בקרב שרי החוץ של האיחוד האירופי עמם נפגש בברלין שר החוץ גבי אשכנזי, שר החוץ הליטאי הוותיק, לינאס ליקוויצ׳וס, הוא אחד הידידותיים ביותר. רק לאחרונה, לבקשת ישראל, אסרה ליטא כניסת פעילי חיזבאללה לתחומה. לפני שלוש שנים היה זה לינקוויצ׳וס שארגן למורת רוחה של שרת החוץ האירופית דאז, פדריקה מוגריני, הזמנה של רה"מ בנימין נתניהו למפגש עם שרי החוץ האירופים ובכך שבר קיפאון מדיני ארוך בין בריסל וירושלים.
מבלי קשר לישראל, מוצא את עצמו היום לינקוויצ׳וס בקו החזית הראשון בטיפול במשבר ההיסטורי בבלארוס. ארצו העניקה מקלט לסווטלנה טיכנובסקאיה, מועמדת האופוזיציה לנשיאות בלארוס, שטוענת לניצחון על הרודן אלכסנדר לוקשנקו בבחירות שנערכו לפני שלושה שבועות. המשבר הזה יהיה הנושא המרכזי בדיוני שרי החוץ של האיחוד האירופי המכונסים בבירת גרמניה. בריאיון ל"ישראל היום" אומר שר החוץ של ליטא שהוא מאמין ששינוי בבלארוס אפשרי ושעל האיחוד האירופי לקטוע קשרים עם המשטר שם.
"לאנשים בבלארוס מגיע לחיות חיים נורמליים", מדגיש לינקוויצ׳וס, "ייתכן, שבעקבות שינוי לא תהיה שם דמוקרטיה פורחת באופן מיידי. אבל, אי אפשר שלא לדרוש מהאחראים דין וחשבון על מעשי המשטר לאחרונה, בכלל זה גם ביצוע פשעים לכאורה. המעט שאנו - הליטאים, האיחוד האירופי ומדינות אחרות, יכולים לעשות, הוא לומר שהתנהגות כזו לא מקובלת ולא נסבלת. אני תומך בהטלת עיצומים, לא עיצומים כלכליים שיפגעו באוכלוסייה, אלא סנקציות אינדיבידואליות נגד אלה במשטר שהשתמשו בכוח מופרז נגד המפגינים ונטען כלפיהם שהם ביצעו פשעים".
"יש לחקור את העניין הזה. מדובר בצמרת שירותי ביטחון הפנים, צמרת משטרת ההפגנות, משרד התובע הכללי וגם ועדת הבחירות שגנבה בחירות מהאזרחים. מעולם לא קמה בבלארוס כזו תנועת מחאה עממית מסיבית. היו אירועים, ש'הורגעו', אנשים הושמו במעצר, נאסרו. עכשיו, 400 אלף איש יצאו לאחרונה לרחובות, מבלי כל קשר למפלגה פוליטית כלשהי, ומחו בדרכי שלום. הם לא ניפצו חלונות והציתו מכוניות. הם רצו לפתוח בדיאלוג עם המשטר ולארגן בחירות חופשיות. אנחנו לא מתערבים בעניינים פנימיים. אנחנו מדברים על פגיעה בזכויות אדם וביצוע פשעים, נושאים שאין להם גבולות".
"הדרך לצאת מהמשבר הפוליטי והערכי הזה היא בחירות חדשות ושקופות, שעריכתן תוכר ראשית ע"י העם בבלארוס וגם ע"י הקהילה הבינלאומית. הרשויות בבלארוס עדיין שוקלות מה יהיו צעדיהן הבאים. הן יכולות להמשיך בלחץ, באלימות ובהימנעות משיח עם העם. מאשימים את המפגינים שהם רוצים לתפוס את השלטון. זה לא נכון. הם רוצים בחירות. גם מועמדת האופוזיציה לנשיאות, סווטלנה טיכנובסקיה, שנמצאת כעת בליטא, לא טוענת שהיא הנשיאה הנבחרת, למרות התמיכה הרבה שקיבלה. המצב בבלארוס מצער מאוד. אנשים חווים התעללות. היו גם מקרי אונס. אנחנו לא יכולים להישאר אדישים לכך".
באיזו מידה רוסיה מעורבת במתרחש בבלארוס?
"באופן מצער, רוסיה מעורבת לאחרונה בעימותים רבים - לא בניהול משברים אלא ביצירתם. באמצעות המשברים הללו רוסיה מנסה להשפיע על המצב, אם בגאורגיה, שם היא כבשה שטחים ב-2008, באוקראינה שם נמשכת מלחמה, בטארנסניסטריה במולדובה ששם משבר עלול לפרוץ בכל רגע, בלוב, בסוריה. רוסיה לא ממלאת תפקיד קונסטרוקטיבי. לא אהיה נאיבי לומר, שהרוסים יוותרו סתם כך על מדינה שהם מחשיבים כחלק מאזור ההשפעה שלהם. בלארוס נחשבת לחצר האחורית של רוסיה. אני מקווה שאיני טועה בהערכתי, שהרוסים לא יילכו רחוק מדי בתמיכתם בהנהגה המעורערת בבלארוס".
"אני מאמין, שגם לרוסים יש עניין בבחירות חדשות, שיאפשרו מוצא מהמשבר הנוכחי. התפקיד של רוסיה במשבר יהיה חשוב מאוד. גם הם חושבים כעת מה לעשות. היו קריאות מצד ההנהגה בבלארוס לסיוע צבאי מצד רוסיה, ומוסקבה אמרה שהיא לא רואה כל סיבה פוליטית, ערכית, לגאלית או צבאית לכך. זאת, למרות שהנהגת בלארוס דיברה על איום מבחוץ. היו גם האשמות כלפי נאט"ו. מפגן הסולידריות העצום שאורגן בתחילת השבוע בליטא, השרשרת האנושית הארוכה שהזכירה לי אישית ולרבים אחרים את השרשרת האנושית לפני 31, מטאלין בירת אסטוניה ועד לוילנה, בדרישה לסיום השלטון הקומוניסטי ולעצמאות, לא יכול להיחשב כאיום צבאי. אבל, המשטר בבלארוס התייחס לכך כאל איום".
טורקיה מחממת את המתיחות בים התיכון מול יוון וקפריסין - שתי חברות באיחוד האירופי. יש לטורקיה עדיין מקום עתידי באיחוד האירופי והאם היא צריכה להישאר חברה בנאט"ו?
" דעתי היא, שלמרות כל הבעיות - עם נאט״ו, מול ארה״ב, שתיוף הפעולה המוזר עם רוסיה בתחום האסטרטגי ורכישת טילים - טורקיה היא גורם מאוד חשוב. דו שיח בין האיחוד האירופי לטורקיה יוכל למלא כאן תפקיד. אנחנו צריכים לדבר איתם, ולומר להם באופן ברור, למה אנחנו לא מסכימים. נדרשים סבלנות וזמן. צריך להביע סולידריות עם יוון וקפריסין, אך בה בעת לעמוד על שיח ישיר ודיאלוג אסטרטגי עם טורקיה, שהיא חברה חשובה בנאט"ו, בעלת כוחות צבא חזקים, שחקנית מפתח בכל הקשור לפליטים ובעיות אחרות. למרות הכל, אנחנו צריכים להמשיך לדבר איתם בסבלנות".
מה יהיה קו אדום ביחס לשיח עם טורקיה?
" אני לא במצב לשרטט קווים אדומים כלשהם. יש שיאמרו שהטורקים כבר הפרו קווים אדומים מסויימים, אחרים יאמרו שיכולים להיות מצבים גרועים יותר. מן הסתם, שתי הגרסאות נכונות. אך, לא לדבר עם הטורקים זו לא אופציה. זה יהיה קל מדי וישרת את אלו שרוצים לראות פירוד בשורות האיחוד האירופי. זה לא יהיה טוב לאחדות ולמטרותינו".
שר החוץ אשכנזי מדבר על סוגיית החיזבאללה ועל השאיפה הישראלית שכל חברות האיחוד האירופי יאסרו את פעילות הארגון בתחומן. ליטא קיבלה לאחרונה החלטה בכיוון זה. אתה סבור שלאיחוד צריכה להיות מדיניות אחידה לאיסור כלל פעילויות החיזבאללה?
"הייתי שמח לראות את זה קורה, אבל בדרך כלל החלטות כאלו לוקחות זמן, כי לכל מדינה יש אג׳נדה, אינטרסים ועדיפויות משלה. לנו היו חשוב לקבל החלטה בעניין. דיברתי על כך בטלפון עם גבי אשכנזי מספר פעמים. אני מאמין שההתפתחויות בהקשר להסכם עם האמירויות, שהפתיע רבים אך היה צעד בכיוון הנכון, השעיית הסיפוח שגם הייתה צעד טוב וחכם - שכן המתיחות באיזור הייתה גבוהה מדי, הם הוכחה לכך, שבאמצעות שיחות ניתן לשנות עמדות. יש עוד נושאים במחלוקת בינינו, כמו הסכם הגרעין עם איראן".
"בשיחות בין שרי החוץ האירופיים תמיד אמרתי, ועוד בזמנים שבהם ההסכם עדיין היה בחיים, שהוא לא מספיק. צריך לדבר על קשרי איראן עם ארגוני טרור במזה"ת, על תוכנית הטילים האיראנית, להקשיב לטיעונים של אלו שהיו סקפטיים כלפי ההסכם ואמרו שההסכם סולל את הדרך בפני איראן להשיג נשק גרעיני. חברינו בישראל מכירים בכך שליטא מנסה להקשיב ולאפשר דיאלוג. אני יזמתי בשעתו את הזמנתו של רה״מ נתניהו לבריסל, לפגישה עם שרי החוץ האירופיים, לאחר שנים רבות של נתק".
"למרות כל חילוקי הדעות, אנחנו לא יכולים להסתפק בפרסום הצהרות וכתיבת מאמרים, אלא לדבר ישירות. אנחנו מאוד מעריכים את היחסים עם ישראל, לא רק בגלל ה״ליטוואקים״ (יהודי ליטא) - שהם חלק מההיסטוריה והתרבות שלנו, גם היסטוריה כואבת שאיש אינו יכול לסלוח ולשכוח. אבל, צריך להסתכל לעתיד, ואנחנו עושים הרבה דברים יחדיו: שיתוף פעולה בהגנה ובביטחון, במדעים, טכנולוגיות חכמות. אני מאוד אופטימי".
הבנתי נכונה מדבריך, שאתה רואה בהסכם הגרעין עם איראן הסכם מת?
"זה ניסוח חריף מדי. אנחנו שותפים לעמדה האירופית, לפיה עדיף לשמור על יכולת השפעה מסויימת מאשר שלא יהיה בידינו דבר. אנחנו מבינים, שלא כולם שותפים לדעה הזו. כרגע ההסכם לא מאוד פעיל, אבל אני חושב שבעתיד נוכל לחזור להסכם כלשהו, שיכלול את כל ההיבטים שלא קיימים בהסכם הנוכחי. ההסכם צריך להתייחס למגוון רחב של בעיות וציפיות. זו תהיה טעות לעצום את עינינו מול ההיבטים הללו".
האיחוד האירופי לא יצא מגדרו לברך בחום על ההסכם ההיסטורי בין איחוד האמירויות וישראל. מדוע?
"אנחנו רואים בכך צעד בכיוון הנכון. באופן כללי אנחנו מאוד רוצים לראות דו שיח בין ישראל והעולם הערבי. בה בעת, אנחנו מבינים שהפלשתינים אינם מאוד שמחים. אנחנו מקווים, שהם יבינו שכל דיאלוג בין ישראל והערבים הוא דבר טוב ולא רע. אחרת נהיה לכודים במצב של קיפאון, שאינו טוב לאיש. השעיית הסיפוח צריכה להיראות כדבר חשוב גם בעיני הפלשתינים. הבה נהיה מציאותיים, לא נתייחס לכל דבר כמובן מאליו ולא ניתקע בקיפאון. חשוב לומר שההסכם הזה בין איחוד האמירויות וישראל הוא מאוד חיובי".
לא הגיע העת שהאיחוד האירופי יאמר לפלשתטינים ישירות: אם אתם רוצים שנמשיך לתמוך בכם, עליכם להפסיק לעצור את תהליך השלום?
"זה כבר נאמר פעמים רבות, אולי לא בתקיפות שהיינו מעוניינים בה. אתה צודק: יש צורך למצוא איזון בהענקת הסיוע לפלשתינים. מה שעוד חסר לדעתי, הוא דיאלוג קבוע, הגון, ופרו-אקטיבי עם ישראל. יש למצוא איזון גם כאן. צריך לומר לפלשתינים להתחיל להתנהג באופן הולם, לגנות טרור ולא להעניק מקלט למבצעי פעולות טרור. וגם לומר לישראל, שפתרון שתי המדינות חשוב, אין לפגוע בו, סיפוח הוא לא דבר מקובל לפי החוק הבינלאומי. אין שחור ולבן. זה המצב שבפנינו, אז הבה נסתכל עליו באופן מציאותי, לא על בסיס תקוות שווא שנובעות מהרהורי לבנו. זה המתכון היחיד לטפל במצב".
היחסים בין האיחוד האירופי וישראל אכן לא היו מאוד חמים בעשור האחרון. מועצת האסוציאציה לפיתוח היחסים מוקפאת, היוזמה לכונן מפגשים קבועים בין ראש ממשלת ישראל למנהיגי האיחוד מוקפאת. האיחוד לא צריך לשנות את גישתו כלפי ישראל?
"תמכתי תמיד בחידוש פעילות מועצת האסוציאציה ובעד קשרים ישירים. אבל, עלינו להשיג קונצנזוס בין מדינות האיחוד וזה לא קורה תמיד מהר. יש גם טיעונים נגד. אני בהחלט סבור שאנחנו צריכים לעשות יותר".
הממשל האמריקני פרסם לאחרונה דו"ח על השבת רכוש יהודי מתקופת השואה. ליטא מוזכרת בו בעיקר בהקשר של אי החזרת רכוש פרטי ורכוש ללא יורשים. ליטא מתכוונת כעת לפתור את הנושא הזה?
"אנחנו נחשבים כדוגמא להשבת רכוש קהילתי ויצירת קרן ״"רצון טוב" לסיוע לניצולי שואה. זה מראה שהגישה שלנו היא חיובית. בכל הנוגע להשבת רכוש פרטי, התהליך הזה הושלם, אבל לא לכולם הייתה אפשרות להגיש תביעה. אנחנו מחפשים כעת דרכים לפתור את העניין במגעים עם הקהילה היהודית המקומית וארגונים יהודיים בינלאומיים אחרים. אבל, באמת פעלנו כמיטה יכולתנו כדי לענות לצרכי הניצולים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו