ישראל יכולה בתוך פחות מעשור למגר את מחלת ההפטיטיס C, כך מעריכים במשרד הבריאות, עם השקת תוכנית לאומית לבדיקות סקר להימצאות הנגיף לאוכלוסייה. קופות החולים יערכו בדיקות סקר לאוכלוסיות בסיכון ויציעו טיפול תרופתי, ומשרד הבריאות ינהל רישום לאומי ויעקוב אחר הנתונים.
היום (שלישי) מצוין יום המודעות הבינלאומי לדלקת כבד נגיפית כרונית, ושר הבריאות יולי אדלשטיין צפוי להודיע על יישום התוכנית.
לפי ההערכות, כ-2% מהאוכלוסייה נושאים את הנגיף. מתוכם, כ-100 אלף איש מאובחנים כנשאי נגיף הפטיטיס C, ועוד 75-70 אלף נשאים שאינם יודעים כלל שהם חולים, כיוון שאינם חשים תסמינים כלשהם, אך הם עדיין מידבקים וצריך לאתר אותם כדי לטפל בהם.
עוד בנושא:
• לראשונה: שב"ס יבצע בדיקות הפטיטיס C
• תקווה לחולי הפטיטיס C: תרופה חדשה פורצת דרך
• בשורה: רופאי המשפחה יטפלו בדלקות כבד
למחלת דלקת הכבד הנגיפית הכרונית מסוג C אין תסמינים והיא יכולה להיות חבויה במשך שנים עד שהיא מתפרצת באופן חריף, שקשה לטפל בו. חלק מהחולים עלולים לפתח זיהום כרוני ולסבול משחמת הכבד וסיבוכיה: אי ספיקת כבד עד כדי צורך בהשתלה, או סרטן הכבד.
אנשים שנמצאים בסיכון גבוה לנשאות של הנגיף הם אנשים שקיבלו תרומות דם ומוצרי דם לפני שנת 1992, שבה החלו לבדוק נוכחות של הנגיף וכן אוכלוסיות כמו מזריקי סמים, אסירים או עולים מרוסיה, ליטא, אוקראינה וחבר המדינות בכלל.
התוכנית הלאומית לאיתור כל החולים והטיפול בהם מתחילה באיחור: מדינת ישראל התחייבה למגר את נגיף הפטיטיס C כבר לפני ארבע שנים, כחלק מיעדי ארגון הבריאות העולמי, אך בפועל, משרד הבריאות וקופות החולים לא פועלים לטפל באופן יזום באנשים המצויים בקבוצת הסיכון. התוכנית טרם תוקצבה ועדיין לא יצאה אל הפועל.
יותר משליש מתקציב סל הבריאות בשנת 2012 הוקדש למיגור הפטיטיס C ובשנת 2018 אף הורחבה הנגישות לטיפולים לכלל החולים ובכל דרגות החומרה של המחלה. כעת, שמונה שנים לאחר שחולים בישראל יכולים לקבל את הטיפול, ללא חסם כלכלי וללא סטיגמה, משום שהטיפול ניתן בבתי החולים, צפויה להתחיל תוכנית יזומה לאיתור עשרות אלפי חולים. "יישומה של תוכנית לאומית הכוללת בדיקות סקר לאיתור המועמדים לטיפול, וטיפול הולם בהם, צפויה להביא לריפוי רובם ככולם של החולים ולהפחתה משמעותית במספר ההדבקות החדשות עד למיגורו של הנגיף בישראל", נכתב בטיוטת החוזר שכבר נשלח לקופות החולים.
בימים אלה הציבור חשוף למגיפת הקורונה, מחלה נגיפית מסוג אחר. אך מתברר שחולים עם מחלת כבד כרונית נמצאים בסיכון גבוה יותר להנשמה ולתמותה.
במחקר שנערך בחודש מאי האחרון בארה"ב ופורסם בכתב העת LIVER נמצא כי כמעט 20% מהחולים שהיה להם רקע של מחלת כבד, היו זקוקים בשיעורים גבוהים הרבה יותר לאשפוזים, צורך בהנשמה ואף תמותה בגלל הקורונה. הסיכון של אדם עם דלקת כבד להגיע לטיפול נמרץ או לצורך בהנשמה היה גבוה פי שניים ויותר לעומת אדם ללא מחלת כבד.
הנתון המעניין הוא שהתחלואה בקורונה של אותם חולי כבד כרוניים היתה קשה, אף שמרביתם לא פיתחו שחמת בכבד, שהיא סיבוך של מחלת כבד. ניתן להסיק מממצא זה כי אפילו אצל נשאים וחולים פחות קשים, ללא שחמת בכבד, אשר יש להם הפטיטיס C, יש סיכון מוגבר לתחלואה ולתמותה אם יידבקו בקורונה.
"סדר העדיפויות השתנה"
"חשוב בימים אלו, שבהם אנו עדים לעלייה משמעותית בתחלואה בקורונה, לאתר את החולים ולתת להם את הטיפול האנטי־נגיפי שיכול לרפא אותם", אומר חוליו בורמן, מנכ"ל עמותת חץ, ארגון ישראלי לבריאות הכבד, "משרד הבריאות החל לאחרונה לבצע בדיקות סקר לאיתור חולי קורונה. לצד הבדיקות לגילוי קורונה, צריך לנצל את ההזדמנות, דווקא בתקופת זו, כדי לטפל גם בחולי הפטיטיס C, שהם בסיכון גבוה לתחלואה קשה ואף לתמותה, במידה שיידבקו בקורונה".
ד"ר יובל דאדון, מנהל התוכנית הלאומית למיגור הפטיטיס C בישראל, מלשכת המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, אמר: "היינו מוכנים עם תוכנית לאומית בנושא, ואז הגיעה הקורונה וסדרי העדיפויות השתנו. קיים כעת אתגר ממשי בהשקתה של התוכנית".
לדבריו, "ישראל היא מועמדת מאוד טובה להצליח במיגור המחלה. התרופות נמצאות בסל עבור כל החולים וזה יתרון אדיר, לצד הנכונות גדולה מצד משרד הבריאות וקופות החולים. כולם מציבים זאת כמטרה עליונה. אני מאמין שמדינת ישראל תוכל להצטרף למדינות המובילות במיגור הפטיטיס C".
בינתיים החלה תוכנית לאיתור נשאי הנגיף בשני מקומות: בשירות בתי הסוהר, שלפי ההערכה שיעור החולים בקרב האסירים עומד על כ-15%, לעומת 2% בכלל האוכלוסיה; וכמו כן, בקופת החולים מכבי החלו בביצוע בדיקות סקר בקרב נשים בגיל הפוריות. זאת, משום שנשים נשאיות של הפטיטיס C מצויות בסיכון גבוה משמעותית לסיבוכים בהיריון, כגון בעיות פריון, לידות מוקדמות, סוכרת היריון ועוד.
התוכנית החלה לאור המלצת האיגוד למיילדות וגינקולוגיה, לאחר שהוכח במחקרים בעולם כי ביצוע סקר לכל אישה טרם כניסתה להיריון או במהלך היריון, יעיל יותר מסקר המיועד רק לנשים בקבוצות סיכון. נוסף על כך, חשוב לתת את הטיפול התרופתי לפני כניסה להיריון, שכן לא ניתן לבצע טיפול תרופתי בזמן ההיריון עצמו, ולכן במכבי נשים מופנות לבדיקת נשאות להפטיטיס לצד בדיקות השגרה המבוצעות בקופה לפני ובזמן היריון.
שב"ס מובילים
בשירות בתי הסוהר מציינים שיתחילו באוגוסט בבדיקות סקר לאוכלוסייה בסיכון. הארגון יאפשר למי שרוצה מכלל האסירים, ולא רק מאוכלוסיות בסיכון, להיבדק. בשב"ס יארגנו שילוט במרפאות ויפיצו מידע לאסירים על אודות הבדיקות. לאחרונה הודיעה המדינה בבג"ץ, בעקבות עתירת ארגון רופאים לזכויות אדם, כי שב"ס יחל בבדיקות במארס 2021, וכעת מבקשים בארגון להקדים את לוחות הזמנים.
ד"ר ליאב גולדשטיין, קצין הרפואה של שב"ס, אמר: "כבר עכשיו אנו מטפלים בחולים וחשבנו שאת פעולות הסינון נתחיל כשינחו את הקופות. מאחר שהקופות בתהליך מתקדם, החליט שב"ס לקחת על עצמו לעשות את פעולות הסינון ונתחיל כבר באוגוסט, בהנחה שתהיה פעולה כלל־ארצית. נוצר מצב ששב"ס מוביל את מדינת ישראל".
לדברי ד"ר גולדשטיין, "עד היום טיפלנו בכמה מאות חולי הפטיטיס. מ-2016 טיפלנו בלפחות 200-150 אסירים, ואנחנו יוצאים למחקר בנושא הזה. מחקרים בעולם טוענים ששיעור הנשאים בקרב האסירים מגיע ל-30-20 אחוזים מקרב האסירים, אך אין לנו שום מחקר שיכול להצביע על הנתון בתוך שב"ס. כשנתחיל בסקר ובסינון, נהיה יותר חכמים. לאורך כל הדרך אמרנו שמשרד הבריאות צריך להוביל תוכנית כוללת לכל חולי הפטיטיס C. אמרנו שנשמח לטפל בחולים, אך לא שמענו שמישהו 'נולד' חולה בשב"ס, אלא מגיע מבחוץ. עכשיו, כשמשרד הבריאות מנחה את כל קופות החולים לעשות זאת, גם אנחנו מצטרפים בשמחה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו