לו היינו דומים יותר למדינות העולם, היתה מדינת ישראל כבר נדרשת להיכנס לסגר כואב ומכביד. מעטות המדינות המסוגלות לספוג מדי יום היקף תחלואה של 200-150 חולים למיליון תושבים, מבלי להגיע לאי ספיקה של מערכת הבריאות. לו היו שיעורי תמותת החולים בישראל דומים לאלו שבספרד, לדוגמה, היינו עומדים היום מול יותר מ־100 נפטרים ליום, ומול מספר גבוה משמעותית של חולים במצב קשה - כזה המביא לרוויה וקריסה של מערכות בריאות חזקות ועשירות בהרבה.
אלא שלשמחתנו שיעורי תמותת החולים בקורונה בישראל נמוכים יותר כמעט מכל מדינה אחרת בעולם. מעבר לגילים הצעירים יותר של האוכלוסייה, השכלנו לבנות מנגנונים המגינים היטב על האוכלוסייה המבוגרת. כך היה בגל הראשון, וכך הדבר, בעוצמה גדולה עוד יותר (40% יותר) בגל השני.
עוד בנושא:
• האם החיסון שמחכים לו באמת ימגר את המגפה? לא בטוח
• מחדל הנתונים: 53 נפטרים מקורונה בבתי האבות לא נספרו; נפתחה בדיק
• "ריסון מהודק": המטרה - להימנע מסגר
• הקורונה בישראל: בדרך ל-100 אלף חולים מאומתים
פרויקט "מגן אבות ואמהות", "מודל הנקודות" שפיתח מכון כללית למחקר, והפנייה האקטיבית לאוכלוסיות בסיכון להיזהר ולנהל סיכונים בחוכמה, קונים לנו מרווח נשימה שאין למדינות אחרות. ועדיין - המרווח מוגבל, שכן אנו מטפלים כעת ב־400 חולים במצב קשה, מחצית מהמספר אשר לדעת רבים עלול לסמן את נקודת המפנה ביכולת להעניק לחולים טיפול מיטבי, לשמר את כוחותיהם של הצוותים הרפואיים בעבודה סביב השעון ולשמור את שיעורי התמותה נמוכים כפי שהם. הכפלה אחת - ואנחנו בנקודה בעייתית שאסור להגיע אליה.
השבועות האחרונים התאפיינו בהפסקת העלייה החדה בתחלואה ובזרם החולים קשה. זו יציבות שברירית והפיכה, אבל כשלעצמה היא מפתיעה לטובה בהתחשב בכך שחלקים משמעותיים מהמשק והמסחר פועלים כמעט כסדרם. אולם אנו עומדים לפני תקופת מבחן מורכבת.
השבועות הקרובים יזמנו לנו סדרה של מבחנים, אשר עלולים להטות את הכף מיציבות לעלייה נוספת בתחלואה. עונת החתונות בעיצומה, תקופת הסליחות המתקרבת ופתיחת שנת הלימודים. שלושה שבועות לאחר מכן, תבוא סדרה מורכבת עוד יותר של אתגרים, בדמות חגי תשרי - והמפגשים החברתיים והמשפחתיים המאפיינים תקופה זו של השנה.
אל מול האתגרים הללו, יחליט היום קבינט הקורונה על מתווה ההתמודדות. תוכנית "מגן ישראל" תעמיד לראשונה הצעה מפורטת למתווה ה"רמזור" - גישה המכוונת לשילוב כוחות בין הרשות העירונית והכוחות העירוניים, למשרד הבריאות ופיקוד העורף לשם העצמת ההתמודדות המקומית מול אתגרי הקורונה והתאמה שלה למציאות הייחודית בכל עיר ועיר.
חבילת מענה ייחודית תותאם ליישובים הסובלים מהיקף תחלואה נרחב ("ערים אדומות") הכוללת בדיקות מהירות ונרחבות על ידי מרכזי דיגום ובדיקה ניידים, סיוע בפינוי חולים למלוניות, צוותים מקומיים הלוקחים חלק בחקירה האפידמיולוגית וכלים רבים נוספים. הדוגמה העדכנית של ירכא שהצליחה לעצור את התחלואה היא סימן חיובי לעתיד.
גישה זו, יחד עם המערך המתחדש לקטיעת שרשראות ההדבקה בהובלת פיקוד העורף, אמורה לסייע לנו להתמודד עם האתגרים שלמולם נעמוד בשבועות הקרובים. אם נתגייס כולנו למטרה המשותפת, נקפיד על ההנחיות, על ריחוק כנדרש, על עטיית מסיכות בייחוד בחללים סוגרים ועל מניעת התקהלויות - נוכל להוריד את R מתחת ל־1 ולהתחיל לרדת בשיעורי התחלואה.
אבל אם לא נצליח לעשות כן, נסתכן ברוויה של מערכת הבריאות ונידרש להפעיל מגבלות הדוקות יותר של ריחוק חברתי. לסגר בסגנון ליל הסדר לא נידרש להגיע בתרחישים הסבירים, אבל גם מגבלות הדוקות פחות עדיין פוגעות במשק, בכלכלה, וברווחה האישית של כולנו. כדי להימנע מהצורך בהפעלת תוכנית מגירה מסוג זה לקראת החגים, נדרשות התגייסות קולקטיבית ואחריות אישית. הדבר לגמרי בידינו, ונקווה שבקרוב תחל שנה וברכותיה.
פרופ' בליצר הוא ראש מערך החדשנות בקופת חולים כללית וראש קבינט המומחים לקורונה של "מגן ישראל"
