תקדים: פונדקאות בחו"ל לא תחייב הליך אימוץ של הילד

 

תקדים: בית המשפט יכיר באמהות של אישה ישראלית, שהביאה לעולם ילדה בעזרת פונדקאית בחו"ל, בלי שתצטרך לעבור הליך ארוך של אימוץ. 

בכך קיבל בית המשפט לענייני משפחה בר"ג את תביעתם של בני הזוג, שהוגשה באמצעות עו"ד מאיר רובין, ודחה את טענת באת כוחו של היועץ המשפטי לממשלה. בית המשפט קבע כי האישה תוכל להתחיל בהליך לקבלת צו הורות.

תחילתה של הפרשה כאשר בני הזוג ערכו הסכם פונדקאות בארמניה, ולאחר מכן האם הפונדקאית בארמניה הרתה מזרעו של האב ומביצית של תורמת אנונימית. בהתאם לחוק המקומי, התינוקת נרשמה כילדתם של ההורים המיועדים. לעומת זאת, בישראל, נרשם רק האב כהורה הביולוגי, לאחר שעבר בדיקת רקמות, ואילו האם נדרשה, בהתאם לנוהל, לעבור הליך של אימוץ. יצוין כי כאשר הסכם הפונדקאות נחתם בארץ, החוק קובע כי ההורים המיועדים יוכרו לאחר הלידה כהורים של התינוק, בלי שיהיה צורך בבדיקת רקמות או בהליך אימוץ.

נציגי הפרקליטות התנגדו לתביעה וטענו כי הליך האימוץ נדרש כדי למנוע טענות מגורמים בחו"ל בדבר זהות הורי הילדה.

השופטת תמר סנונית־פורר קבעה כי הפתרון המשפטי הנכון אינו הליך נוסף של אימוץ. בין היתר, היא הסתמכה על חוק הפונדקאות הקובע כי האם המיועדת היא האם, בין שמדובר בביצית שלה ובין שבתרומה.

לפי נתוני משרד הפנים, בשנים האחרונות נולדו קרוב ל־1,000 תינוקות בהליך פונדקאות בחו"ל. לדברי עו"ד רובין, באמצעות חברת "מנור מדיק", המבצעת פונדקאות בארמניה ובגאורגיה, טופלו בשלוש השנים האחרונות כ־60 זוגות, כמחציתם נזקקו לתרומת ביצית.

"מדובר בהחלטה תקדימית. למרות התעקשות היועץ המשפטי לממשלה לפנות להליך אימוץ, בית המשפט קובע מתן צו לאמהות", אמר עו"ד רובין. 

הוא הדגיש כי "יש פה עניין רגיש מאוד. מדובר באמהות המנסות שנים על גבי שנים להיכנס להריון. כשסוף סוף הן זוכות לחבוק תינוק, באה מדינת ישראל ואומרת להן 'את לא אמא, את צריכה לאמץ את התינוק'. זה בלתי נתפס". 

לדבריו "אין שום סיבה שהאב יקבל את האבהות והאם תצטרך לאמץ. יש הרבה זוגות שיושבים על הגדר, שהמילה 'אימוץ' מרתיעה אותם מלהתחיל בתהליך של פונדקאות. כעת ניתן להם פתרון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו