המסעדות הנסגרות ונפתחות במסגרת "מודל האקורדיון" של הממשלה עומדות במרכז פרשיות הקורונה. כאות הזדהות עם מאבקם ובתקווה לימים טובים יותר, בדקנו מה אומרת השפה על מסעדות ועל המזון המוגש בהם. רמז: העברית והלעז מתערבבים ללא הכר.
1. "סעד את לבו" המופיע במקרא פירושו 'חיזק את לבו' באמצעות מזון, וכבר בספר מלכים מופיעה הצורה המקוצרת: "בואה אלי הביתה וסעדה". מאוחר יותר נוצרו במשמעות זו 'סעודה' התלמודית, 'מסעדה' שחידש בן יהודה, ו'שירותי הסעדה' בהוראת קייטרינג. 'סיעוד' הוא מונח חדש יחסית שנולד במסגרת לימודי העבודה, למונח האנגלי nursing. ממנו נגזר שמו של משרד הסעד, וכן 'סעד משפטי'.
2. 'מִטְבָּח' היא מילה מחודשת בעקבות המילה הערבית מַטְבַּח. ההופעה הראשונה שלה היא בתרגום שכתב דוד יודילביץ בשנת 1900 ל'מחזה מימי הפרשים באירופה': "ותרץ למטבח לבשר את זה להמבשלת והמשרתת". לפני כן הוא נקרא 'חדר בישול', 'בית תבשיל', 'בית המבשלים', 'מִבְשָל' ו'מִטְבָּחָה'.
3. המילה תפריט נקבעה בעקבות menu במילון לכלכלת בית של ועד הלשון בשנת 1938. menu היא מילת צרפתית שפירושו, 'פירוט לפרטים קטנים', בעקבות המילה הלטינית minutus - קטן מאוד. בעקבות האנגלית אומצה המילה תפריט גם לתחום התקשורת הדיגיטלית.
4. 'שף' פירושה בצרפתית ראש, מנהל. בעברית זכתה לחלופה על פי דמיון הצליל: אשף מטבח. 'טיפ' התגלגלה באנגלית מפועל שפירושו 'לתת'. 'תֶשֶר' היא מילה המופיעה בפיוטי ימי הביניים במשמעות תשורה, מתנה, לצד הפועל 'לתשור'. האקדמיה ללשון חידשה אותה במשמעות טיפ בשנת 1981.
5. 'מלצר' היא מילה מן התנ"ך. היא מופיעה פעמיים בחלקו העברי של ספר דניאל במשמעות משגיח או מפקח. מכאן שמוצאה ארמי, אך היא התגלגלה לשפות אלה מן האכדית: מַסַּרוּ, שומר.
6. סומלייה, מלצר היין במסעדות המחשיבות את עצמן, היא מילה צרפתית מן המאה ה-19, sommelier, שנקלטה באנגלית, ופירושה משרת.

8. ‘ביסטרו’ היא מילה רוסית שפירושה ‘מהר’, והיא נוצרה על ידי חיילים רוסיים שנהגו להיכנס למסעדות בתקופת מלחמת העולם הראשונה, ולבקש שהאוכל יוגש במהירות.
9. ב-1938 נקבע במילון מזון ש-cucumber הוא קישוא ולא מלפפון. 'קישות' יוחד באותו מילון למה שקרוי היום קישוא. מלפפון עצמה היא מילה יוונית שפירושה 'מלון מתוק'.
10. השיבוטא התלמודית נבחרה בהתלהבות רבה בראשית המאה העשרים כשמו של הדג הנפוץ carp. פלוני י. אהרני הציע 'קרפיון', וההצעה התקבלה, למרבה זעמו של הבלשן יצחק אבינרי: "שמא גם נחליט כי הבנק זר לנו, ונקרא לו בנקיון?" השיבוטא נדדה בחוסר הצלחה לדגים רבים, מדג הסול ועד לדגים מסוג גדוס ודג הרומבוס, וחזרה למילונים.
11. 'מקרצת' הוא שם עתיק לחתיכות הבצק הנקרצות אל המרק והופכות מעין כופתאות. 'לפד' הוא השם הקדום של הלפתן, בעוד לפתן נקרא בעבר כשם לירקות מבושלים הנספחים לאוכל. 'שֶלֶק' הוא קינוח, טורית היא עוגת טורט.
12. יצחק אבינרי הציע לקרוא לעוגת הגבינה ווארעניק 'חליטה'. י.ד. ברקוביץ הציעה לקרוא לכנישעס 'חמיטה', ולטייגלאך, חלה קטנה, 'עססית'. היא זכתה גם להיקרא 'גבלול'.
13. לירק דמוי הבצל המוארך ארבעה שמות: כרֵשה, פרָסָה, לוף ופורי. לעוגת בצק עלים פופולרית ארבעה שמות: עוגת נפוליון, קרם שניט, אלף עלים, ובצרפתית מיל פיי.

15. קפה הפוך הוא קפה שחציו מים וחציו חלב חם. מקור השם בהולנדית: Koffie verkeerd. הסבר נוסף למקור הצירוף: בשנות החמישים היו המלצריות בערי ישראל מביאות לשולחן רק קפה שחור. מי שרצה קפה עם חלב היה מבקש 'קפה עם הפוך', ומקבל כוסית נחושת קטנה עם חלב הולנדי מרוכז, והמלצריות היו הופכות אותה אל הקפה.
16. מן המילה היוונית kalamos נולדו בעברית הקולמוס, ובלטינית calamarion, קסת ודיו. ממנה נגזר הקלמר שלנו דרך ‘קלמרין’ התלמודית, קסת הסופר, וכן פרי הים קָלָמָרי, המצוי בקונכייה ובה דיו.
17. האפרסק העברי ו-peach האנגלי הגיעו מאותו מקור: הפרי היווני persica, שפירושו 'הפרי הפרסי'.
18. האשכולית גדלה באשכולות בדומה לענבים, ומכאן שמה, grapefruit: הפרי הדומה לענבים. הפרי נוצר באמצע המאה ה-18 בברבדוס כהכלאה בין פומלה ותפוז, ונקרא תחילה 'הפרי האסור'.
19. הירק 'כוסבר' מופיע במשנה, ובארמית 'כוסברא'. השם התגלגל מההודית העתיקה, שם נקרא קוסטומבארי, או קוסטומבורו. בשפות רבות הוא נקרא קוריאנדר, שם שהתגלגל מיוונית. תרגום יונתן לארמית קבע שהמן במדבר, שטעמו כגד לבן, הוא הכוסברה.
20. המרק הרומני-גששי צ'ורבה התגלגל מן הפועל הערבי 'שַׁרִבַּ', שמובנו לשתות, והמלה שׁוּרָאבָּה, שפירושה מרק. הפועל הערבי הוא גם המקור לשם המעדן התורכי 'שרבט' שהתגלגל ל'סורבֶּה' בצרפתית.
21. הנשיקה של הלחם מקורה במסכת חלה בתלמוד, שממנה נולד הביטוי הישראלי ‘כיכרות נושכים’. ה'לשיקה' מוצאה מהשפה הפולנית, שבה פרוסת הלחם הראשונה נקראת calusek. משמעות המילה בעברית: נשיקונת או נשיקה. הילדות הפולניות היו רבות מי יקבל את הנשיקה, שהיא סגולה טובה לחתן טוב, וגם תביא נשיקות ממנו.
22. הפטרוזיליה הגיעה מהיוונית, שם נקראה פטרוסלינון, שמשמעותו 'סלרי הסלעים'. פטרוס פירושו ביוונית סלע, ומכאן גם פטרה, היא הסלע האדום. באנגלית התגלגל אותו שם ל-parsley, ובפולנית ורוסית ל'פטרושקֶה'. ביידיש נהגו לומר 'הפקר פטרושקה', מאחר שהצמח גדל בר ונלקט לשימוש במזון בבתים היהודיים.

24. הפסטה האיטלקית היא קרובת משפחה לשונית של הפשטידה, שבזכות מנדלי וטשרניחובסקי זכתה להכרה כמילה עברית לכל דבר. פיסטו היא פסטו בסגנון צרפתי, בלי צנוברים.
25. השם היווני לבצל הוא bolbos, ומכאן הגיע לעברית המשנאית, ובתהליך אחר התגלגל לאנגלית בת ימינו. 'בולבוס' במשנה הוא סוג של בצל, בתקופת ההשכלה הוצמד לתפוח האדמה, ומאוחר יותר היה לשם המדעי של שורש מעובה בכלל.
26. הפלאפל הוא המאכל המפולפל, החלווה היא המאכל המתוק מן השורש הערבי חלו, מתוק.
27. בכל פאב אנגלי אוכלים shephard's pie, פשטידת הרועה. בן זוגה הוא הגולאש, שפירושו המקורי בהונגרית "הבשר שאוכל רועה הבקר".
28. גריסים מן התלמוד הם המאכל הגרוס. הכופתה התלמודית פירושה יחידה אחת, או גוש: כופת פירושה גוש של עץ. המיץ התלמודי הוא המשקה שנמצה או נסחט, וזאת בעקבות המילה התנ"כית היחידאית מיץ שפירושה סחיטה.
29. החמין, הוא הטשולנט שהתגלגל מצרפתית: chaud-lent, מילולית: המאכל המתחמם לאט. אליו מצטרפות מן הלדינו החמינאדוס, ביצי החמין. גלידה היא המאכל הקפוא, בעקבות גלידא הארמית: כפור, ובהשפעת המילה האיטלקית ג'לאטי.
30. הכינוי ‘טוֹסְט’ כשמרימים כוס יין מקורו במאה ה-17, על פי הנוהג להכניס פיסות לחם ליין כמזון בריאות. 'טאפאס' הם בספרדית מכסים. במאות קודמות נהגו בספרד לכסות את כוסות היין בפרוסות לחם מרוחות, כדי שלא ייכנסו לתוכן זבובים.
31. הסלט הוא המאכל המלוח, מן המילה sal, מלח, שלו הציע בן יהודה את השם העברי מַלּוּחִית. המלווח התימני מלוח אף הוא למרות שהמקור כנראה מבצק העלים המזכיר לוחות. נקניק הסלמי הוא הנקניק המלוח.
• הזירה הלשונית: המילון הכלכלי החדש
• הזירה הלשונית: מילון הקורונה
• הזירה הלשונית: מאיפה הגיע הגל השני?
32. השטרודל המשתבלל נקרא כך על שם המערבולת הגרמנית. העוגה היהודית קוגעל פירושה כדור או עיגול, והעוגות היהודיות הקטנות הן בולקעלאך, כדוריות. הקרואסון פירושו חצי סהר על פי צורתו, ולכן שמו בישראל סהרון. 'רוגאלאך' פירושם ביידיש פינות קטנות.
33. 'מטבוחה' היא הסלט המבושל, מהפועל הערבי טַבַּחַ, לבשל. הפסטה הלטינית התגלגלה מהפועל היווני passein שפירושו לפזר, על שום פיזור המלח על הבצק לפני אפייתו, ומכאן גם המילה העברית פשטידה. מקורו של הפירֶה הוא בצרפתית, שם purée פירושו לסנן, לזקק, להפוך משהו לטהור, pur.
34. צ'יפס הם שבבי תפוחי האדמה לפני שטיגנו אותם. שניצל הוא בשר שנחתך, מהפועל הגרמני schnitt, שממנו התגלגלה גם עוגת הקרמשניט. השווארמה היא המאכל המסתובב על מוט, מן הפועל הטורקי שֶוִוירְמֶה, לסובב. הסטייק מקורו בנתח בשר הנעוץ במוט, stick.
35. פילֶה נקרא כך על פי צורת ההכנה המקורית של המזון, חתוך בעדינות וקשור בחוט, מן המילה הצרפתית fil, שפירושה חוט.
