אין אוהד כדורגל ישראלי שלא צחק על ליגת העל. יש אפילו כאלה שנהנים לחבוט בה - על הירידה ברמה, הזרים החלשים, הפדיחות והשערוריות שרק הכדורגל הישראלי יכול לייצר. אבל דווקא באירופה, המקום שאנחנו כל כך מנסים לחקות, לפחות בחלק מן המדינות מסתכלים על הליגה שלנו קצת אחרת. לא מאמינים? תמשיכו לקרוא.
בשנה וחצי האחרונות, ובעיקר בקיץ הנוכחי, אנחנו עדים לתופעה: שחקני ליגת העל נוהרים לקבוצות מעבר לים. המחשבה הראשונה שעולה בראש היא מן הסתם שהתופעה התעצמה בגלל הקורונה - ונכון, לנגיף שמסרב להיעלם ופוגע בכל העולם יש חלק לא קטן בכך - אבל זה ממש לא מתחיל ומסתיים שם.
בשקט-בשקט ליגת העל הפכה להיות יצואנית של כדורגלנים, שכן כיום יש 44 ישראלים שמשחקים ב18- ליגות בעולם (יש גם יורדים, שחקני נוער ויהודים שמשחקים בליגות שונות ולא נספרו). חלון ההעברות עדיין רחוק מלהסתיים, ועד כה 15 ישראלים הפכו ללגיונרים חדשים, ארבעה זרים התקדמו לליגות בכירות יותר (ז'איר אמאדור לספרד, פאטוס בצ'יראי לפולין, טרנס סיינסבורי לבלגיה ואנדראס יאניוטיס ליוון), ואם תרצו יש גם את פרדי פלומין שעבר לליגה השנייה בטורקיה.
ואלה ממש לא המספרים הסופיים. יש לפחות עוד עשרה ישראלים שהסוכנים שלהם עובדים בימים אלה כדי למצוא להם קבוצה מעבר לים, כמו מוחמד עוואד, דור מיכה, דן גלזר, יונתן כהן, עומרי אלטמן, לידור כהן ועידן ורד, שאליהם אפשר להוסיף את תומר חמד, בירם כיאל ואריאל הרוש, שאמורים למצוא בית חדש באירופה. בקצב הזה אנחנו בדרך ל-50 לגיונרים מתוצרת כחול-לבן ואולי יותר. נתון בלתי נתפס.
"הוצאנו הקיץ כבר שבעה שחקנים לחו"ל, חלקם אפילו לא היו ברשימות של כאלה שהיו מיועדים לצאת", מספר סוכן השחקנים גלעד קצב, "להוציא את דור חוגי לאוסטריה היה הפתעה גדולה. גם מקס גרצ'קין לאוקראינה זו הפתעה, אבל ידענו שזה שהוא דובר את השפה יעזור ויקל. שחקנים ראו מה קרה בשנה שעברה עם שון וייסמן ורוצים לצאת לאירופה, גם אם זה אומר שירוויחו פחות. כל לגיונר יודע שברגע שהוא ירצה אחר כך לחזור לארץ, ההצעות יהיו מקבוצות יותר טובות והסכומים יהיו יותר טובים. אני מאמין שלנו ולעוד סוכנים יהיו עוד עסקאות כאלה".
אליאל פרץ. לגיונר חדש באוסטריה // צילום: דני מרון
"העיקר לשחק בליגה ההולנדית"
אחת הדוגמאות לשחקן שהיה מוכן להתפשר על שכר כדי לצאת הקיץ לאירופה היא ניקו אולסק. הקשר ניהל משא ומתן ארוך עם הפועל ת"א, בית"ר ירושלים גיששה לגביו, ואז הגיעה ההצעה מוואלביק, ששינתה לו את החשיבה. "ניקו היה מבוקש אצל כל הגדולות", אומר קצב, "אבל הוא אמר לי בפירוש 'אני מעדיף להרוויח פחות, העיקר לשחק בליגה ההולנדית'".
הרצון של השחקנים להתקדם כמעט בכל מחיר הוא סיבה אחת למצב. סיבה נוספת היא הצלחה של לגיונרים בליגה מסוימת, למשל שון וייסמן באוסטריה ולפניו מונאס דאבור, שפותחת את הדלתות לישראלים נוספים. כך, לדוגמה, אליאל פרץ ודור חוגי מצאו את עצמם באוסטריה, ואליהם עשוי להצטרף בקרוב גם דור ג'אן. הפיניש הנהדר של אלון תורג'מן בשורות ויסלה קראקוב (היה מושאל מאוסטריה וינה) גרם לפולנים לפתוח עיניים לעבר השוק הישראלי ולהגיש הצעות לכמה שחקנים.
מנגד, כישלון של ישראלים בליגה מסוימת, למשל זו הבלגית, שבשנים האחרונות התחזקה בצורה בלתי רגילה, גורם לסגירת דלתות בפני ילידי הארץ. לפני כמה שנים בלגיה היתה הליגה שקולטת הכי הרבה ישראלים, והיום משחקים בה רק שניים - ליאור רפאלוב, שנחשב שם לכוכב על, ועדן שמיר. ויסלח לנו תום רוזנטל, הבן של רוני, שנחשב ישראלי אבל לא שיחק דקה בחייו בליגת העל.
והנה הגענו לחלק שמתייחס להשפעה של הקורונה על נהירת שחקני ליגת העל לאירופה. "ישראל היא אחת המדינות שהקבוצות בה קיצצו לשחקנים בשכר לעונה הבאה, בטח בשיעורים האלה", מסביר סוכן השחקנים אוהד כהן, ומוסיף: "הכסף ברוב הליגות באירופה נשאר ברמה זהה, וכשפה אין אופציות וקבוצות משחררות שחקנים בחינם, יותר קל לצאת לליגות דומות לשלנו.
"שחקן שצריך לקצץ 30 אחוז ממשכורת של 9,000 דולר נטו ומקבל הצעה של 9,000 דולר נטו מקבוצה קטנה בפולין - פתאום זה קורץ, והוא לא אומר 'בשביל שדרוג של 1,000 דולר לא אעבור למדינה זרה'. בסוף זה מקצוע שהשחקנים צריכים להרוויח בו כסף ולדאוג לעתיד הכלכלי שלהם, לפני שהם מסיימים את הקריירה ועוברים להרוויח 8,000 שקל בחודש".
פורטוגלי, רומני, פולני - רק תבחרו
לכל הדברים הללו צריך להוסיף עוד שתי נקודות מפתח שגרמו לתופעה. הראשונה היא עניין הדרכון האירופי, שבניגוד לעבר, היום הרבה יותר קל להשיג. פורטוגלי, רומני, פולני - רק תבחרו, ותמצאו המון חברות שעושות את העבודה עבורכם. עשרות כדורגלנים בארץ כבר מחזיקים באזרחות נוספת, חלקם פועלים בימים אלה כדי להשיג אחת כזו, שבעצם מהווה כניסה חלקה יותר לליגות באירופה.
הנקודה השנייה והלא פחות חשובה היא הסוכנים. סוכן טוב בעל קשרים נכונים הופך את הסיכוי של שחקן ישראלי לצאת לאירופה לגבוה באופן משמעותי. חלק מהסוכנים מוכנים להתפשר, או אפילו לוותר על העמלה שלהם, כדי שהשחקן שהם מייצגים יעבור לאירופה.
האחים גלעד ורונן קצב עובדים בשיתוף פעולה עם סוכנים נוספים בארץ דוגמת אדם קידן, שלומי בן עזרא ועידן כסיף, שלכל אחד מהם קשרים בליגות מסוימות. חלק מהסוכנים הישראלים יוצרים שיתופי פעולה חזקים עם סוכנים זרים, וכך נוצרות עסקאות שפעם היו נראות בגדר חלום, כמו זו של סוף פודגוראנו לאימפריה האיטלקית - רומא.
המכנה המשותף של כל אותן העברות של ישראלים לאירופה הוא שכמעט כולם היו חופשיים, ולא היה צריך לשלם עליהם. במילים אחרות, לשחקנים מהדרג השני ואפילו השלישי קל יותר לצאת היום לאירופה מאשר לכוכבים הגדולים, שקבוצותיהם דורשות עבורם סכומים אסטרונומיים.
"פוגע בעיקר בשחקנים הבכירים"
לפי אתר טרנספרמרקט, אלה חמשת השחקנים בעלי השווי המוערך הגבוה בליגה שלנו: יונתן כהן (2.4 מיליון יורו), לוי גארסיה (1.8 מיליון יורו), דן גלזר (1.6 מיליון יורו), נטע לביא (1.4 מיליון יורו) ודור פרץ (1.2 מיליון יורו). לכל המוזכרים יש ביקוש גדול באירופה. הבעיה שלהם היא שתג המחיר שהדביקו להם הקבוצות כפול משוויים המוערך.
"יש פה הרבה טאלנטים, אבל המחירים לא ריאליים", אומר עורך דין המייצג שחקנים, "קח לדוגמה את נטע לוי - יש לו פוטנציאל לעבור לאירופה, המחיר הריאלי שלו אמור להיות 1.5 מיליון יורו, אבל מכבי חיפה רוצה עליו 4 מיליון. קבוצות אומרות 'יש לי אותו או שחקן פוטנציאל מהבונדסליגה השנייה ב-1.5 מיליון', אז על מי הולכים? זה פוגע בעיקר בישראלים הבכירים".
יונתן כהן. המעבר שלו זה עניין של זמן // צילום: עמי שומן
נכון, בינואר האחרון גדי קינדה עבר ל-MLS תמורת יותר מ-3.5 מיליון דולר, אבל עסקאות כאלה כמעט לא קורות, ואם כן, אז יותר ממכירת זרים צעירים, למשל ההעברות של איסמעילה סורו מבני יהודה לסלטיק תמורת 2.5 מיליון יורו, או זו של לאונרד אווסו מהחממה של אשדוד לוונקובר מה-MLS תמורת 1.1 מיליון יורו.
אוהד כהן, המייצג את אווסו, אמר: "רואים שאשדוד ומכבי פ"ת משחקות עם ילדים והשמיים לא נופלים, אז פחות פוחדים מזרים צעירים. אשדוד התחילו עם כל המגמה של הזרים הצעירים ועכשיו כולם מנסים לחקות אותם. הקבוצות קיבלו שכל, והבינו שיוכלו למכור רק זרים צעירים, זה קו המחשבה החדש שלהם".
המסקנות ברורות: הרצון להתקדם לאירופה אפילו בתנאים כלכליים פחות טובים, קיצוצי הקורונה, הקשרים הנהדרים של הסוכנים הישראלים, וכמובן הדרכונים הזרים, הפכו את ליגת העל לכזו שמשווקת שחקנים החוצה. אין לדעת אם המגמה תימשך, אבל אם כן, מי יודע, אולי הנבחרת שלנו עוד תרוויח מזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
