ליפז ארונוביץ', נאבקת בסרטן
הילקוט עם דוגמת בובת לול של ליפז ארונוביץ' (6) מקריית מוצקין כבר מסודר לקראת היום הראשון של כיתה א'. ההורים של ליפז, קרני ורונן, נרגשים ומודאגים כמו כל הורה שילדו הבכור עולה לכיתה א', וטיפה יותר.
ליפז עברה ביום חמישי את הטיפול הכימותרפי האחרון שלה, והוריה מקווים שמבחינתה היא לא תלמד רק "שלום כיתה א'", אלא גם תיפרד לשלום מהסרטן שאובחן בגופה בחודש אפריל.
ליפז אובחנה עם סוג מסוים של גידול סרטני בכליה שאופייני לילדים. היא עברה ניתוח להסרת הגידול ו־13 טיפולי כימותרפיה.
"אני מרגישה בסדר ומתרגשת מאוד", היא מספרת, "חברות שלי עולות איתי לכיתה א' ואנחנו רוצות לשבת אחת ליד השנייה ולשחק. אני לא יכולה עדיין ללכת ולראות את בית הספר בגלל שיש לי חתך בבטן כי אני עושה טיפולים". היא הוסיפה כי "לא יכולתי ללכת לגן בגלל שהייתי בטיפולים מאפריל. היה לי בגוף גוש. עשו לי ניתוח והוציאו את הגוש והייתי גיבורה".
את התקופה הקשה של הקורונה והאשפוז העבירה ליפז, בין השאר, בהקלטת סרטוני טיקטוק ובלימודי חשבון עם אבא.
בעקבות הטיפול הכימותרפי האחרון ליפז אמורה להצטרף לחבריה לכיתה רק אחרי החגים. "אני רוצה ללמוד ולהיות רופאה וגננת", היא משתפת בחלומותיה.
משפחת ארונוביץ' זכתה לסיוע כלכלי בתקופת הטיפולים מעמותת "גדולים מהחיים", שפועלת למען ילדים חולי סרטן ובני משפחתם. "כשראיתי את הפנים של הרופא שבדק אותה בפעם הראשונה באולטרה־סאונד, הבנתי שהנורא מכל קורה לנו והתמוטטתי שם והרופא לקח אותי הצידה שארגע", מספר רונן האב על רגעי האבחון הקשים, שהתרחשו תוך כדי שהמדינה כולה נתונה במגבלות הקורונה, רגע לפני חג הפסח.
"ילדה חכמה לגילה"
"בתקופה הזו הוצאתי לחל"ת, ואחרי שלושה חל"תים שהוארכו הוחלט לפטר אותי. גם שיעור המשרה של אשתי קטן. הוקפצנו לבית החולים כל הזמן. היתה תקופה קשה ומאתגרת שבה התמודדנו גם כלכלית וגם חשבנו איך לדאוג לצרכים של ליפז. לאורך כל התקופה לא נתנו לליפז להרגיש שונה. הזמנו ילדים מהגן שהגיעו לשחק איתה, ודיברנו איתה על כיתה א'. היא ילדה חכמה לגילה, וכבר יודעת אותיות ומספרים באנגלית".
מתנאל גדעוני, נפצע בתאונת דרכים לפני שלושה שבועות
בשביל מתנאל גדעוני בצפת, מטבע הלשון "להתחיל ברגל ימין" הוא לא סתם קלישאה. לפני שלושה שבועות בלבד הוא נפצע קשה ברגלו השמאלית בתאונת דרכים, ולמרות העובדה שהוא מרותק לכיסא גלגלים עד שיחלים מפציעתו - הוא עולה היום יחד עם חבריו לכיתה א'.
"אנחנו גרים ברחוב הולנדי והשכנה שלנו נסעה עם הג'יפ שלה רוורס ולא ראתה אותו", מספרים הוריו, אורן ושירה גדעוני, "היא עלתה לו על הרגל והתרסקו לו שתי עצמות. הוא עבר ניתוח קשה עם קיבוע חיצוני, ברגים וברזלים ברגל, ובגלל שאסור לו לדרוך עליה, הוא יגיע היום לבית הספר על כיסא גלגלים".
ההורים מספרים כי ראש עיריית צפת שוקי אוחנה התגייס כדי לאפשר למתנאל להתחיל את שנת הלימודים כמו כל הילדים והצמיד לו סייעת שתלווה אותו בבית הספר. "גם צוות בית הספר מאוד מכיל, ושרית בן שושן שאמורה להיות המחנכת שלו ביקרה אותו בבית עוד לפני שהתחילה להיות המורה שלו", אמרו הוריו.
השבוע השתתף מתנאל ביום היערכות לכיתה א' עם שני חברים מהגן ועוד הרבה חברים חדשים שילמד להכיר במהלך לימודיו בבית הספר. מתנאל מוכר כילד פעיל שאוהב לרוץ ולהיות במרכז הקבוצה, דבר שכיסא הגלגלים מנע ממנו להביא לידי ביטוי ביום ההיערכות.
למרות הקושי, הוא מקפיד לשדר חוסן נפשי. "לפחות נדרסתי מגלגל חזק (של ג'יפ) ולא מגלגל סתם", הוא מסכם בחיוך, "אני מאוד־מאוד מתרגש לעלות לכיתה א' ולהכיר חברים חדשים".
סילה מטאנס, נאבקת במחלה גנטית נדירה
פתיחת שנת הלימודים מרחוק, בזום, תהיה השנה נחלת רבים, אבל במקרה של הילדה סילה מטאנס, שתחל את לימודיה בכיתה א' ממיטת אשפוזה במחלקת טיפול נמרץ בביה"ח לילדים ספרא תל השומר - שום דבר לא מובן מאליו. הציפייה היא שבהמשך, ככל שמצבה יוטב, היא תלמד בזום, במסגרת המגבלות האפשריות.
סילה, בת 6 וחצי, נולדה עם המחלה הגנטית הנדירה CFC (Cardiofaciocutaneous syndrome), שמתבטאת, בין השאר, בפגיעה בתפקוד הלב. בשנים הראשונות לחייה הסתדרה סילה בטיפול תרופתי, אך החל מגיל 4, ובפרט בשנה האחרונה, חלה הידרדרות במצבה כך שנאלצו לחברה לפני כחצי שנה ללב מלאכותי (מכשיר מחברת "ברלין הארט"). בימים אלה היא ממתינה להשתלת לב.
לפני כמה חודשים חלה החמרה במצבה וסילה סבלה מעיוורון, שעליו גברה באורח פלא לפני כשבועיים. כעת היא מסתייעת במשקפיים ומצבה משתפר בכל יום. אלא שמכשיר הלב המלאכותי שבו היא נעזרת אינו בטוח, ומכאן הדחיפות המיידית בהשתלה.
"רוצה ללכת לסבתא"
"אני כבר רוצה שימצאו לי לב חדש ואוכל ללכת לפגוש את סבתא ואת החברים שלי", סיפרה סילה ממיטת אשפוזה, "אחותי לארה (בת 5 וחצי) כל הזמן היתה איתי, ועכשיו גם היא עולה לכיתה א' ורציתי שנהיה יחד באותה הכיתה".
אביה, מטאנס, מוסיף: "אני תמיד אופטימי. בית החולים שיבא מצוין ועוזר לנו המון, אבל צריך להבין שזה לא קל שבית שלם יושב עכשיו בבית חולים ומחכה להשתלת לב".