36. שם העוגה טירמיסו פירושה ‘הרם אותי למעלה’. סַלטימבּוֹקה היא מנת עגל משולב בהאם, מרווה, חמאה ויין לבן, ובאיטלקית: קופץ לפה.
37. גבינת בְרי נקראת על שם עיירה בצרפת. גבינת גורגונזולה על שם עיר באיטליה, פרמזן על שם העיר פרמה. בערים האלה יוצרו הגבינות לראשונה.

39. יין דאקירי נקרא על שם כפר בקובה בו הוכן לראשונה. יין טוקאי נקרא על שם עיירה בהונגריה. יין מדירה נקרא על שם אי לחופי פורטוגל. יין בורדו על שם העיר בורדו, שמפניה על שם מחוז שמפיין שבצרפת. יין השרי הוא שיבוש של השם חֶרֶז בספרד, שם מיוצר המשקה.
40. נקניק בולוניה נולד בבולוניה, וממנו התגלגלה המילה האנגלית baloney שפירושה שטויות. בבולוניה נולדה גם הפסטה עם הבשר הטחון הנקראת על שם העיר.
41. קפה אלג'ירי הוא קפה שמוסיפים אליו כמה טיפות של מי ורדים אחרי הרתיחה. אמריקנו הוא סוג של קפה עם חלב. קפה ג'מייקה הוא אספרסו עם רום וקצפת. קפה אירי, אייריש קופי, הוא אספרסו עם ויסקי אירי וקצפת. קפה מקסיקאי הוא אספרסו עם ליקר קלואה וקצפת. קפה סיציליאני הוא אספרסו עם חלב בתוספת כף קצפת וסירופ שוקולד או קינמון. קפה טורקי הוא קפה המבושל על כירה. קפה מוקה נקרא על שם העיר מוקה (מוחא), שבתימן הייתה באותה תקופה נמל היצוא המרכזי של פולי הקפה לאירופה. קפה טוניסאי הוא קפה שמוסיפים לו כמה טיפות של תפרחת תפוזים אחרי הרתיחה, במקום סוכר.
42. מקורו של התירס בספר בראשית, שם הוא אחד מבניו של יפת. על פי תרגום יונתן ומקורות נוספים תירס מייצג את טורקיה, וכך נקבע במסורת הפרשנות המקראית. טורקיה הייתה תחנה מרכזית בהפצת התירס באירופה, ולכן נקרא התירס ביידיש 'חיטה טורקית', ומכאן גם השם המקובל בעברית.
43. במסכת סנהדרין בתלמוד הירושלמי נכתב: "אמר רבי יוסי: פתפותי ביצים היו שם". במקור אלה פתיתי ביצים שנמעכו, אבל רבי יוסי השתמש בו כדימוי לדברי סרק או דברי הבל.
44. בערבית ובהינדית נאמר על האופורטוניסט שהוא "מתנהג כמו חציל".
45. בצרפת נוהגים לומר על אדם קופצני וחייכני שהוא מתנהג כמו אפרסק, או כמו צ'יפס, או כמו בננה.
46. הגנבים היהודים קראו לכספי שוחד קעז, כלומר, גבינה, כשהכוונה לגבינה למריחה, ומכאן לכספי שוחד שגם אותם 'מורחים'.
47. החנפן כולו נופת צופים, נוטף שמן זית, ביידיש שמנזיתדיק, ובשפה גבוהה "דבש וחלב תחת לשונו".
48. חסר המזל בעברית ובגרמנית "לא מלקק דבש", בעוד חסר המזל היפני "אוכל אורז קר".
49. טיפוס מעצבן שצץ בכל מקום בלי הזמנה הוא בספרדית "מופיע אפילו במרק", ובאיטלקית "נתקע בדרך כמו פטרוזיליה".
50. מי שמזלו שפר עליו "שוחה בשמנת", או בעקבות יידיש ב"בור שומן" (שמאלצגרוב), עם רמז לביטוי המקראי 'סיר הבשר'. באנגלית אומרים שהוא "נולד עם הישבן בחמאה", ובשוודית הוא "מחליק על כריך חסילונים", שרימפס בלעז. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו