מי ששוהה בבידוד ביתי ולא נדבק בקורונה, לא ייחשב עוד כחולה לצורך קבלת ימי מחלה מהמעסיק - בניגוד למה שנקבע עד כה על ידי משרד הבריאות.
כך קבע אתמול בג"ץ, אשר קיבל שתי עתירות שהוגשו על ידי כמה ארגוני מעסיקים כנגד משרד הבריאות שחייב אותם להעניק חופשת מחלה לעובדים ששהו בבידוד, וקבע כי דין תעודות המחלה להתבטל.
נשיאת העליון אסתר חיות והשופטים אלכס שטיין ועוזי פוגלמן קבעו כי חוק דמי מחלה אינו מסמיך את פרופ' סיגל סדצקי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות לשעבר, להנפיק תעודת מחלה גורפת לכל העובדים השכירים השוהים בבידוד מחשש להידבקות בנגיף הקורונה.
חולים סטטיסטיים השוהים בבידוד מניעתי, בעודם נקיים מתסמיני מחלה ומהנגיף, אינם חולים בשום מחלה... אי כושרם לבצע את עבודתם נכפה עליהם על ידי צו בידוד שלטוני ולא על ידי מחלה", קבע השופט שטיין. מבולבלים? הנה המדריך המלא:
נכנסתי לבידוד ל־10 ימים, מי ישלם לי בגין ימי ההיעדרות מהעבודה?
המעסיק, כפי שהיה עד כה. פסיקת בג"ץ תיכנס לתוקף רק החל מ־30 בספטמבר - וזאת במטרה לאפשר למדינה ולהסתדרות להיערך למצב החדש.
ומה יקרה החל מ־30 בספטמבר?
ההחלטה נתונה בידי הממשלה והכנסת. ככל הנראה המדינה תצטרך לשאת בעלות ימי הבידוד. ההסתדרות, שהצטרפה למדינה נגד העתירה, כעת דורשת מהמדינה לפתוח את הארנק ולממן את עלות הפסיקה. מההסתדרות נמסר כי "לא נשלים עם פגיעה בשכר העובדים בשל החלטת הממשלה על ימי הבידוד, ונפעל בכל האמצעים הנדרשים כדי למנוע פגיעה זו. אנו שבים וקוראים למדינה להיכנס בהקדם למו"מ, יחד עם ארגוני המעסיקים, במטרה להחיל על ימי בידוד את ההסדר החל בעת מצב מיוחד בעורף. הסדר זה מאפשר לעובדים לקבל את שכרם הרגיל על ימי היעדרות כתוצאה מהוראות פיקוד העורף".
בכמה כסף מדובר?
לפי ההערכות מדובר בכרבע מיליון ימי בידוד בחודש, שהם כ־9,600 חודשי עבודה. לפי השכר הממוצע במשק מדובר בכ־100 מיליון שקלים ובמבט שנתי ב־1.2 מיליארד שקלים. אם הממשלה תחליט להיענות לדרישות התאחדות התעשיינים ולפצות אותם רטרואקטיבית - הסכום עלול להגיע ל־2 מיליארד שקלים ויותר.
מי התנגד להגדרת ימי הבידוד כימי מחלה?
ארגוני המעסיקים, שטוענים כי עלות ימי הבידוד לא צריכה להיות מושתת עליהם. עו"ד ליאת תבל, שייצגה את אחד העותרים, אמרה בתגובה כי "נעשה פה צדק עם המעסיקים ועם העובדים. הטלת ימי הבידוד על כתפיהם של המעסיקים והעובדים באמצעות החשבתם בתור ימי מחלה היתה מעשה לא חוקי ומעשה של אבסורד. אנחנו במצב שבו טבעי שהמדינה תיקח את האחריות ותשפה את המעסיקים והעובדים על ימי הבידוד".
האם בעקבות הפסיקה תמו טענות המעסיקים?
לא. רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים שהיתה אחת העותרות, דורש מהמדינה פיצוי רטרואקטיבי על תשלום חודשי הבידוד האחרונים: "בית המשפט עדיין לא שחרר את המעסיקים והעובדים מהעלויות הגבוהות שחלו עליהם בחודשים האחרונים כולל עובדים שימי המחלה שלהם הסתיימו ואינם מקבלים תשלום כלל בעת הבידוד. אנו מצפים שהממשלה תיקח אחריות לפיצוי רטרואקטיבי למעסיקים ותיישם את החלטת בית המשפט באופן מיידי".
