מדינות רבות בעולם פועלות לחיזוק המוטיבציה בציבור להורדת התחלואה על ידי "שיטת המדרגות". כל מדינה הציבה לעצמה קריטריונים שלפיהם יוכלו לחזות מתי צפוי סגר ובכך להתחשב במערכות החינוך, הכלכלה, הקולינריה ועוד. בישראל לומדים את החומר בימים אלו, בניסיון לגבש אסטרטגיה לעתיד.
ואכן, אחת המשימות הראשוונות של ממונה הקורונה פרופ' גמזו, שאותה הטיל על המשנה למנכ"ל משרד הבריאות פרופ' איתמר גרוטו - היא הכנת מדרג התרעה דומה למודלים בעולם שנכון גם לישראל.
בעוד שבועיים יפוג תוקפן של ההגבלות, ובהתאם ל"חוק הקורונה" נדרש משרד הבריאות להביא לאישור הממשלה וועדת החוקה בכנסת מודל חדש. המטרה היא להכין תוכנית רב־שלבית של הקלות והגבלות, כאשר המעבר בין כל שלב יהיה תלוי במדדי תחלואה - לא רק מספר המאובחנים החדשים, אלא גם מספר החולים קשה ותפוסת מיטות האשפוז.
עוד בנושא:
• 1,106 נדבקים מאתמול; אחוז חיוביים גבוה
• עם בידוד מקוצר: מתווה פתיחת השמיים
• פרופ' גמזו: "המשימה - לנצח את הקורונה עם כמה שפחות פגיעה בכלכלה"
דו"ח אמ"ן שהופץ בסוף השבוע מציע לממשלה לאמץ את שיטת "מדרגי ההתרעה", הנהוגה במדינות רבות בעולם. מדובר בפורמט התארגנות נפוץ במערב ובמזרח אסיה לניהול מדוד, קצוב וחזוי מראש של המעבר משלב התחלואה והסגר לעבר שגרה יחסית. בשיטת "מדרגי התרעה" הממשלה מעריכה את חומרת התפשטות המגיפה במדינה או באזור נתון, ומתאימה לכל מדרגת התרעה את ההגבלות על פעילות הציבור והמשק.
המדינות, ובהן ארה"ב, אנגליה, גרמניה, יפן ועוד, גיבשו אסטרטגיית ניהול למאבק בקורונה, שמבוססת על "מדרגות הסיכון/ההתרעה" המקשרות בין מצב התחלואה לבין חומרת המגבלות על המשק. בשיטה זו נעשית הערכה ברמת המדינה ולעיתים גם בחלוקה לאזורים, ביחס לרמת השליטה במגיפה או רמת ההתרעה להתפרצות מחודשת של המחלה.
"מדרגת הסיכון/ההתרעה" במרבית המדינות נקבעת על פי כמה מדדים: שיעור שכיחות ההדבקה בנגיף ומספר החולים החדשים ביחס ל־100 אלף איש, שיעור הבדיקות החיוביות, שינויים במקדם ההדבקה והעומס על צוותי הרפואה שנמדד על ידי תפוסת מיטות בבתי החולים, ובפרט במחלקות הטיפול הנמרץ.
לפי דו"ח אמ"ן, יתרונה של "שיטת המדרגות" טמון בכך שהקריטריונים למעבר בין המדרגות וכן הצעדים הננקטים בכל שלב נקבעים מראש. בכך השיטה יוצרת שקיפות מול הציבור, אשר יודע בכל עת את מצב התחלואה במקום מגוריו, מבין את השיקולים להעלאת "מדרגת הסיכון/ההתרעה" ויכול לצפות מראש מה יהיו ההגבלות במקרה של עלייה בתחלואה.
המדינות השונות משלבות הסברה ומשקפות את המצב, למשל באתרי אינטרנט ממשלתיים אינטראקטיביים, על מנת לחזק
בציבור וברשויות העירוניות את תחושת הוודאות ואת המוטיבציה להורדת התחלואה.
היערכות מתוכננת
הקריטריונים הנקבעים למעבר בין המדרגות נקבעים לרוב על ידי צוות מומחים וצריכים להתייחס למצבה של מערכת הבריאות, לאפשרות לזיהוי מהיר של העלייה בתחלואה ולפרמטרים אמינים וקבועים בזמן, שאינם משתנים במהירות עם שינויים במדיניות. את הגבלות הריחוק, הנקבעות בכל אחד מהמצבים, אפשר לקבוע על פי התועלת הצפויה בעקבות החלתן להפחתת התחלואה, בשקלול הנזק הכלכלי שייגרם מהמהלך. כך, אפשר לגזור מראש תוכנית לתמיכה במגזרים שפעילותם עלולה להיפגע באורח חמור ולאורך פרקי זמן ארוכים. למשל, מגזרי התיירות, הפנאי והתרבות, המסעדנות והחינוך.
שיטות המדרג משתנות ממדינה למדינה. בגרמניה, למשל, שיטת המדרג פועלת לפי הגדרת קו אדום שמעליו אזורים מוגדרים "אדומים". מעבר קו אדום ייקבע לפי מספר חולים חדשים לכל 100 אלף איש.
שיטת הרמזור
בצרפת חילקו את שיטת המדרגות לצבעי הרמזור: אדום, כתום וירוק. צבעי המדרגות מושפעים גם הם ממספר החולים החדשים לכל 100 אלף איש. כמו כן, מתייחסים בצרפת לשינויים במקדם ההדבקה ולעומס על מיטות בתי החולים ומיטות טיפול נמרץ בפרט.
בארה"ב, ברמה הפדרלית, שיטת המדרגות מקובלת גם היא בשלושה שלבים. מעבר למספר הדיווחים על חולי קורונה מאומתים חדשים ביום, היא מתייחסת גם לנדבקים במחלת השפעת וליכולת הטיפול של בתי החולים במשבר, וכן לנוכחות הנגיף והנוגדנים בקרב צוותי הרפואה. במדינת ניו יורק מחילים את השיטה בארבעה שלבים, ומעבר למספר הנדבקים מתייחסים גם למספר המתים והמאושפזים ביום, ולמספר החוקרים האפידמיולוגיים. בקליפורניה אימצו את עיקרי השיטה של ניו יורק (להרחבה ראו בטבלה המצורפת).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו