איך הפכה "חייזר" למילת גנאי?

הזירה הלשונית בודקת: חייזרים בספרות ימי הביניים? וגם: "מנאייכ" היא מילה הרבה יותר בוטה ממה שחשבתם, ומה הקשר בין ביצים לאהבה?

חייזרים היו פעם אלים (אילוסטרציה), צילום: Getty Images

השערורייה התורנית של יאיר נתניהו סובבת סביב המילה 'חייזרים'. חייזרים הם יצורי מדע בדיוני החיים בעולמות אחרים, בפלנטה כלשהי, או כמו אי.טי. של סטיבן ספילברג, בעולם אחר. אי.טי הם ראשי תיבות של extraterrestrial. המדע הבדיוני עסק ביצורים כאלה הרבה לפני אי.טי., אבל ההצלחה המסחררת של הסרט הפכה אותם לנחלת הכלל. המונח המקובל באנגלית הוא alien, שפירושו המקורי פשוט – זר, נוכרי, מי שחי בארץ אחרת מכאן גם alienation –ניכור. המונח הזה נטבע בעקבות סרטו של רידלי סקוט בשם זה, משנת 1979. עם זאת, העיסוק ביצורים מעולם אחר מוכר ממאות קודמות, ובשנות החמישים אף הפך לסוגיה מדעית. ספריו של אריך פון דניקן החל משנות השישים עסקו אף הם בחייזרים, והם כונו 'אלים'.

במאבק על המילה העברית מתכתשות שתיים: חייזר וחוּצָן. 'חוצן' קודמת לחייזר, והיא קרובה למשמעות המונח האנגלי extraterrestrial. 'חייזר' חודשה על ידי הסופר והמתרגם עמוס גפן בשנות השמונים, הרכב של המילים חי+זר, ואומצה על ידי האקדמיה ללשון בשנת 1994. זהו אחד המקרים הלא רבים שבהם האקדמיה מאמצת מילה מורכבת, והיא מזכירה את המילה הוותיקה חיידק (מילולית: חי קטן) שחידש אליעזר בן יהודה. השימוש במילה חוצן דעך גם בהשפעת קביעת האקדמיה, אבל השימוש בו נוכח עדיין, בין היתר כי חייזר הפכה למילת גנאי.

חייזר כמילת גנאי משמשת בשדה הסמנטי של 'המוזרים', או 'הבלתי משתלבים'. זיהוי של יצורים מן החלל או קשורים אליו בדרך הזו מוכר גם מכינוי הגנאי 'עב"ם' לאדם שאינו משתלב או מוזר, ראשי תיבות של 'עצם בלתי מזוהה'. מכאן גם 'אסטרונאוט' או בקיצור 'אסטרו' המיוחס לאדם שאינו מחובר למציאות, וכן 'מרחף'.

אל כינויי הגנאי למפגינים הצטרף נתניהו האב שדיבר על גילויים 'הזויים' במחאה. 'הזוי' משמשת כמילת גנאי מובילה כבר לא מעט שנים. מקור המשמעות שלה דומה לזה של החייזר והעב"ם: ההזוי הוא מה שנולד מהזיה, מדמיונות המנותקים מן המציאות. המילה המקבילה באנגלית, שהשפיעה על השימוש העברי, היא weird, המיוחסת לאדם מוזר. משמעותה המקורית היא מי שאינו שייך לכדור הארץ, והיא התגלגלה מתיאור יצורים האחראים לגורלם, בעקבות The Weird Sisters המופיעות בספרות ימי הביניים, וכן ב"מקבת'" וב"הארי פוטר". 

הזירה הלשונית: הקורונה לא מדבקת!

מי אתה, יה מנאייכּ

הסדרה "מנאייכּ" שעלתה השבוע בערוץ הראשון מעוררת עניין רב, בין היתר בזכות שמה. לשם כבר קמה התנגדות סוערת מצד גורמים בחברה הערבית שטענו שבערבית זו מילה גסה ומבזה. פרופ' חיים עובדיה שואל: "מדוע השתמשו בסדרה החדשה 'מאנייכּ' בלשון רבים, ובגוף הסרט עצמו היא כאילו בשימוש לתיאור של יחיד. לפי הפירוש שלך היחיד בשפה הערבית הוא מניוק או מניוכּ, והרבים הוא מאנייכּ. האם זה שווה להעיר ליוצרים של הסידרה הזאת? ערבים ישראלים בוודאי ישאלו את אותה השאלה".

"מנאייכ" טובה יותר מטהרן

'מנאייכּ' היא אכן צורת ריבוי שבור של מניוק, שהיא אכן מילה בוטה. היא גזורה מהפועל הערבי נאכַּ, שפירושו שגל. נָיָיק הוא אדם המכור למין, חרמן, מילת סלנג שהתיישנה. מניוק הוא מילולית 'המזדיין', והא מיוחס למי שחווה משכב זכר. מַנְיָאק היא מילה ישראלית דו לשונית. היא התגלגלה מן הערבית במשמעות המינית, ומלשונות אירופה במשמעות 'בעל המַנְיָה', אדם הסובל משיגעון כלשהו. מניאק הפכה לקללה הישראלית הגנרית והנפוצה ביותר.

מנאייק עצמה התגלגלה מהשפה הצבאית, שבה היא מיוחסת לשוטרים הצבאיים, החיל השנוא ביותר על המשרתים בצבא. הכינוי מוכר מהמשפט "עוד איקס שנים (או חודשים) למנאייק", המציין את הזמן עד השחרור, מתייחס לשוטרים הצבאיים, שקיבלו את פני המתגייס, ועכשיו הוא חולף על פניהם בדרכו להשתחרר. כאן צורת הריבוי השבור אכן מתאימה, אבל בוודאי שאין בהעברה של 'מנאייכּ' ללשון יחיד שיבוש. מדובר בסלנג, שחוקי הדקדוק חלים עליו בערבון מוגבל מאוד. 'מניוק' הוא בלשון העבריינית מלשין.

מה אומרת המילה מנאייכּ בסדרה עצמה, ואיך נולדה? יוצר הסדרה רועי עידן מודה בשיחה אתי שהוא נטל את המילה הקיימת בשפה הצבאית, והעביר אותה לשפה המשטרתית למרות שאינה נהוגה שם. מנאייכּ הוא איש מח"ש, המחלקה לחקירות שוטרים, השנוא על השוטרים מאחר שהוא חושף שחיתויות ומתפקד למעשה כמעין מלשין. עידן בחר במילה כתרגום למילה האנגלית rat, מלשין או משת"פ, ומילולית: עכברוש. נראה שבעקבות הצלחת הסדרה יש למילה הזו סיכוי לא רע להיקלט בסלנג השוטרים מעתה ועד עולם.

התגלגלה מהשפה הצבאית. "מנאייכ"  - מתוך הסדרה // צילום: רואי רוט
התגלגלה מהשפה הצבאית. "מנאייכ" - מתוך הסדרה // צילום: רואי רוט

חג האהבה, וגם קצת שוקולד לא יזיק

ט"ו באב, חג האהבה, מגיע כמדי שנה, והפעם בלב משבר הקורונה, שבו טרדות היומיום משכיחות לפעמים את הדברים היפים בחיים. ממש בימים אלה יצא בעניין זה ספרו של אהרן בן זאב "אהבה, כמעט כל הסיפור" בהוצאת ידיעות ספרים. פרופ' בן זאב איש אוניברסיטת חיפה הוא פילוסוף המתמחה בנושא הרגשות, ותרם שורה ארוכה של ספרים ומאמרים בנושא. בספר החדש הוא מתחקה אחרי מונחים, דעות ואמונות הקשורים באהבה. לכל דיון בנושא כזה הוא מצרף ציטטה. חלק מהציטטות הם של חכמי העולם או פתגמי עמים, וחלק ציטוטי אנשים מן היישוב, בעיקר ברשת. כמה טעימות.

"אהבה וביצים הן במיטבן כשהן טריות". פתגם רוסי המתייחס לשאלה האם האהבה מתיישנת. בן זאב סבור שלא, להפך, אהבה אמיתית מתעצמת עם השנים.

"האבולוציה לא תכננה את בני האדם לחיי נישואין מאושרים כל החיים". אמרה של דייוויד באס. בן זאב מביא ציטטה לעומתית ומאתגר את הקביעה של באס.

"כל מה שאתה צריך זו אהבה. אבל גם קצת שוקולד לא יזיק". צ'רלס שולץ. בהרחבה: אהבה לא מספיקה, היא צריכה חיים מספקים לצידה.

"זה לא היעדר האהבה, אלא היעדר הידידות שיוצר נישואים אומללים". פרידריך ניטשה, פתיחה לדיון על הגבול בין האהבה הרומנטית לתשוקה המינית.

"אם אתה מפחד מבדידות, אל תתחתן". אנטון צ'כוב, מבט מפוכח על חיי הנישואין.

"הייתי לבדי ודרכי אבדה לי, ובאתָ, באתָ לי בזמן". יהודית רביץ, על הקשר האמיץ בין אהבה וזמן.

"שמרי לך חבר ליום גשום, ועוד אחד למקרה שלא ירד גשם". מיי וסט, על בני זוג רזרביים

"אם אינך יכול לחיות עם האדם שאתה אוהב, תאהב את האדם שאתה אתו". קרוסבי סטיל ונאש, על אהבה והסתגלות.

"אני שוכבת עם תומך טראמפ כל לילה, אבל אני שמחה שיש לי מאהב שהוא שונה, כי אנו מאוד אוהבת לשוחח עם המאהב שלי". אשה נשואה ליברלית, על אהבה ופוליטיקה.

"אל תזרז את האהבה, כי כמו סיפורי האגדות הסוף הטוב מתרחש בעמוד האחרון". פתגם ללא אבא.

"ג'אנק סקס הוא כמו ג'אנק פוד – לא רע מספיק כדי שנימנע ממנו, אבל לא מספיק טוב כדי לבסס עליו את התזונה". המילון האורבאני, על אהבה ואוכל.

אל תזרזו את האהבה. חגיגות ט"ו באב // צילום: אורן בן חקון
אל תזרזו את האהבה. חגיגות ט"ו באב // צילום: אורן בן חקון

המדינה החביבה גם צמאה גם רעבה

המשורר חתן פרס ישראל טוביה ריבנר הלך לעולמו לפני שנה בדיוק. הוצאת צבעונים הוציאה מהדורה מחודשת של צד פחות מוכר ביצירתו: חרוזים הומוריסטיים, ללא יומרה לשיאים פואטיים, אבל ברוח שובבה ולעיתים בכיוון שירי שטות. שם הספרון "חרוזים קלוקלים", והוא מעוטר באיורי יוסל ברגנר. כמה מן השירים רלוונטיים מאוד לימים אלה של מחאה וחשבון נפש ציבורי ופוליטי.

הַמְּדִינָה שְׁטוּפַת אוֹר/ לְעַצְמָהּ כּוֹרָה הִיא בּוֹר/ מָעֲדָה, שְׁכוּבָה אַפַּיִם/ חֹשֶׁךְ חֹשֶׁךְ בָּעֵינַיִם.

יִשְׂרָאֵל מְדִינָה נֶהְדֶּרֶת/ אֶלֶף אַלְפֵי נָכִים יוֹצֶרֶת/ אֶת נָכֶיהָ לֹא רוֹאָה/ לֹא נָאֶה לִהְיוֹת נָכֶה/ בַּמְּדִינָה מְפֹאָרָה.

בַּמְּדִינָה הָרְשָׁעָה/ חוֹגְגִים שָׁעָה שָׁעָה/ מִתְרַבִּים הַנְּכָסִים/ עַם סְגֻלָּה עוֹשֶׂה נִסִּים/ הַזְּקֵנִים יָמוּתוּ חִישׁ/ מִי בְּבַיִת מִי בַּכְּבִישׁ/ מִי מֵרָעָב מִי מִקֹּר/ הָלְאָה חֹשֶׁךְ בּוֹאָה אוֹר/ פַּח יָקוּשׁ פַּח יָקוּשׁ/ קִישׁ קִישׁ קַרְיָא קִישׁ קִשְׁקוּשׁ.

הַמְּדִינָה הַחֲבִיבָה/ גַּם צְמֵאָה גַּם רְעֵבָה/ יֵשׁ לָהּ תֵּאָבוֹן בָּרִיא/ הִיא רוֹצָה בָּשָׂר טָרִי/ הִיא רוֹצָה אֶת כָּל כֻּלְּךָ/ עִם בְּרָכָה וּבְלִי בְּרָכָה.

הוֹפְּלָה הוֹפְּלָה מִי נוֹפֵל/ אִישׁ יָשָׁר אֵינוֹ שָׁפֵל/ אִישׁ יָשָׁר מְאוֹד נָדִיר/ תִּמְצָאֶנּוּ רַק בַּשִּׁיר.

• להיטי קיץ 2020: מנותקים, נמאסתם

• השחקנית שרצתה לעזוב את "חברים"

עץ שקמה בתל אביב // מתוך ויקיפדיה, Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel
עץ שקמה בתל אביב // מתוך ויקיפדיה, Dr. Avishai Teicher Pikiwiki Israel

הפרי המתוק של התאנה המצרית

נטע לדר כותבת: "אודה אם תוכל להסביר את פירוש ומקור השם גמזו. ראיתי שפרויקטור הקורונה מוצא משפחתו מאיראן, ואלו ד"ר חיים גמזו, אביו של פרופ' יוסי גמזו, נולד בפולין, היום אוקראינה".

גמזו הוא שם עברי לכל דבר ועניין. מהיכן הגיע? גִמזו הוא עיר בנחלת יהודה המופיעה בספר דברי ימים, ונותר ממנה תל ג'מזו, והיישוב שלידו, גמזו שביער בן שמן. גמזו הוא גם יישוב משנאי, שבו גר התנא נחום איש גמזו. המדרש קושר בין מקום מגוריו של האיש לביטוי 'גם זו לטובה'.

למילה יש מקור בתחום החקלאות. יונתן פרנקל, איש טבע ומורה לחקלאות, כותב: "מקור השם גמזו הוא במילה גַמְזִיָה – ענף דק הנושא את פירות השקמה. המילה גמזיה מופיעה גם במקורות. מכאן בא שמו הערבי של עץ השקמה - ג'ומס. בימים אלה קשה להתעלם מהריח ומהמראה של פירות השקמה המבשילים על העצים ברחבי הארץ. הפרי הבשל הוא בגודל תאנה, צבעו הופך מירוק לוורוד, טעמו מתוק והוא דביק למגע. מעדויות אצל חז"ל עולה כי גידלו את העץ כדי להפיק ממנו קורות לבניין. פרעוני מצרים קבורים בארונות העשויים מגזע השקמה, ואולי מכאן כינוי העץ באנגלית: תאנה מצרית".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר