דו"ח: רבע מבני הנוער עישנו סיגריה אלקטרונית

אחד מכל חמישה ישראלים בוגרים (20%) מעשנים, ללא שינוי מהשנה הקודמת (19.8%). כך עולה מדו"ח בנושא העישון לשנת 2019 שיוגש השבוע לכנסת.

25.3% מהגברים ו־15% מהנשים מעשנים. בסקר שנערך במארס השנה לאחר התפרצות הקורונה דיווחו כשליש מהנשאלים (36%) שהם מעשנים יותר מהרגיל בתקופה זו. 

עוד עולה מהדו"ח כי שיעור העישון בקרב הערבים (23.2%) גבוה מאשר בקרב היהודים (19%) בנוסף, בכלל האוכלוסייה נצפו שיעורי עישון נמוכים יותר במרואיינים בעלי השכלה גבוהה (17%), בהשוואה לבעלי השכלה בינונית (29.7%) ונמוכה (31.5%). מגמה דומה נצפתה בכל קבוצות האוכלוסייה.   

היעדר מגמת השינוי בולט לאור העובדה שהשנה וחצי האחרונות היו משמעותיות בתחום המאבק בעישון: הסיגריות עברו להימכר בחפיסות אחידות, נמכרות בארונות סגורים, נאסר פרסום מוצרי טבק בעיתונים והועלה המס על טבק.

הדו"ח בחן לראשונה שימוש בסיגריה אלקטרונית וממנו עולה כי 1.8% מהמשתתפים דיווחו על שימוש בסיגריה אלקטרונית או אייקוס. 

סיבה לאופטימיות עולה מהנתונים בקרב בני נוער: בשני העשורים האחרונים נרשמה בקרב בני הנוער ירידה בשיעורי עישון סיגריות ונרגילות. 

"הדו"ח מאכזב ומעורר דאגה"

כ־%15 מהתלמידים בכיתות ו'-י"ב דיווחו כי התנסו אי פעם בעישון סיגריות. יותר מרבע מבני הנוער התנסו בסיגריה אלקטרונית אשתקד. עבור שישית מהם הסיגריה אלקטרונית הייתה התנסות העישון הראשונה שלהם, לעיתים כבר בגיל 12 ,כשהתפיסה שסיגריה אלקטרונית "פחות מזיקה“ מהווה את המניע המרכזי לשימוש.

"נתון זה בשילוב התפיסה והמניע לשימוש שסיגריה אלקטרונית 'פחות מזיקה' מעורר דאגה וחשש מכך ששיעורי העישון בקרב אותם בני נוער יעלו בהמשך כתוצאה מהתמכרות להרגלי שימוש במוצרי עישון מזיקים. אין ספק כי בני הנוער מהווים קבוצת יעד מרכזית להתערבות למיגור העישון בכל צורותיו", ציינה פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. 

 עוד עולה מהדו"ח כי 29,165 עוד עולה מהדו"ח כי25 מעשנים פנו לקבלת סיוע בגמילה מעישון בקופות החולים, עלייה של 5.7% בהשוואה ל־2018. 

לאחר שנים רבות שבהן ישראל דשדשה ולא יישמה הגבלות על עישון שהייתה מחויבת ליישם במסגרת "אמנת הפיקוח על הטבק", השנה נרשם שיפור בדירוג וישראל מדורגת במקום השביעי הגבוה מתוך 36 מדינות באירופה. בין השאר בשל הגבלת עישון במקומות ציבוריים ותמיכה בגמילה מעישון. אך הנקודות לשיפור הן תקצוב המאבק בעישון והעובדה שישראל נמנעה עד כה מפרסום תמונות מפחידות על חפיסות הסיגריות.

עם זאת תחום האכיפה לוקה בחסר: פקחי משרד הבריאות היו עסוקים בתחילת השנה באכיפת חוקי הבידוד ולא באכיפת עישון במקומות ציבוריים. רק 31 רשויות מקומיות דיווחו לפי חוק למשרד הבריאות על היקף האכיפה שלהן. מהן 14 נתנו אפס דוחות. מבין 17 הרשויות המקומיות אשר דיווחו על מתן קנסות בשנת 2018 מובילות עיריות תל אביב (1791), ירושלים (1498), חיפה (1288) ונתניה (656) מבחינת במספר הקנסות שחולקו.

פרופ' סדצקי ציינה עוד "אנו נמצאים בנקודת זינוק משמעותית להמשך המאבק לצמצום העישון ונזקיו ולרשותנו אסטרטגיות מוכחות ויעילות שעלינו לבחון ולפעול למצותן, כגון סימון אריזות מוצרי עישון בתמונות הממחישות את נזקי העישון, הגבלות פרסום ושיווק נוספות, שינויים במדיניות המיסוי".

שר הבריאות יולי אדלשטיין: "שיעור המעשנים בישראל הוא כמעט ללא שינוי משנה שעברה. ישנם סימנים לכיוון החיובי בו אנו מתקדמים מכך שנרשמה ירידה בשני מדדים המייצגים את היעדים העיקריים של התכנית הלאומית לצמצום העישון ונזקיו: ירידה בהתנסות בעישון בבני נוער לצד עלייה משמעותית בהיקפי הפנייה לסיוע בגמילה מעישון בקופות החולים. המאבק בעישון ונזקיו הוא צו השעה גם מבחינת מגפת הקורונה שאנו מתמודדים עימה ".

שירה כסלו, מנכ"לית המיזם למיגור העישון: "הדו"ח מאכזב ומעורר דאגה לגבי יעילות המאבק של משרד הבריאות בעישון. חייבים להגדיר חזון ויעדים ברורים לממשלה". החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון ואיגוד רופאי בריאות הציבור: "מגיפת הקורונה מוכיחה שוב כי למען בריאות הציבור, חובה כבר עכשיו להמשיך ולקדם צעדים למניעת התחלת עישון במיוחד בקרב בני נוער וצעירים ולעידוד גמילה מעישון". 

החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון ואיגוד רופאי בריאות הציבור מההסתדרות הרפואית בישראל והאגודה למלחמה בסרטן, הגיבו גם הם לפרסום: "הדוח מראה שלמרות הצעדים שמדינת ישראל נקטה, לא נצפתה ירידה בשיעורי העישון בישראל, ועדיין כ- 20% מהאוכלוסייה מעשנים. חשוב וחיוני למנף את ההישג הדרמטי של המאבק בעישון במדינת ישראל שבא לידי ביטוי בתיקון לחוק איסור פרסומת והגבלת השיווק של מוצרי טבק ועישון שהושג על ידינו בשיתוף פעולה הדוק עם חברי כנסת  וקואליציית הארגונים הפועלים למניעת עישון. תיקון חשוב שאושר בסוף שנת 2018".  

"חשוב להמשיך בצעדים המוכחים כיעילים למיגור אחד מגורמי המוות והתחלואה המשמעותיים ביותר בישראל, צעדים הכוללים: מיסוי מוצרי סיגריות אלקטרוניות והמשך העלאת מיסים על מוצרי טבק העלאת גיל המכירה של מוצרי טבק עישון ל- 21 שנים, רישוי נקודות המכירה של מוצרי טבק ועישון, ותיקון הליקויים בחוק הקיים (ביטול החרגת העיתונות מאיסור הפרסום, והוספת אזהרות הכוללות תמונות לאריזות של מוצרי טבק ועישון). בכל שנה מתים בישראל כ- 8,000 נשים וגברים כתוצאה ישירה מנזקי עישון, כ- 800 מתוכם הם לא מעשנים החשופים לעישון כפוי ומזיק".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו