מאז תחילת התפרצות הקורונה בישראל, משרד החינוך מכין את שנת הלימודים הבאה שתיפתח בעוד חודש. עם זאת, בשטח - הדברים רחוקים מלהיות מוכנים. רשימת המשימות ארוכה, וגם אם תחל כבר היום בבוקר - היא לא תושלם עד 1 בספטמבר.
במסגרת ההכנות ללימודים בצל הקורונה, משרדי החינוך והאוצר סיכמו על תקציב של 4.2 מיליארד שקלים, אלא שהתקציב עדיין לא אושר בממשלה ולכן לא הועבר למשרד החינוך. כל עוד התקציב לא יועבר, לא יתאפשר להתחיל את ההיערכות - ובמסגרתה, בין השאר, מכרזים לרכישת מחשבים ואמצעי מיגון.
ארכיון // צילום: משה בן שמחון, newsenders, פז בר
על פי המתווה לשנת הלימודים הבאה, כל כיתות ה' ומעלה ילמדו באמצעות למידה מרחוק. להחלטה הזאת יש שתי בעיות ברמת הציוד. הראשונה היא שלעשרות אלפי תלמידים אין מחשב או חיבור לאינטרנט. על פי הכלכלנית הראשית, כ־20% מהתלמידים מתגוררים במשקי בית ללא מחשב ול־27% אין בבית חיבור לאינטרנט.
עוד בנושא:
• זמן קצר לפני הפגנת ההורים: אושר המשך פעילות בית הספר של החופש הגדול
• קפסולות באפילה: כיצד יגייסו עוד עובדי הוראה?
• "אין ברירה, נחלק תלמידים לפי ימים ושעות"
הבעיה השנייה היא שרק כחצי מהמוסדות במערכת החינוך (1,900 מתוך 3,600) מתוקשבים, ומאפשרים למידה מרחוק עם מחשבים ואינטרנט. לשתי הבעיות האלה הוקצה סכום של 1.2 מיליארד שקלים - אך אין שום סיכוי שמשרד החינוך יצליח לעשות זאת עד פתיחת שנת הלימודים.
כמו כן, כבר מ־1 בספטמבר תלמידי כיתות ג'-ד' ילמדו בקפסולות. כיתות של 32 תלמידים יחולקו לשני חצאים, ואם בשנה הקודמת הסתפקו במורה אחת למספר תלמידים זה - כעת נדרשות שתיים. כדי למלא את הכיתות במורים יש לגייס, לפחות, כ־15 אלף עובדי הוראה, מורים וסייעות.
תהליך הגיוס, ההשמה והשיבוץ דורשים חודשים כאשר מדובר במסה גדולה כל כך של מורים. בצעד זה, יש גם סיכון: קליטה גדולה של אנשי צוות אל מערכת החינוך עלולה להביא לכך שיסתננו גם גורמים מזיקים. "רשימת החששות גדולה, גדולה מאוד", מספרת ס' מורה ומחנכת בבית ספר יסודי, "אנחנו נכנסים לשנת לימודים מטורפת. בראש ובראשונה יש חשש שלנו כמורים להידבק, ושנית שלא יהיו מספיק מורים כדי ללמד. אין לי מושג מי אמור ללמד את התלמידים שלי תנ"ך, מתמטיקה ואנגלית אחרי שיחולקו לשניים. אי אפשר להכניס כל אחד ללמד בכיתה, אנחנו מדברים על חינוך, לא על עבודה פקידותית. החשש שלי זו שתהיה השנה האבודה של מערכת החינוך".
אין הנחיות
בסופו של דבר, מערכת החינוך בנויה מהרבה מוסדות קטנים. בתי הספר והרשויות המקומיות הם מי שבפועל צריכים להכין את הכיתות - אלא שהם עדיין לא קיבלו הנחיות מדויקות מה עליהם לעשות. כך, למשל, הודיעו במשרד החינוך שתהיה הפרדה בין שכבות וכיתות. מדובר במבצע לוגיסטי לא פשוט שבו צריכים ליצור אזורים וחללים שונים, אלא שאת ההנחיה הזאת בתי הספר טרם קיבלו.
כך גם לגבי חדר המורים - הימצאות של כל המורים באותו חלל עלולה להביא להשבתה שלו אם כל המורים ייכנסו לבידוד בגלל מורה חולה. במשרד החינוך עדיין אין הנחיה ליצור חדרי מורים משניים, מה גם שבבתי הספר היסודיים תהיה מצוקת כיתות, בשל פיצול התלמידים, ובתי הספר יצטרכו זמן להיערך.
בהסתדרות המורים תקפו את מתווה החזרה ללימודים והמזכ"לית יפה בן דוד הורתה לעובדי ההוראה לא לשתף עם המתווה פעולה. "המתווה לשגרת קורונה ריק מתוכן ואינו מתייחס למצוקות מערכת החינוך", אמרה בן דוד, "אם הליקויים לא יתוקנו הסתדרות המורים תנקוט בצעדים ארגוניים". לדבריה, "לא היתה שום התייחסות לשום בעיה שהעלו אנשי המקצוע, ונראה כי התכנית נועדה להיות סוג של עלה תאנה למחדל במערכת החינוך".
נציגת האיחוד האירופי הצהירה: יש לעצור את נתניהו אם יגיע לביקור
ארגון שמרני יוצא נגד משרד החינוך: "צ'אט הבינה המלאכותית החדש מבצע הנדסת תודעה"
פרסומת | המירוץ לאולימפיאדה: מהמיונים להישגים
הושקעו מיליונים - המורים לא חייבים להשתתף: המכשולים בדרכה של תכנית הדגל של משרד החינוך
משרד החינוך בבעיה: רק 70% מהמורים הביעו נכונות לחזור ללמד בצפון
