הבורסה האמריקנית ממשיכה במסע ההתאוששות מהקורונה עם חודש של עליות רצופות ברוב המדדים, כשהזינוק החודשי במכירות הבתים במדינה שובר שיא של 52 שנים.
בתום שבוע המסחר בערב שבת רשם הדאו ג'ונס עלייה של 0.7%, בעוד הנאסד"ק וה־S&P עלו בהתאמה ב־0.42 ו־0.34 אחוזים. שני המדדים האחרונים רושמים עליות זה שבוע רביעי ברציפות. הנאסד"ק נוסק כבר ב־26% מתחילת השנה, טרום תקופת הקורונה, בעוד S&P ששבר לאחרונה שיא חדש מרוחק יותר מ־5% מערכו בתחילת ינואר. הדאו ג'ונס מצוי בפיגור של כ־2%.
יצרנית המכוניות טסלה משלימה זינוק של כ־500% מאז השפל של חודש מארס והיא נכנסה לרשימת 10 החברות הגדולות בוול סטריט עם שווי שוק של יותר מ־380 מיליארד דולר - יותר מוולמארט. מניית אפל ממשיכה גם היא לטפס, הפעם ביותר מ־5%, כשהוא רושמת שווי שוק של 2.1 טריליון דולר - לאחר שהפכה לאחרונה לחברה הראשונה בבורסה שחוצה את רף ה־2 טריליון. החברה רשמה רווח נקי של 11.25 מיליארד דולר ברבעון האחרון (2.58 דולר למניה) - עלייה של כ־17% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
מניית יצרנית הצמיגים גודאיר ממשיכה לצלול ורושמת ירידה של כ־6% בימים האחרונים, לאחר שקלעה עצמה לסערה פוליטית בדמות האיסור שהטילה על עובדיה להביע תמיכה בכוחות המשטרה (בלו לייבס מטר) - זאת לעומת תמיכתה בבלק לייבס מטר - הארגון המתיימר לפעול למען האוכלוסייה האפרו־אמריקנית, אך זה שאנשיו קראו בעבר לפגוע בשוטרים.
בעקבות ההוראה, הנשיא טראמפ קרא להחרים את גודאיר, זאת לעומת תמיכה שקיבלה מכוכב ה־NBA לברון ג'יימס. בעקבות הביקורות והפגיעה בערך המניה, מנכ"ל גודאיר פרסם "הבהרה" כי החברה תומכת בכחולי המדים, במטרה למזער נזקים.
בתוך כך, האמריקנים ניצלו את השפל במחירי המשכנתאות ורכשו 5.86 מיליון בתים בחודש יולי - זינוק חד של 24.7% לעומת חודש יוני. מדובר בעלייה החודשית החדה ביותר מאז 1968 ובמספר המוחלט של רכישות הבתים הגבוה ביותר מזה כ־14 שנים.
מחירי הדירות עלו בהתאמה לביקוש כשהמחיר החציוני חצה לראשונה את רף ה־300 אלף דולר - עליה של 8.5% בחישוב שנתי.
בערים היקרות ביותר, ובראשן ניו יורק וסן פרנסיסקו, נרשמת מגמה הולכת וגוברת של נטישת דירות שכורות לטובת מגורים בפרברים הסמוכים. כך ההון של העיר ניו יורק צנח ב־336 מיליארד דולר בשנה האחרונה - 13% מכלל ההון של העיר; מדובר בנתון הגבוה ביותר בארה"ב.
ירידה חדה בגביית המסים
ההכנסות ממסים צללו כמעט ב־50% בחודש יוני, לאחר ירידות עוקבות של 32 ו־23 אחוזים באפריל־מאי. מרבית הנוטשים את מנהטן הם בעלי הכנסה ממוצעת של 100 אלף דולר ויותר בשנה. לצד הקורונה, הנהירה מניו יורק נובעת גם מהמיסוי הכבד. מושל ניו יורק, אנדרו קואומו, ביקר בסוגיה זו את ראש העיר ביל דה בלאזיו, כשאמר כי העשירים "לא חוזרים בינתיים לניו יורק. הם מעדיפים לשלם מסים נמוכים יותר בקונטיקט". דה בלאזיו מצידו התעקש כי בעלי ההכנסות הגבוהות "לא יכתיבו לנו את המדיניות".
סן פרנסיסקו שבקליפורניה איבדה כ־5% מההון בשנה האחרונה, כשלאחרונה העלו מחוקקים בקליפורניה הצעות חוק להעלות את מס ההון בכ־0.5% ולהעלות מסים מהכנסות ל־16.8% - לעומת 13.3% כיום. בקליפורניה גם מבקשים להתמודד עם עזיבה עתידית של בעלי הון ועסקים בדמות "קנס" שיחייב עוזבים לשלם למדינה מסים עד עשור לאחר עזיבתם.
מדובר בהצעה תקדימית שנתקלת בהתנגדות רבה, ועלולה להוביל לבריחה מאסיבית של עסקים, כולל מעמק הסיליקון, לפני שהחוק החדש ייכנס לתוקף - אם וכאשר.
הסוגיה הכלכלית תעמוד במוקד הבחירות הקרובות בארה"ב, כשהנשיא טראמפ מבקש ליישם תוכנית של קיצוץ במסים וברגולציות בעוד הדמוקרטים מתנגדים, ומעוניינים להזרים עוד כספים למדינות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו