מפגינים שיפגעו בגוף וברכוש יועמדו לדין וצפויים לעונש של עד שנתיים מאסר, כך נקבע בהנחיה חדשה של הפרקליטות. המשנה לפרקליט המדינה נורית ליטמן פרסמה היום (רביעי) הנחיה בעניין מדיניות העמדה לדין בתיקים שנפתחו על רקע הפגנות או אירועי מחאה.
בפרקליטות מסבירים כי ההנחיה, שאושרה על ידי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, נועדה לקבוע מדיניות העמדה לדין שוויונית, המאזנת באופן ראוי בין ערכי היסוד המתחרים - זכות היסוד להשתתף בהפגנות ולהתבטא באופן חופשי, מול האינטרס הציבורי שבשמירה על ביטחון הציבור ורכושו, על שלטון החוק והסדר הציבורי, וכן בשמירה על הזכות לפרטיות ועל אינטרסים רלוונטיים נוספים בהתאם לנסיבות העניין.
צילום: יוני ריקנר
ההנחיה קובעת כי בעת קבלת החלטה על העמדה לדין יש לבחון כמה פרמטרים - בהתאם לסוג העבירה ולנסיבות ביצועה. בהנחיה נקבע כי ככלל, יש לשקול העמדת אדם לדין על עבירה של התקהלות אסורה, כאשר נלוו לה עבירות נוספות או שהיא בוצעה בנסיבות מחמירות.
עוד נקבע כי נכון יהיה להתייחס בחומרה לתיקים שבהם מיוחסות לחשודים, מעבר לעצם השתתפותם במחאה לא חוקית, גם עבירות אלימות, כלפי גוף או רכוש - כמו זריקת חפצים, התזת מים ודחיפת מחסומים לעבר שוטרים - בהתאם לרמת האלימות. במקרים כאלה, על פי רוב, קיים אינטרס ציבורי להעמיד את החשוד לדין.
במקרים שבהם מדובר בהפגנה או באירוע מחאה הכוללים מאפיינים של אלימות לגוף או לרכוש מצד משתתפי ההפגנה או המחאה, יש לשקול העמדה לדין בעבירת התפרעות, שהעונש המרבי בגינה עומד על שנתיים מאסר.
בנוסף, בהנחיה נקבע עוד כי עבירות שעניינן הפרעה לשוטר במילוי תפקידו - כמו ניסיונות למנוע מהשוטרים לבצע מעצר של הנאשם עצמו או של מפגין אחר שמנסים למנוע את מעצרו - עשויות לבסס אינטרס ציבורי בהעמדה לדין.
הפרקליטות נדרשת לבחון את נסיבות ההפרעה או ההכשלה, ויש מקום להבדיל בין הפרעה או הכשלה אקטיבית - כמו דחיפת שוטר או ניסיון למשיכת עצור מידיו - אז הנטייה תהיה להגיש כתב אישום, לבין הפרעה או הכשלה פסיבית - כמו ישיבה במקום וסירוב להתלוות לשוטר - אז ייבחנו כלל נסיבות המקרה.
באשר לעבירת העלבת עובד ציבור, צוין בהנחיה כי העמדה לדין בעבירה זו היא עניין מורכב, הן לאור הפסיקה בנושא והן משום הפגיעה הפוטנציאלית בחופש הביטוי. הודגש כי תינקט זהירות רבה בשימוש במהלך זה.
עוד בנושא:
• המחאה בבלפור: השכנים שוחחו עם השר לביטחון פנים
• "סבירות גבוהה שההפגנות ייגמרו בדם"
• המחאה בבלפור: השכנים שוחחו עם השר לביטחון פנים
ההנחיה קובעת נסיבות נוספות שיש לשקול בעת קבלת ההחלטה על העמדה לדין, ובהן אופי ההפגנה ונסיבותיה שייבחנו לפי רמת האלימות שבה, היקפה של ההפגנה ומשכה, הקושי של השוטרים להשתלט על המפגינים, המידה שבה הופר הסדר הציבורי והנזקים שנגרמו בעקבות ההפגנה. כמו כן, אם מיקומה הוא בעל רגישות מיוחדת או שנעשה בעיתוי חריג שמקשה על המשטרה לשמור על ביטחון האזרחים - הדבר יהווה שיקול להגשת כתב אישום.
יש לבחון גם את מידת הפגיעה בסדרי התנועה, הפגיעה ברכוש הציבורי, תכנון וארגון הפגנה שמתוכנן לבצע בה פעולות המהוות עבירה על החוק, שלהוב הנוכחים למעשים החורגים ממעשי מחאה לגיטימיים, התנהלות פסולה של שוטרים במהלך ההפגנה, גיל החשוד, תיקים קודמים רלוונטיים ועוד.
בהנחיה צוין כי בעת שקילת אפשרות הגשת כתב אישום, על הפרקליט לתת את דעתו לחשיבותה של מדיניות אכיפה אחידה - הן בהיבט של ההחלטות שהתקבלו ביחס לחשודים אחרים באותו אירוע, והן ביחס להחלטות עקרוניות שהתקבלו ביחס לחשודים באירועי מחאה אחרים בהם בוצעו עבירות בעלות אופי דומה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו