הצרכן הישראלי לוקח כל שקית ברצינות: במהלך שנת 2019 נמדדה ירידה של כ-76% בצריכת שקיות הפלסטיק בהשוואה לשנה שלפני טרום החוק.
ויותר מכך: מאז כניסת חוק השקיות (ינואר 2017) נחסכו במצטבר כ-22 אלף טונות פלסטיק. נתונים אלה עולים מדו"ח פנימי של המשרד להגנת הסביבה שהגיע לידי "ישראל היום".
מטרת החוק, שנולד לפני כשלוש שנים וחצי, היתה ברורה: לצמצם את השימוש בשקיות הפלסטיק החד-פעמיות. לצורך כך, החוק אוסר מכירה או מסירה של שקיות בעובי הקטן מ-20 מיקרון אצל הקמעונאיות הגדולות ומחייבן לדווח על מספר השקיות שמכרו (היטל של 10 אגורות לשקית).
לקריאה נוספת:
• "ישראל מובילה בשימוש חוזר במים, זה פלא"
• אלופת מִחזור האריזות: עמק חפר
מתוך הנתונים המעניינים עולה כי בשנת 2018 נמכרו כ-430 מיליון שקיות ובשנת 2019 נמכרו 454 מיליון שקיות על ידי הקמעונאים הגדולים. בפועל, נתונים אלה מגלמים ירידה של 75.5% בשנת 2018 ושל 74.1% בשנת 2019 בהשוואה לשנת 2016, טרם כניסתו לתוקף של החוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות. במצטבר, מדובר בהפחתות חסרות תקדים במשקל כולל של כ-22 אלף טונות פלסטיק - משקל שהוא שווה ערך לכ-1,100 אוטובוסים.
בשנת 2016, שנת הבסיס, דווח על 1.75 מיליארד שקיות שנרכשו על ידי הקמעונאים הגדולים לחלוקה ברשתות השיווק ובמרכולים. בשנה הראשונה לכניסת החוק לתוקף, 2017, מכרו הרשתות 378 מיליון שקיות ללקוחות - כלומר, ירידה של 78.4% בהשוואה ל-2016.
השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל: "אנחנו מסתכלים בימים אלה קדימה ורוצים להעמיק את ההצלחה של החוק ולשנות את הרגלי הצריכה של הציבור הרחב. נמשיך למנוע פסולת פלסטיק במקור, אבל באופן שלא יגדיל את הנטל הכלכלי על הציבור, במיוחד בעת הזו של משבר הקורונה".
הלכה למעשה, כל ההיטלים הכספיים שהצרכנים משלמים על שקיות הפלסטיק החד-פעמיות משמשים לעידוד השימוש באמצעי נשיאה רב-פעמיים, לחינוך ולהסברה, להטמעת מטרות החוק ולביצוע פעולות ניקיון בחופי הים, כמוגדר בחוק.
בתוך כך, בימים אלה שוקלת השרה להרחיב את החוק. באפשרויות הנשקלות עומדת אפשרות הרחבת החוק על עוסקים נוספים, קרי לחייב את כלל העוסקים לגבות 10 אגורות לשקית ולהרחיב את החוק גם לרשתות הפארם, לחנויות מכולת, לקיוסקים ועוד. עם זאת, קיים חשש שהקמעונאים יעבו את שקיות הנשיאה החד-פעמיות ליותר מ-50 מיקרון - כדי שלא יחול עליהן החוק, ובכלל זה גביית ההיטל והדיווחים למשרד להגנת הסביבה - ואז תהיה עלייה בהיקף צריכת חומר הגלם ולא יצומצם השימוש בשקיות.
אפשרות נוספת היא איסור חלוקה בחינם בכלל העוסקים הנוספים - קרי להעביר חקיקה מתאימה לאיסור חלוקה בחינם של שקיות נשיאה חד-פעמיות בכלל העוסקים בישראל. חוק השקיות יישאר באותה המתכונת אצל הקמעונאים הגדולים, ואצל יתר העוסקים (פארם, קיוסקים, מכולות וכדומה) יימכרו שקיות נשיאה חד-פעמיות מכל סוג וחומר במחיר מינימום. סכומים אלה לא יועברו לקופת המדינה ("מודל איקאה", שגובה היום 50 אגורות לשקית באופן קבוע). אפשרות אחרת היא איסור שימוש בשקיות גופייה בכלל העוסקים - חקיקה שבאופן גורף אוסרת שימוש בשקיות נשיאה חד-פעמיות בכל מקום בארץ. בפועל, הכוונה היא להוצאה של שקיות הגופייה מחוץ לחוק.
