כבר מתחילת המגיפה היה ברור כי בדיקות מעבדה לאבחון חולי קורונה (COVID-19) הן חלק חשוב בבלימת המגיפה. כמות הבדיקות שבוצעו, כמה אפשר לבצע וכמה עוד חסר – כל אלה תפסו מקום של כבוד לצד הדיווחים השוטפים על מספר החולים המאומת והמאושפזים בבתי-חולים.
אילו בדיקות עומדות לרשותנו?
נכון לרגע זה יש שני סוגים של בדיקות לקורונה:
• בדיקות מולקולריות (מבוססות PCR) אשר מזהות את החומר הגנטי של הנגיף ויכולות להתריע על נבדק שחולה ברגע זה ועלול להדביק אחרים.
• בדיקות סרולוגיות אשר מזהות את הנוגדנים שמערכת החיסון פיתחה כנגד הנגיף, ומשמעותן שהנבדק חלה בעבר או נמצא בשלבי החלמה.
הזיהוי של מוקדי הדבקה ושל חולים חדשים אפשרי כרגע רק בעזרת הבדיקות המולקולריות. כדי לבצע את הבדיקה צריך לקחת דגימה בעזרת מטוש ולשלוח למעבדה, שם הוא יעבור את התהליך של נטרול הנגיף והבדיקה המולקולרית עצמה.
האם אפשר לקצר את התהליך?
בדיקה סטנדרטית לקורונה דורשת צוות מעבדה מיומן, והתהליך עצמו נמשך מספר שעות. עומס על המעבדה עלול לעכב את קבלת התשובות, לעיתים אפילו במספר ימים. ולכן יש כל הזמן ניסיונות לפתח שיטות בדיקה שיהיו מהירות וקלות יותר לביצוע.
למשל, ה-FDA אישר שימוש בערכות לדיגום עצמי (בעזרת רוק או מטוש) - אך עדיין יש צורך לשלוח את הדגימה למעבדה, שם היא תעבור את התהליך הרגיל.
יש היום כמה חברות מסחריות שמספקות מכשירים לבדיקה מהירה, אשר מתבססים על טכנולוגיה שנקראת הגברה איזותרמית. כדי לבצע את הבדיקה יש צורך במכשיר עצמו ובמעין מחסנית - שבתוכה נמצאים כל ה״מגיבים״ (ריאגנטים, חומרים המשתתפים בתגובה) הדרושים. כל מה שנותר לעשות הוא רק להכניס כמות קטנה מהדגימה (רוק או דגימה שנלקחה עם מטוש) לתוך המחסנית ולהפעיל את המכשיר, ולאחר כשעה יש תשובה.
בישראל משתמשים בשיטה הזו בעיקר בבתי חולים, למשל עבור חולים שהגיעו למיון במצב קשה וצריך לאבחן אותם במהירות. בגלל הפשטות כמעט כל אחד יכול לבצע את הבדיקה לאחר הכשרה קצרה, ואפשר להציב את המכשירים הללו גם במרפאות ובמקומות נידחים בעולם.
מצד שני ניתן לבצע מספר מועט של בדיקות בכל מחזור (כ-2-8 בדיקות לעומת עשרות במכשיר המשמש לבדיקה רגילה) , והעלות גבוהה (כ-70$ לבדיקה אחת). בחודש מאי ה-FDA אישר ערכה המשלבת את הטכנולוגיה האיזותרמית עם טכנולוגיה חדישה בשם קריספר (CRISPR) - שילוב שמייעל את התהליך ואף מוזיל אותו בצורה משמעותית. חוקרים בטכניון עובדים גם הם על פיתוח ערכה מהירה בשיטות דומות.
המרוץ לפיתוח הבדיקות הביתיות
בגלל החשיבות לאבחון חולים במהירות האפשרית יש כמה מעבדות מחקר בארץ ובעולם שמנסות לפתח ערכות בדיקה ביתיות. המטרה היא שכל אחד יוכל לבדוק את עצמו בקלות ובמהירות. אפשר יהיה להשתמש בבדיקות בבית, בכניסה למוסדות לימוד ומקומות עבודה, קניונים, שדות תעופה ועוד – ובכך לזהות באופן מיידי חולים שצריכים להיכנס לבידוד ולקבל טיפול רפואי. הזיהוי המהיר יהיה קריטי במיוחד בעונת החורף, אז נצטרך להבחין בין קורונה, שפעת ושלל מחלות החורף האחרות.
נכון להיום ישנן כמה חברות מסחריות שמייצרות ערכות ביתיות לזיהוי של נוגדנים (בדיקה סרולוגית): מניחים טיפת דם קטנה על המקלון ומקבלים תשובה לאחר מספר דקות, עקרון דומה לערכה הבודקת את רמת הסוכר בדם. אומנם מדובר בבדיקה קלה ופשוטה שכל אחד יכול לבצע, אבל המידע היחיד שהיא מספקת הוא האם הנבדק היה חולה בעבר, ולא האם הוא חולה ברגע זה. (הערכות הסרולוגיות אושרו לשימוש במספר מצומצם של מדינות, ובישראל משרד הבריאות אוסר על שיווקן.
חברה אמריקאית פיתחה בדיקה שמבוצעת באמצעות פיסת נייר, אליה מוצמדים נוגדנים שיכולים להיקשר לנגיף הקורונה. כאשר הנוגדנים באים במגע עם הנגיף נוצרת תגובה ביולוגית וכימית שגורמת לשינוי הצבע, שמעיד על כך שהאדם חולה בעת ביצוע הבדיקה. כל בדיקה עולה שקלים בודדים, וכל אחד יכול לבצע אותה בקלות בבית. החיסרון הוא שהבדיקה לא רגישה מספיק, וככל הנראה יכולה לזהות רק כ-50-80% מהחולים.
החשש הוא כמובן שחולים רבים שיבצעו את הבדיקה ויקבלו תשובה שלילית, יחשבו שהם יכולים לצאת ולהסתובב בבטחה - ובכך להדביק אחרים. עבודה קשה ומאומצת מושקעת בפיתוח ושיפור הבדיקות לקורונה, ונשאר לחכות לפריצת הדרך הבאה.
הכותבת היא ביולוגית, עובדת במעבדה גנטית ובמעבדת קורונה וחברה בעמותת מדעת
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו