נציבות תלונות הציבור על שופטים פרסמה הבוקר (רביעי) את הדו"ח לשנת 2019. הנציב, השופט בדימוס אורי שהם, הגיש את הדו"ח לשר המשפטים אבי ניסנקורן, ולנשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות.
מהדו"ח עולה כי בשנת 2019 הוגשו 965 תלונות על שופטים ודיינים וניתנו החלטות ב-931 תלונות, כאשר מתוכן בוררו 508 (54%). מתוך אותן תלונות שבוררו 68 נמצאו מוצדקות (13%), ועוד 48 (9%) הסתיימו בהערה לשופט.
מתוך התלונות שנמצאו מוצדקות, 38% נגעו להתמשכות הליכים ועל עיכוב במתן החלטות ופסקי דין. הנציב ציין כי מדובר בעלייה משמעותית לעומת הדו"ח בשנת 2018 (29%), דבר שיש לתת עליו את הדעת.
26% מהתלונות המוצדקות היו על ליקויים בניהול המשפט (בדומה לדו"ח הקודם), 21% היו על התנהגות בלתי ראויה של שופט (לעומת 29% בדו"ח הקודם) ו-15% היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי (בדומה לדו"ח הקודם).
הדו"ח מציין כי ישנה עובדה בולטת שעולה מהנתונים, והיא גידול של 42% בתלונות נגד שופטים בבתי המשפט לענייני משפחה (תוספת של 54 תלונות משנת 2018). הנציב מתייחס לכך ואומר כי נתון זה מחייב התייחסות של המערכת.
עוד מציין הדו"ח כי בשנת 2019 נעשה שדרוג מהותי של אתרי הנציבות בעברית ובאנגלית, והוקם אתר חדש בשפה הערבית. כמו כן, עומדת הנציבות, בשיתוף הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים, להשלים את הכנת טופס התלונה המקוון, על מנת להקל על ציבור הפונים לנציבות.
לבסוף מציין הדו"ח כי הזמן הממוצע לטיפול בתלונה ירד מ-83 ימים ל-59 ימים. הנציב הודה בדבריו לעובדי הנציבות, אשר "עושים את תפקידם החשוב ברגישות ובמקצועיות רבה".
"את מתנהלת כמו בשוק"
בין המקרים שעסקו בהתנהגות לא ראויה של שופטים, הלינה אישה שייצגה את בנה, שהיה התובע בתיק שהוגש לבית משפט השלום, על יחסה של השופטת כלפיה ועל שימוש ב"ביטויים מעליבים, מבזים ומשפילים אישית" נגדה. כך לדוגמא ציינה המתלוננת, כי השופטת כינתה אותה "תגרנית בשוק"; אמרה לה "את מתנהלת כמו בשוק"; ופנתה אליה כאל "אחרון התגרנים". השופטת פנתה אל התובע ושאלה אותו "האם הוא נתן לאמא שלו את הכדורים באותו הבוקר". בהחלטתו קבע הנציב, כי גם אם יקבל את הטענה שהתבטאויותיה של השופטת נבעו מהתנהגותה הבלתי ראויה של המתלוננת עצמה, מצופה מהיושב בדין כי יפגין מזג שיפוטי. עוד קבע הנציב, כי התבטאותה של השופטת בנוגע לכדורים שהיה על התובע לתת לאימו היא הערה חמורה ומבזה, ואין צריך לומר שהיא בלתי לגיטימית.
במקרה נוסף, שופטת בבית הדין לעבודה ביקשה שיסבירו לה מהם "תנאי עבדות" בהקשר לתביעה שהגישה נתינה זרה. השופטת אמרה כי המונח משקף "את העבדים הכושים שהובאו לאמריקה", וזכתה להערה מסנגורה של התובעת והוגשה תלונה. השופטת הסבירה בתגובתה כי דבריה נועדו להסביר לתובעת, בשפה הפשוטה ביותר, לאחר שהסתבר הקושי שיש לה בהבנת שאלה רלבנטית שהופנתה אליה, מהו "עבד". השופטת הסבירה כי שגתה במילותיה אך בשום אופן לא התייחסה לתובעת עצמה או לצבע עורה.
תלונה נוספת שנמצאה מוצדקת נוגעת לשופטת שהציעה לאישה בדיון לפנות לטיפול פסיכולוגי. כמו כן, טענה המתלוננת כי בדיון אחר אמרה לה השופטת בבית המשפט לענייני משפחה, כי "זה טבעי שאם היא הביאה ילד שהיא תשלם עליו", וכי "הייתה צריכה להצטמצם כי האב לא רצה בהולדת הקטינה". בהחלטת הנציב נקבע: "אין זה מתפקידו של בית המשפט להציע לבעל דין, גם אם הוא מפריע להתנהלות הדיון, לקבל טיפול פסיכולוגי או אחר".
עו"ד ארתור שני, מומחה לדיני משפחה, מסר: "לצערנו, אין ספק שמדובר אך בקצה הקרחון, כאשר ברור שהמערכת מגבה את עצמה, באופן שבו רק כאשר יש ראיות חד משמעיות על כך שהשופט התנהל שלא כראוי – התלונה נמצאת מוצדקת והשופט, לכל היותר מקבל הערה. העלייה בתלונות בכלל והתלונות המוצדקות בפרט היא תמרור לכולנו שיש מקום להתיר הקלטת כל הדיונים האסורה היום, במיוחד דיונים בדלתיים סגורות.
"התמרור השני, והוא לחבריי עורכי ועורכות הדין העוסקים בדיני משפחה: נכון שאנו שחקנים חוזרים אצל השופטים – אך חשוב שיהיו תלונות, ענייניות וקונקרטיות, שכן הללו נועדו לשפר את המערכת שצריכה להשתפר בכללותה ובפרט בדיני משפחה.
"בעניין העלייה בתלונות המוצדקות, העלייה היתה צפויה, שכן לפני 3 שנים החל פיילוט גישור חובה שהפחית משמעותית את כמות התיקים בעצימות נמוכה ובינונית וגרם לכך שתיקים בעצימות גבוהה הם אחוז גדול יותר מהתיקים מערכת בתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדיין הרבניים. הסיכוי להתנהלות שיפוטי לא ראויה עולה ככל שהתיקים בעצימות גבוה יותר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו