שלוש השנים האחרונות לא היו המוצלחות בקריירה של קייטי פרי. הזמרת, שפרצה ב-2008 עם ""I Kissed a Girl והתבססה כאחת מכוכבות הפופ המצליחות בעולם, מצאה את עצמה לפתע בשיאו של משבר יצירתי, מקצועי ואישי.
זה לא משנה שב-,2017 שנת הנפילה שלה, היא חגגה 100 מיליון עוקבים בטוויטר והוכתרה במגזין "טיים" בין 25" האנשים המשפיעים ביותר באינטרנט". אפילו המקום התשיעי ברשימת המוזיקאים הרווחיים ביותר בעשור החולף, עם הכנסות של 530מיליון דולר, לא שינו הרבה. פרי אמנם היתה שם מוכר בכל בית, אבל בכל הנוגע ללהיטים עכשוויים, הלחם והחמאה של תעשיית הפופ, לא הצליחה הזמרת לשחזר את הצלחות העבר האדירות שלה, של סינגלים כמו "Hot N Cold" ו"."Roar
אלבומה "Witness"מאותה שנה הציג שינוי מוזיקלי עבורה, כשפנתה למחוזות ה-EDM והאלקטרו-פופ, אבל לא הוליד להיטי-על כפי שמצופה ממוזיקאית במעמדה, והוא אף זכה לביקורות פושרות למדי. תוסיפו לכך מערכת יחסים מתפרקת עם בן הזוג השחקן אורלנדו בלום, ואת עניין הגיל המאיים על כל כוכב וכוכבת פופ שנכנסים לעשור הרביעי לחייהם, וקיבלתם פרופיל של מוזיקאית בסכנת השמדה.
"חשבתי לעצמי 'אני קייטי פרי. אני כתבתי את ,'Firework'זה ממש דפוק'", היא סיפרה על המשבר האישי והיצירתי שליווה אותה, שבעקבותיו פנתה לעזרה רפואית ולטיפול תרופתי. וכמו כל סיפור גאולה טוב, את התקופה הרעה בחייה ניתבה הזמרת למקומות פרודוקטיביים. כאלה שמולידים שירים חדשים שעוסקים בכאב, בבלבול ובאובדן דרך, בדיוק כמו אלה שמכיל אלבומה החדש ."Smile"
פרי הוציאה את האלבום החדש אחרי שיקום מערכת היחסים הזוגית, שאחריו הגיע היריון מתוקשר, ובצירוף מקרים מעניין, בדיוק ביום יציאת האלבום החדש בסוף השבוע, באה לעולם בתם הראשונה של פרי ובלום. תזמון משמח במיוחד במונחי סגירת מעגל, וגם, אם אפשר להיות ציניים לרגע, במונחי יח"צ.
אך האם "Smile" הוא אלבום הניצחון הגדול שקייטי פרי ייחלה לו? לא בטוח. זה לא שחסרים בו להיטים פוטנציאליים. "Never Really Over"הוא יציאה קייטי-פרית קלאסית, מלאת פאתוס ודרמטיות וגם כיפית מאוד. "Champagne Problems" אמנם מנג'ס טקסטואלית (בכל זאת, שיר שמדבר על הזוגיות הנוצצת שלה ומכיל שורות כמו "עשינו עבודה קשה, נהיינו גרסה טובה יותר של עצמנו, בייבי כל מה שיש לנו אלה בעיות שמפניה עכשיו") אבל עדיין קליט ונעים לאוזן.
בגזרת הבלדות יש כאן את " "Only Loveהיפה, שמזכיר בפזמון את הצ'ילבה שהפכה חברה מאז, טיילור סוויפט. ב-"Harleys in Hawaii" החמוד היא דווקא מזכירה את גוון סטפאני. אבל בין כל אלה משובצים שירים גנריים למדי, פילרים מיותרים שמסרבים להתרומם, מעט מיושנים הפקתית, וגרוע מכל - כתובים כמו ספר העצמה אישית מתיש. "שרדתי את החורף, תראו אותי עכשיו, אני בפריחה" היא שרה ב"."Resilient שמו של "Not the End of the World"די מדבר בעד עצמו.
ועם זאת, לא צריך למהר להספיד את פרי. היא נמצאת בשלב אחר בחייה. בגיל 35ובמעמד חדש כאם, ייתכן שגם היא הבינה ששיאיה האמנותיים מאחוריה ועכשיו נותר רק לשמר את הקיים ולצאת לסיבובי הופעות מצליחים, כשאלה ישובו לחיינו.
