".
איזה תואר היה הכי חשוב בקריירה שלך כשחקן וכמאמן?
"אני חושב שגביע המדינה עם בני יהודה. זה היה בעונה שמכבי תל אביב לא הפסידה עד אז. הם הגיעו לחצי גמר גביע המדינה נגדנו. אני זוכר שכפיר אדרי הלך להגרלה ואמר 'כולם לא רוצים את מכבי תל אביב בהגרלה'. היריבות הנוספות היו חדרה ונתניה. ואז קיבלנו את מכבי תל אביב והצלחנו לנצח אותם. בגמר עם נתניה, באזור דקה 80 הם הובילו עלינו 1:0, זה היה נראה גמור אבל ניצחנו. זה היה שילוב של זכייה בגביע וקידום של שחקנים מאוד טובים, כמו צ'יבוטה שעכשיו בלודוגורץ, שעשו עונה נהדרת. זה שילוב של שני הדברים שהם בעצם הכיף הגדול של מאמן כדורגל".
אבוקסיס עם בן חיים בקדנציה שלו בסכנין. דווקא הולך ליוסי מול הצהובים // צילום: אלן שיבר
מה חשבת ברגע בו חאלד חלאיילה שבר את שיא הצהובים שלך?
"לא היה לי ספק שהוא יעשה את זה. כשאימנתי אותו בסכנין אמרתי לו שהוא יעשה את זה. לפחות את התואר הזה לקחו ממני, זה בסדר (צוחק)".
מה הרגע הכי שמח שלך בנבחרת ישראל?
"כשחקן זה כמובן ה-0:5 על אוסטריה. אין פה בכלל ספק. זה היה המשחק הכי גדול שלי בנבחרת ובכלל של נבחרת ישראל. זה היה רגע מטורף וכל פעם שאני רואה את המשחק הזה אני מתרגש".
אם אתה צריך לבחור רגע שהוא השיא בקריירה שלך, מהו?
"יש את הרגע שמדברים עליו כולם, במשחק נגד צ'לסי בבלומפילד. לפעמים פוגשים אותי אנשים ברחוב ואומרים לי שהם מלמדים עליי באוניברסיטה וכאלה, בהרצאות על ווינריות. אני שואל אותם 'על מה' והם עונים לי: את האירוע הזה. הובלנו על צ'לסי 0:1, שמעון גרשון כבש בפנדל בסביבות הדקה ה-85. בזמן שבפנדל כל השחקנים חגגו אני באתי ומשכתי את כולם בחולצה ולקחתי את הכדור לאמצע.
"כולם אמרו לי 'מה קרה? אנחנו מובילים 0:1' ואני אמרתי להם 'בואו נעשה 0:2 כי שבוע הבא יש לנו גומלין בחוץ ושם יהיה הרבה יותר קשה'. הסתכלו עליי ואמרו לי שאני לא נורמלי. אבל אז שיחקנו מהר, כבשנו את השני שאותו אני בישלתי וכולם אחרי המשחק שיבחו אותי על כך, למרות ש(צוחק) אם היינו מקבלים 1:1 כולם היו הורגים אותי. הגענו עם יתרון 0:2 והצלחנו לעבור שלב. זה רגע שנחרט לי ולכולם בזכרון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
