"היה לי קשה לשתף אנשים. אנשים מסתכלים עלי ואומרים, זה מוטי דניאל, הוא שיחק 10 שנים במכבי ת"א והוא עשה בטח הרבה כסף. חיצונית זה לא נשמע אמין, וגם לא שידרתי את הקושי הזה החוצה. מעולם לא הייתי קורבן ולא מסכן, אבל הייתי נואש לעבודה, ושנתיים כמעט שלא עבדתי. הייתי על הקרשים. עוד חודש זו היתה בכלל התרסקות. לא ידעתי איך אני משלם מזונות על ארבעת הבנים שלי".
הראיון עם מוטי דניאל התקיים יום אחרי שעלה בסיום השלושים לקברו של אביו משה (מוסא) ז"ל, שהיה כמעט בן 90. מוסא היה מאושיות הכדורסל כשחקן בחולון וחולתה - שם גדל ונקבר - וכמאמן של קבוצות נשים בעיקר.
מה אתה לוקח מאבא שלך להמשך?
"היתה לו יכולת נדירה להבין אנשים ולא לשים את עצמו במרכז. היה לו קשה שיצא לי שם של פרא אדם במגרש. הוא גם לקח את הגירושים שלי מקרי מאוד קשה".
אריה מליניאק, שהדריך את דניאל בחולון ולקח אותו לנבחרת ישראל, אומר שמוטי היה מהשחקנים עם הבנת המשחק הכי טובה שאימן: "ב־1984 היה לנו משחק הכנה בספרד לקראת הטורניר הקדם־אולימפי. לספרד היו שחקנים כמו איטוריאגה, פרננדו מרטין, יורנטה רומאיי וסאן אפיפניו. היה שלב שמוטי ארואסטי ושחקן ספרדי הלכו מכות והורחקו, והכנסתי את דניאל. ניצחנו בהארכה 115:116, והוא נתן הצגה".
דניאל על הברזלים. שחקן נשמה // צילום: אפרת אשל
בכלל למוטי הלך מול ספרדים. את המשחק הכי גדול שלו הוא נתן נגד ריאל מדריד כשהיה כבר בן יותר מ־30. "קלעתי 26. מה שלא זוכרים זה שיום לפני המשחק אמרתי לגודס שמחר אני הולך לעשות דאנק על סאבוניס. הגובה שלו היה 2.20 מ', אבל הייתי בתקופה אדירה וחשבתי שאני מסוגל. במשחק קיבלתי כדור וראיתי אותו מתחת לסל בעמדה שאני יכול להטביע עליו. לקחתי תנופה חצי מגרש ורצתי לקראתו...".
והיה דאנק?
"איפה... הוא נפנף אותי. הכדור פגע בלוח".
המרענן הרשמי של הטוויטר
ב־1985, בגיל 22, דניאל היה שותף לניצחון על מכבי ת"א 70:72, הראשון של הפועל חולון מאז שנות ה־60, וקלע 14 נקודות. בעונה לאחר מכן טס דניאל לארה"ב, ולמד ושיחק במכללת ג'ורג' וושינגטון. שם הוא גם הכיר את קרי, כדורסלנית אמריקנית (1.83 מ'), שאיתה התחתן ונולדו להם ארבעת בניהם - שון (31), טל (28) ראיין (24) וליאם (20). קרי התגיירה כדי שהחיים של כולם יהיו יותר נוחים. 20 שנה חיו ביחד, עד שנפרדו ב־2005.
10 שנים שיחק במכבי ת"א (1996-1987), והפך בה לציר חשוב. בעונותיו האחרונות תוגמל בשכר עונתי של 250 אלף דולר. הוא זכה שם ב-8 אליפויות ו-4 גביעים. כשעזב, הלך להפועל ירושלים, זכה שם בגביע אחד, המשיך מכבי ראשל"צ, חזר לחולון, ובגיל 39 סיים קריירה מצויינת במכבי אשדוד.
בתקופת סגר הקורונה הפך לאושיית טוויטר משמעותית, עם תובנות חברתיות ופוליטיות, וכמובן סיפורי עבר אישים.
דניאל. לפני 20 שנה, נכנס להרפתקה עסקית שטלטלה את חייו // צילום: אפרת אשל
התייחסת לסדרה על מייקל ג'ורדן. שחקנים ששיחקו איתו ומולו, דיברו עליו במונחים של חרא של בן אדם.
"שמעתי את אלו שדיברו על ג'ורדן ואמרו שהם לא היו רוצים להיות עם בן אדם כזה, ואני אומר שזה שטויות. מגיל 15-14 אני בחדרי הלבשה, ואני מכיר את האווירה שם. שחקן יכול לקלל או לירוק על שחקן אחר, ואתה אומר לעצמך 'וואו איזה זבל', אבל יש גם מצבים שראו באימונים התנהגויות חריגות שלו כביכול, ואני לגמרי יכולתי לפרש ולהבין אותן אחרת.
"וואלאק, לאנשים היתה הזדמנות חד פעמית להיות עם מישהו כזה ש נולד באמת פעם ב-100 שנה. אני, ככל שהקריירה שלי התקדמה, היתה לי יכולת להסתכל מערכתית ולהבין שההצלחה הקבוצתית חשובה יותר. היו הרבה מצבים שרבתי במגרש לטובת הקבוצה, לא לטובתי, גם מול המאמן. או המריבות עם דייויד אנקרם במכבי.
"זו היתה אחת העונות הכי טובות שלי. יעקב אדלר אימן אותנו, אבל אנקרם היה בלתי נסבל, אנטי קבוצתי וסוציומאט. מי שהביא אותו לקבוצה היה אשם, וזה אסון ידוע מראש, כי בטרום עונה שיחקנו ביוון נגד היראקליס והוא שיחק שם וראינו איך הוא מתנהג וקלטנו את הטיפוס".
בין 2000 ל-2009, נכנס להרפתקה עסקית שטלטלה את חייו: "תחשוב שאז אין בארץ הולמס פלייס. כל העולם הזה של חדרי הכושר היה מאוד קטן. אני ושותפים הקמנו רשת חדרי כושר בשם 'אין שייפ'. הלכנו על קונספט מבוסס על עולם ההיי טק שתפס תאוצה. החברות, כדי לגייס עובדים, פינקו במנויים לחדר כושר, אבל אז בועת ההייטק התרסקה, וכל מה שעניין את הבוסים בחברות היה לשרוד, ולא לתת הטבות. אני, ניב בוגין ועוד שותף, נכנסנו לבור גדול של מיליוני שקלים. זה גרם לי לחזור לשחק עד גיל 39 בליגה שנייה באשדוד...".
דניאל בהיכל. "רבתי על המגרש לטובת הקבוצה שלי" // צילום: משה שי
ההתרסקות שיבשה גם את חיי הנישואין עם קרי. בחדר הכושר ברחובות הכיר מוטי את אשתו הנוכחית שירי, שצעירה ממנו ב-17 שנה, ואם בנותיו הצעירות אלה (9) ואור (7). שירי היתה מנהלת מכירות, והקשר התפתח לאורך השנים עד לחיבור אינטימי ממש שנה לפני גירושיו: "היו לי נישואים טובים עם קרי, אבל באיזשהו שלב הלב הלך למקום אחר".
ב-2009 מכר דניאל את חדר הכושר: "עוד חודש אחד עיכוב והייתי מתרסק לגמרי. לא הייתי גאון פיננסי בהשקעות, ומצאתי את עצמי במצב רע מאוד. כל הכסף שהרווחתי מהכדורסל, נבלע בבור של ההפסדים, ושנתיים הייתי בלי עבודה מסודרת, חסר יכולת כלכלית בצורה קיצונית.
מה עשית?
"למדתי, ייצרתי הכנסות מזדמנות, קוששתי שקלים. כתבתי טורים באינטרנט, עבדתי ברבע משרה, אולי חצי משרה כמנהל מקצועי באליצור יבנה. חרדות קיומיות".
ועדיין בתוך כל המשבר הזה, אתם מוצא גם את הזמן להתחתן עם שירי.
"התחתנו ב-2010, למרות שבאמת שכבתי על הקרשים. לא יכולתי לפחות להגיד ששירי איתי בגלל הכסף שלי... החתונה שלנו מימנה את עצמה. חיינו ממינימום.
"היה לי קשה לשתף אנשים במה שקרה. אנשים בטח הסתכלו עלי ואמרו 'הוא בטח עשה כסף גדול בחיים'. זה לא נראה אמין חיצונית, מה עוד שאני מאלה שלא משדר החוצה מצוקה. מעולם לא הייתי קורבן ולא מסכן, אבל הייתי נואש לעבודה. קמתי בבוקר ולא היה לאן ללכת. בערב היו עולות מחשבות פחות נעימות ואתה יודע שצריך לשלם מזונות ושכירות".
היוצרות התהפכו באפריל 2011. בשנים הראשונות של דניאל במכבי ת"א, שיחק איתו איציק כהן. זו היתה הקבוצה הגדולה עם מיקי ברקוביץ', דורון ג'מצ'י, קן בארלו, קווין מגי, ווילי סימס ואחרים. בגמר אליפות אירופה של 1988 מול טרסר מילנו, זכה איציק כהן ל-15 דקות התהילה שלו. מגי יצא ב-5 עבירות, ואיציק, בהופעה בלתי נשכחת, קלע 6 נקודות מול הענקים האיטלקים, מה שעזר לקרב צמוד עד לסיום המאכזב. דניאל: "הייתי נואש, ובדיוק חשבתי לקחת הלוואה מאבא שלי.
דניאל. "הפרידה היתה לי קשה מאוד" // צילום: אפרת אשל
"ירדתי לאילת לטורניר ותיקים באילת עם מכבי וריאל מדריד. איציק הגיע מארה"ב, שם הוא נמצא בעמק הסיליקון כבר שנים ועושה אקזיטים בהייטק. ישבנו במסעדה והוא שאל אותי מה קורה. אמרתי לו שוואלה לא יודע. נפגשנו ביום ראשון, הוא עשה כמה טלפונים וחיבר אותי לחברת ספיידר פתרונות, שמתמחה בתחום הזה של אבטחת מידע. מאז אני מנהל תיק לקוחות בחברה. נכנסתי לזה מאוד עמוק ואני ממש מרוצה".
הגירושים מקרי והחיבור לשירי טלטלו את הבית שלך.
"הפרידה היתה קשה מאוד. מצד אחד נגמר הטוב במקום אחד, אבל היתה תחושה שאני גורם לקרי עוול גדול, וזו גם המסר שהעבירו לי הבנים. ידעתי שזה גורם שבר בבית, אבל זה היה יותר גדול ממני. לשון היה קשה, אבל הוא התגבר יחסית מהר, לעומת טל למשל שבהתחלה לא דיבר איתי, וגם אם דיבר, אז לא התייחס בכלל לשירי. הבנים הצעירים היו עוד קטנים, אבל לכולם היה קשה".
יש לך שישה ילדים, ארבעה בנים גדולות שתי בנות יחסית קטנות. 50 שנה בינך ובין הבת הקטנה. איך מחברים את כל הקצוות?
"אתה יודע איך זה בנים. כשאחד הולך ונופל, הוא מתחיל להתבכיין ואז אתה אומר לו קום קדימה. פתאום נולדות בנות, וזה לגמרי אחרת. היא נופלת ואתה ישר רץ ללטף ולנשק לה את הרגל. זה פתאום הרבה רכות שאתה צריך לייבא, ופה הייתי צריך את העזרה של שירי שלימדה אותי המון. היום יש חיבור פנטסטי בין הבנים לילדות, וביניהם לשירי. אני חייב להדגיש את החלק של קרי בכל הקשר המשפחתי הטוב שיש לנו עכשיו. זה קורה הרבה בזכותה".
דניאל בשיחה צפופה עם ראובן וירובניק. "משוגע על כדורסל ישראלי" // צילום: משה שי
הכדורסל חזר רזה אחרי הקורונה. לא מעט ישראלים עוזבים לחו"ל ויש סימני שאלה לגבי מספר הזרים בקבוצה. כמנהל נבחרת, אתה מרגיש חיבור לענף כמו פעם?
"אני משוגע על כדורסל ישראלי. אם יש משחק, אני חייב לראות, אבל להגיד לך שאני נהנה? אין לי תשובה חד משמעית".
מה מפריע לך?
"חוסר זהות עם הקבוצות, וחוסר יכולת ליצור הזדהות. המשחקים חזרו ואתה לא יודע איזה שחקן משחק איפה. מכבי ת"א וירושלים שמרו פחות או יותר על הסגלים, אבל שאר הקבוצות מזכירות לי את ליגת הקיץ של פעם. סנוקרסט נגד גלידה פלדמן...".
איך מכבי ת"א בעיניך?
"מרגע שהתייצבה בעמדת המאמן, יש טביעת אצבע בבנייה ובניהול המשחק. אם הולכים 5 שנים אחורה, למאמנים לא היה כוח. בתקופה של דייויד בלאט היתה בחישה והתערבות. לדייויד היה כבר רזומה, וזה אומר שהיה לו גם קרדיט לטעות".
מכבי עשו המון טעות עד שהביאו את ספרופולוס.
"זה תוצר של שכר לימוד שאנשים למדו במשך שנים. הקרדיט הוא לא רק למאמן אלא למערכת. גם ניקולה וויציץ' למד מהטעויות שלו. ג'נרל מנג'ר זה תפקיד שלומדים אותו הרבה שנים קדימה, בטח עבור מי שהיה קודם שחקן שמסתכל על עצמו, ועכשיו מסתכל קדימה".
היית רוצה להיות ג'נרל מנג'ר במכבי, בנעליים של ניקולה?
"זה לא היה על השולחן. אני בחיים שלי, בהוויה שלי, איש ספורט וניהול".
למכבי ת"א אין הסטוריה של מחבקת מדי את שחקני העבר שלה.
"יש כאלה שאומרים שחייבים לשמור את שחקני העבר, ואני אומר שאין חובה כזאת.
שיחקת במכבי ת"א, בירושלים, בחולון. ריגשית למי אתה מחובר?
"בבסיס זה תמיד יהיה חולון. אני לא מאלו שפיתחו אנטי למכבי. אני אוהב את מכבי, בטח בנקודת הזמן הנוכחית. היום חברים שלי אימנו או מאמנים את הקבוצות האלו. גם הבנים שלי אוהדים את חולון. הם צוחקים עלי שיש לי שלוש קבוצות שונות, ואני בוחר ברגע האחרון. האמת שבא לי להיות אוהד ביציע, לצבוע את עצמי בצבעים של חולון ולהשתולל".
דניאל נלחם על כל כדור. "לא מאלה שפיתחו אנטי למכבי ת"א" // צילום: משה שי
אבא שלך לא התערב לך בקריירה. תנתח את תופעת משפחת בוזגלו.
"זו תופעה קשה לי. אני לא יכול להגיד איזו דרך יותר נכונה, אבל בין התערבות או מעורבות, אני מעורב ולא מתערב. לשחקן כמו מאור גם ככה קשה עם ההתמודדויות האישיות שלו והפציעות המורכבות, וכשהוא גם צריך לדאוג על המגרש מה אבא שלו אומר בטלוויזיה, זו מעמסה כבדה. מצד שני קחו את סיפור עומרי כספי. ההורים שלו גם היו מעורבים וגם התערבו, והוא הגיע ל-NBA".
לאן יגיע דני אבדיה?
"אבדיה נדיר. יש לו אופי לא רק מבחינת עבודה קשה. הוא סטאר קוואליטי מובהק. אם לא יהיו תקלות, ואני מקווה מאוד שלא – יהיה לו עתיד גדול בארה"ב.
מי הכדורסלן הישראלי הכי גדול שנתקלת בו?
"מיקי ברקוביץ', ללא ספק. שיחקתי איתו שנה אחת במכבי, ובנבחרת. הוא גדול הכדורסלנים למרות שהיו מוכשרים ממנו. אבל היה ויש לו קסם. ממנו למדתי בשנה הראשונה שלי במכבי, שלא טוחנים בראש משחק שנגמר. תמיד יש משחק חדש. לקחתי את זה גם לעבודה שלי. אני עובד עד העיסקה האחרונה בכל רבעון, כל עוד יש זמן. אני זוכר שלפני 10 שנים היה טורניר ותיקים בדוברובניק, ובערב עשו בעיר העתיקה תחרות זריקות לשלוש.
"היתה רוח מטורפת, וג'מצ'י זרק והרוח העיפה את הכדורים. טוני קוקוץ' הגדול זרק וכלום. ואז בא מיקי ופתאום שור לא געה והרוח הפסיקה, והוא זרק חמש שלשות, ופגע בארבע. אף אחד לא התקרב שם לשתי קליעות, ורק הוא עמד שם וחייך חיוך של ברקוביץ'".
שמעון מזרחי. "לא הסתיר את זה שמכבי תמיד מעל הכל" // צילום: אלן שיבר
שמעון מזרחי. מבחינתו מכבי קודמת לאינטרס של הכדורסל הישראלי.
"לזכותו ייאמר שהוא לא הסתיר את זה שמכבי לפני הכל. מכבי זה בדם שלו. אין אנשים כאלה כבר, ולצפות למשהו אחר ממנו - זה לא להכיר אותו".
לא התחברת לאימון, אבל קח את עודד קטש וגיא גודס. הם הצלחה גדולה כמאמנים.
"יכול להיות שיש קשר לזה שהם סיימו יחסית מוקדם את הקריירה שלהם בגלל פציעות קשות. הרגישו את החוסר הזה, ובנו לעצמם שילוב מנצח של שחקן ומאמן. אני רואה את קטש בנבחרת. הוא חרוץ ושם לב לפרטים. בחור יסודי".
דיברנו על מיקי ברקוביץ? מה אתה אומר על איל ברקוביץ' שרצה לאמן את הנבחרת?
"צחוק מהעבודה. מאמן בכלל ומאמן נבחרת זה סוג של... לא נותנים את התפקיד למישהו אחד רק בגלל שאין מישהו אחר. מה זה השטויות האלו. זה פסיכי לגמרי וזלזול במקצוע ובנבחרת עצמה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
