9 מיליון ישראלים דוברים ונושמים את השפה העברית ברחבי העולם. עבור יותר מ־1.6 מיליון ישראלים בני 20 ויותר העברית אינה שפת אם והם דוברים אותה ברמה שאינה "טובה מאוד".
למרבה הצער, אחד מכל ארבעה מהם נמנע מפנייה לשירותי ממשל לקבלת שירות בעקבות קשיים בעברית, וכמעט אחד מכל חמישה מהם (17%) מתקשה כשהוא נזקק לשירותים רפואיים.
כך עולה מלקט נתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתוך הסקר החברתי שהיא ערכה בשנת 2011 בנושא קשיים בשפה העברית.
29% מעולי 1990 ואילך שאינם שולטים היטב בעברית, נמנעים מפנייה לשירותי ממשל בשל קשיים בשפה העברית. מדובר באומדן של כ־210 אלף בני אדם שנמנעים מפנייה לשירותיים ממשלתיים.
שיעור דומה נמצא בקרב ילידי בריה"מ, שנמנעים מקבלת שירותים אלו בשל קשיי שפה. עוד עולה מהסקר כי כמחצית מהאוכלוסייה הכללית סבורה כי ידיעת העברית "משפיעה מאוד" על הסיכויים להתקבל לעבודה. אולם כאשר מדובר על הסיכויים להתקדם בעבודה, 43% מהיהודים סבורים כי ידיעת עברית "משפיעה מאוד" לעומת 54% מהערבים. 38% מהיהודים ו־30% מהערבים סבורים כי היא "משפיעה".
בקרב מועסקים הפער אף גדל: 46% מהיהודים סבורים שידיעת עברית משפיעה על הסיכויים להתקדם בעבודה, לעומת 59% מהערבים הסבורים כך.
שליש מהאוכלוסייה בישראל סבור כי שליטה בעברית "משפיעה מאוד" על קשרים חברתיים ו־41% נוספים סבורים כי היא "משפיעה".
ומה דעתם של הישראלים על הצורך לשלוט בשפה הערבית? רוב האוכלוסייה, 68% אחוזים, סבורה כי "חשוב" או "חשוב ביותר" שבבתי הספר במגזר היהודי ילמדו ערבית בתור מקצוע חובה. 65% מהערבים סבורים כי מדובר במהלך "חשוב מאוד", ואילו באותה רמת חשיבות אפשר למנות 29% מהיהודים שנשאלו. כמו כן, מגלה כי 70% מהאוכלוסייה חושבים כי "חשוב" או "חשוב מאוד" שבשירותי הממשל יהיו כל הטפסים בעברית ובערבית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו