דונלד ג'ון טראמפ בן ה-74, הנשיא ה-45 במספר של ארצות הברית של אמריקה, והמועמד הרפובליקני בבחירות לנשיאות ארה"ב, רוצה להיבחר לכהונה שנייה בבחירות הקרובות, ובדומה לניצחון מול הילארי קלינטון ב-2016, גם הפעם ישמח להפתיע ולנצח בניגוד לתחזיות הסקרים.
מבחינתו של טראמפ, ולתפיסתם של רבים אחרים, הבחירות הקרובות מול המתמודד הדמוקרטי לנשיאות, ג'ו ביידן, היו אמורות להסתיים בניצחון מוחץ לנשיא המכהן, אבל מגפת הקורונה שמשתוללת ופרוץ המחאות ברחבי המדינה בעקבות הריגתו של ג'ורג' פלויד, טרפו את הקלפים, וכעת, כך נדמה, המירוץ לבית הלבן שוב פתוח.
לאחר שהעביר יותר משלוש שנים בבית הלבן כנשיא של ארצות הברית, טראמפ לא זנח את אופיו הכריזמטי ואת התנהלותו הססגונית. את טראמפ למדנו להכיר שנים רבות לפני שנכנס לביצה הפוליטית, בין היתר כאיש עסקים ומיליארדר כריזמטי, איל נדל"ן וכוכב תוכנית הריאליטי ”המתמחה“, שם נהג לפטר אנשים באגריסיביות עם משפט המחץ - "You're fired!".
טראמפ נחשב ל"חוצן" במפלגה הרפובליקנית, ובכלל, את מרבית חייו העביר בצידו היותר ליברלי של המפה הפוליטית. טראמפ נישא בחייו שלוש פעמים, כשבאחת מהחתונות נכחו הזוג קלינטון בתקופה בה טראמפ היה מקורב לבני הזוג כשהם התגוררו בבית הלבן, כשביל קלינטון כיהן כנשיאה ה-42 של ארה״ב והילארי הייתה הגברת הראשונה - כשהשניים היו רחוקים מלהיות יריבים מרים כפי שהם כיום.
דונלד טראמפ נולד בניו יורק בשנת 1946 לאב ממוצא גרמני ולאם ממוצא סקוטי. בניגוד ליריבו ג׳ו ביידן, שנחשב לאחד הפוליטיקאים הוויתיקים בתולדות הפוליטיקה האמריקנית, עם עשרות שנות פעילות ציבורית ו-7 שנות כהונה בסנאט האמריקני, טראמפ הוא בראש ובראשונה איש עסקים וגם התנהלותו כנשיא, שחפץ בביצוען של "עסקאות" שישפרו את מעמדה של ארצות הברית עם אומות העולם, מעידה על כך.
את הקריירה העסקית שלו הוא חב לאביו, פרד טראמפ, שעשה את דריסת הרגל הראשונית של המשפחה בעולם הנדל״ן והוריש לו סכום כסף רב לאחר מותו. טראמפ המשיך בעקבות אביו וצבר עוד ועוד נכסים - אך גם חובות, שעלו לא פעם במהלך חייו הפוליטיים.
בסופו של דבר, אחרי שכבש את ראשות המפלגה הרפובליקנית, ובמובנים מסויימים הצליח להפיח רוח חדשה במפלגה עם תדמית שהלכה והפכה ליותר ויותר מנומנמת, הוא הצליח להדהים את אמריקה ואת העולם כולו כשניצח בבחירות שהתקיימו ב-2016. ב-20 בינואר 2017, בשעות הצהריים, וכמובן אחרי טקס השבעה שגם הפך למוקד מחלוקת סביב כמות הנוכחים בטקס, נכנס טראמפ לבית הלבן והתחיל לתפקד כנשיא בפועל.
למידת מגבלות הכוח
הכהונה של הנשיא דונלד טראמפ נפתחה בקול גדול, כששני הבתים בקונגרס - הסנאט ובית הנבחרים - נמצאים בשליטה רפובליקנית. טראמפ מייד ניגש לטפל כהבנתו במספר סוגיות באמצעות חתימה על צווים מנהליים רבים, החל מהצו האוסר על כניסת מוסלמים משמונה מדינות לארה“ב, שנחתם כשבוע לאחר שנכנס לתפקיד. רבים מהצווים שעליהם חתם טראמפ בתחום ההגירה למשל, בוטלו במהרה על ידי בתי המשפט לערעורים במדינה, מה שהוביל להטחת האשמות של הנשיא במערכת השיפוטית במדינה ואף לכנות את אחד השופטים שפסק נגד הצוו שהנפיק כ"שופט של אובמה".
פרשייה משמעותית שליוותה את טראמפ כמעט לאורך כל זמן כהונתו היא פרשיית המעורבות הרוסית בבחירות האמריקנית ב-2016, שכונתה על ידו כ"ציד מכשפות". הפרשייה הגיעה לשיא עם פרסום הדו"ח של החוקר המיוחד רוברט מולר, שקבע שאין ראיות נגד טראמפ ואנשיו הקושרות בינם לקנוניה בין הקמפיין של טראמפ לממשל הרוסי. פרשה שנפתחה בפיצוץ גדול ודעכה בקול ענות חלושה.
בבחירות האמצע שהתקיימו ב-2018, עברה השליטה הרפובליקנית בבית הנבחרים לידי הדמוקרטים וב-2019 פרצה לחיינו פרשיית "אוקראינה גייט", בה לכאורה התנה הנשיא סיוע צבאי בחקירה פוליטית של יריביו הפוליטיים, ובהם כמובן יריבו ג׳ו ביידן, בתקווה שזו תסייע לנשיא לנצח בבחירות. הדמוקרטים השתמשו ברוב העומד ברשותם בבית הנבחרים ופתחו במשפט הדחה נגד הנשיא ולבסוף אכן האשימו אותו בשני סעיפי אישום, שמהם לבסוף זוכה בסנאט, שם מחזיקים הרפובליקנים ברוב.
נקודת המבט הישראלית
קשה שלא להבחין בהתרוממות רוח משמעותית ביחסים שבין ארה״ב לישראל, התרוממות שהגיעה אחרי שמונה שנות כהונה של ברק אובמה בבית הלבן, שכזכור, הסתיימו באקורד סיום צונן במועצת הביטחון של האו“ם. כאשר החלטה 2334 התקבלה עם הימנעותה של ארה"ב מלהשתמש בזכות הווטו שלה, ובכך אפשרה להחלטה נגד ישראל לעבור.
הנשיא טראמפ לעומת זאת, נחשב לתומך נלהב של ישראל והוא שב לתודעה הישראלית כבר ב-2013. טראמפ, עוד לפני שהפך לנשיא ארה"ב או בכלל לדמות פוליטית, הצטלם לסרטון של קמפיין הליכוד בו הוא קרא לציבור הישראלי לבחור בבנימין נתניהו בבחירות של אותה השנה.
.jpg)
בעידן הנשיאות של טראמפ, הדברים נראים אחרת לחלוטין ביחסים שבין שתי המדינות. הנשיא טראמפ, שרבים ממכריו וחבריו לאורך השנים היו יהודים ואפילו בתו איוונקה התגיירה, נחשב לאחד מהנשיאים האוהדים ביותר את ישראל ואת העם היהודי. את זה ניתן לראות בין היתר במעבר השגרירות האמריקנית לירושלים, הפרישה מהסכם הגרעין עם איראן, ההכרה האמריקנית בריבונות הישראלית ברמת הגולן, ההכרזה כי ההתנחלויות ביהודה ושומרון לא מפרות את החוק הבינלאומי ופרסומה של ״עסקת המאה״, שבמובנים רבים דווקא שמה את האינטרס הישראלי במרכז העניינים, בניגוד לממשלי עבר שהיו יותר אגרסיבים יותר בדרישותיהם מישראל.
נדמה כי למרות שטראמפ הגיע במהלך כהונתו להישגים רבים במספר תחומים לא מבוטלים; הן מבחינה פנים אמריקנית - עם מינויי שופטים שמרנים רבים למערכת המשפט (שניים מתוכם מונו לבית המשפט העליון), והן מבחינה עולמית - עם הפרישה מהסכם הגרעין של המעצמות עם איראן והסלמת היחסים בין המדינות (שהגיעה לשיא עם חיסולו של קאסם סולימאני בתחילת השנה), התפרצותו של נגיף הקורונה בשלהי 2019 והפיכתה של ארה״ב למוקד המרכזי במגפה העולמית הפכה את הקערה על פיה.
מגפת הקורונה - עקב האכילס של הבחירות
מגפת הקורונה שהכתה בארה״ב באופן הקשה ביותר משאר מדינות העולם, שינתה את כל כללי המשחק ובמובנים מסויימים הצליחה לאפס הצלחות והישגים רבים של הממשל האמריקני תחת הנהגתו של טראמפ.
הבחירות שיתקיימו ב-3 בנובמבר הקרוב, יהיו שונות משהיו ב-2016, אז טראמפ התמודד מול הילארי קלינטון. מסתמן שהצלחתו של טראמפ תלויה באופן ישיר בתחלואת הקורונה וכי היריב הגדול של טראמפ בבחירות האלו הוא לא ג׳ו ביידן והמפלגה הדמוקרטית, אלא דווקא נגיף הקורונה.
רבים מניחים כי כשהתחלואה עולה והכלכלה נפגעת טראמפ נחלש בסקרים, ומנגד, כשיש האטה בתחלואה והכלכלה שבה לפעילות, כפי שהיה בחודש מאי, טראמפ הצליח לשפר עמדות ולהציג שיפור בסקרים.
כעת יש רבים שסוברים שפיתוח חיסון אמריקני יעיל נגד הנגיף והצלחת המאבק של ארצות הברית במגפת הקורונה שמשתוללת במדינה, שנכון למועד כתיבת שורות אלה הובילה לכחמישה מיליון נדבקים בנגיף וליותר מ-160 אלף מתים ברחבי ארצות הברית, היא שתקבע את תוצאות הבחירות.
הפתעת אוקטובר והקנוניה נגד טראמפ
בזמן שהרחובות בערים רבות ברחבי ארצות הברית גדושים כבר למעלה מחודשיים במפגינים, בעקבות הריגתו של ג׳ורג׳ פלויד, כשחלקם שלווים וחלקם פורעים שנוהגים באלימות קשה ומבצים מעשי ביזה, נראה כי דעת הקהל האמריקנית בנושא חצויה. כשפחות מ-90 ימים נותרו לבחירות, גל המחאות שפרץ ובהתחלה פגע בטראמפ, עשוי לשרת אותו דווקא ככל שהוא יימשך.
לאחר שלל התבטאויות בעייתיות ומגוחכות של המועמד הדמוקרטי לנשיאות, שהובילו לכך שאנשים מערערים על יכולתיו הקוגנטיביות מפאת גילו, הנשיא טראמפ החליט לנסות ולמסגר את הדמוקרטים בכלל ואת ג׳ו ביידן, אותו הוא נוהג לכנות ״סליפי ג׳ו״ (ג׳ו הישנוני), בפרט ככאלו שמדרדרים את המדינה לאנרכיה, ומן העבר השני, את עצמו כנשיא של חוק וסדר, ששומר על הסדר החברתי, על המסורת ועל מוסדות המדינה.
לאחרונה התבטא שר המשפטים והתובע הכללי האמריקני, וויליאם בר, ואמר כי אין בכוונתו לחכות עד לאחר הבחירות שיתקיימו ב-3 בנובמבר כדי לפרסם את מה שלא ימצא החוקר המיוחד, ג׳ון דורהם, שבוחן את חקירת ה-FBI, בדבר המעורבות של הממשל הרוסי בקמפיין הבחירות של טראמפ מול הילארי קלינטון ב-2016.
כעת, הדמוקרטים חוששים מה״ג׳וקר״ של הרפובליקנים, בדמות זימונים לחקירה ואולי הגשת כתבי אישום נגד בכירים בממשל אובמה. הבכירים חשודים בככך שלכאורה דאגו ״לבשל״ את חקירת ״המעורבות הרוסית״ שנועדה להשמיץ את טראמפ ובנוסף להחדיר האזנות לתוך הקמפיין של טראמפ לבחירות.
"פסטיבל" זימוני עדים והגשת כתבי אישום נגד בכירים בממשל אובמה, בו כידוע כיהן ביידן בתפקיד סגן הנשיא, עשוי להיות אותה הפתעת אוקטובר לה מייחל ממשל טראמפ, הפתעה שעשויה להכניס את טראמפ לבית הלבן פעם נוספת - שוב, בניגוד לתחזיות הסקרים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו