"שמחה, גאווה, כבוד". כך תיאר אדוארדו קמאבינגה את התחושות שליוו את זימון הבכורה שלו לנבחרת צרפת.
נער בן 17 - הצעיר ביותר שמקבל זימון מאז מלחמת העולם השנייה - מגיע למשכנה של אלופת העולם בקליירפונטיין, תופס את מקומו של פול פוגבה שנשאר בחוץ בגלל קורונה, חולק שולחן עם אנטואן גריזמן, קיליאן אמבפה, רפאל וראן והוגו לוריס, ובשום שלב לא מזכיר את המילה לחץ. הוא רגוע, מחייך, שלו, ומסביר: "אני מגשים את חלום הילדות שלי, ואני עדיין ילד".
הגישה הזאת של קמאבינגה היא אחת הסיבות שבצרפת בטוחים שהוא היהלום הכי גדול במפעל הכדורגל שלהם. רשימת הכישרונות הצרפתיים כמעט אינסופית, אבל כמו קשרה של ראן אין עוד אחד. דידייה דשאן, ובעיקר עוזרו גי סטפן, עוקבים אחרי ההתפתחות של קמאבינגה מאז ערך את הבכורה לפני כשנה וחצי, והנער היה ברשימה שלהם הרבה לפני שתוצאות בדיקות הקורונה של פוגבה חזרו חיוביות.
"לא זימנתי אותו בשביל הקטע", הבהיר השבוע דשאן, "נכון שהנסיבות גרמו לזה לקרות מוקדם מהצפוי, אבל אני יודע בדיוק מה הפוטנציאל שלו".
את הפוטנציאל הזה אפשר היה לראות היטב ב־113 הדקות שקמאבינגה שיחק העונה בליגה הצרפתית. במחזור הראשון מול ליל הוא נכנס כמחליף ובישל את השוויון, וב־1:2 על סנט אטיין במחזור השני כבר פתח בהרכב וכבש. קמאבינגה התחיל את המהלך בקו חצי המגרש, ולאחר חילופי מסירות וריצה לעומק סיים בסלאלום מרהיב ובבעיטה חדה לפינה.
"גם תיקול הוא דבר יפה"
במידה רבה השער הזה הוא המהות של הקשר בן ה־17. שחקן ורסטילי בצורה יוצאת דופן, כזה שמסוגל לעשות הכל - תיקולים וחטיפות, לצד בישולים, כיבושים ומסירות - והכל ברמה הגבוהה ביותר.
"אני אוהב למסור לחברים שלי", סיפר בתחילת השנה, "אבל גם תיקול טוב הוא דבר יפה. השנה למדתי לשחק כמספר 6, אבל אני גם אוהב לשחק מספר 8 ואוהב שיש לי שטחים". שחקנים צעירים שאוהבים כדורגל לא חסרים בצרפת ובכלל, אבל כאלה שיודעים להתמודד עם הלחץ הם כבר מצרך נדיר. קמאבינגה, שהיה בן שנתיים כשעבר לצרפת מאנגולה, הספיק כבר למחוק את המילה "לחץ" מהלקסיקון.
לאחר שביתו נשרף כשהיה ילד, הוא שמע מאביו שעתיד המשפחה תלוי ברגליים שלו. "הייתי צעיר מכדי לקחת את זה ברצינות, אז צחקתי", סיפר ל־QUEST FRANCE. היום, אחרי שהוביל את ראן לליגת האלופות וזומן לסגל של אלופת העולם, קמאבינגה כבר לוקח את הדברים ברצינות. הוא גאה לייצג את צרפת, אבל ממש לא לחוץ מזה, כפי שהכריז ביומו הראשון כשחקן נבחרת: "הכנתי את עצמי ליום הזה ואני שמח שבזכות העבודה הקשה הוא הגיע מוקדם".
העובדה שזה לא נראה כמו יומו הראשון לא מפתיעה אף אחד. ז'וליאן סטפן, מאמנו בראן, טוען שזה בדיוק מה שמדהים אצלו: "הוא כל כך חכם, מוכשר ובוגר, שהוא תמיד נראה מוכן למשימה. שום דבר לא מטריד אותו". ובאמת, הרושם במחנה הנבחרת הוא אדיר. השחקנים המנוסים מתרשמים מהאופי, וצוות האימון לא חוסך שבחים. "אין לו חולשות", קבע סטפן, "הוא כל כך טכני שהוא מסוגל לייצר מסירות שאף אחד אחר לא יכול".
אם קמבאניגה ייצר את המסירות האלה השבוע מול שבדיה או קרואטיה, הוא יהפוך לצעיר ביותר שמשחק בנבחרת צרפת ב־100 השנים האחרונות, והדיבורים סביבו יעלו מדרגה. כבר עכשיו משווים אותו לאמבפה וצופים לו גדולות, ולמרות שריאל מדריד וגדולות אחרות כבר בעקבותיו, קמאבינגה לא ממהר לשום מקום. "זאת רק ההתחלה", אמר לקראת הספתח בנבחרת ולקראת עונה נוספת בראן. ההמשך יגיע, זה ברור לו. אבל כרגע - כמו תמיד - אין שום לחץ.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
