ממצאים מפתיעים במחקר על השפעת הספורט על הבריאות הנפשית והפיזית: חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו דיווחו כי דם מעכבר שהתאמן באופן קבוע והוזרק לעכבר "בטלן" הצליח לחדש תאים במוחו של האחרון.
לפי תוצאות המחקר, הגורם הוא חלבון בכבד אשר יכול לסמל את התחלתו של פיתוח תרופה אשר אולי תוכל בעתיד להיות פתרון לאנשים מבוגרים או חלשים אשר לא מבצעים פעילות ספורטיבית באופן קבוע. החוקר שאול ואלידה, שמוביל את המחקר רצה לבדוק את השאלה – האם המוח האנושי יכול לחשוב שהתאמנת למרות שזה לא באמת קרה?
בראשית המחקר גילה החוקר כי דם מעכבר צעיר השפיע על מוח ושריריו של אחד מבוגר. חלק מקבוצות הביקורת העלו כי חלבונים ספציפיים הם אלו שעזרו "להצעיר" את האברים הזקנים. לכן החליט ואלידה להכניס לכלוב מלא בעכברים גלגל, וכולם רצו למרחק של קילומטרים רבים במהלך הלילה. בבוקר אספו החוקרים דם מהעכברים המבוגרים ששהו בכלוב והזריקו אותם לעכברים מאותו הגיל, שלא הוכנס לכלוב שלהם גלגל.
במשך 3 שבועות קיבלו העכברים "העצלנים" 8 מנות דם ביום והעבירו אותם מבחני למידה וזיכרון כמו ניווט במבוך. התוצאות הראו כי המכרסמים אשר קיבלו את הדם גדלו פי 2 בגודל ופיתחו תאים עצביים חדשים באזור במוח בו נמצאים גורמי הלימוד והזיכרון – תוצאות שניראו גם אצל המכרסמים שהמשיכו להתאמן בכל אותו הזמן.
לאחר מכן החוקרים חיפשו חלבונים בדמם של העכברים ה"ספורטיביים" ומצאו את האנזים Gpld1 מסוג D1 המיוצר בכבד. לאחר מכן הגן הוזרק לווריד הזנב של ה"עצלנים" וכעבור 3 שבועות ניכרו שיפורים משמעותיים בביצועים הקוגניטיביים שלהן – כאילו הם ביצעו פעילות ספורטיבי בעצמם.
החוקרים אמנם לא מצאו הרבה גנים במוחם של המכרסמים המתאמנים, אבל הסברה היא כי ההשפעות של הגן שמעוררות את המוח עשויות לנבוע מהופעתם של חלבונים אחרים הנמצאים במגוון תאים אחרים. המולקולות הללו משוחררות ונכנסות לזרם הדם ומשפיעות בין היתר על תהליך הקרישה ותהליכים הקשורים לדמנציה וירידה קוגניטיבית בקרב קשישים.
כאת התקווה בקרב החוקרים היא הצליח למצוא תרופה שיכולה לחקות את האפקט הזה במטרה לספק אותה לאנשים מבוגרים אשר לא מסוגלים להתאמן. "זה מאוד מפתה" אמר ביולוג אוניברסיטת פרינסטון קולין מרפי. "אנחנו תמיד רוצים שאנשים יבצעו פעילות ספורטיבית, אבל לא כולם מסוגלים לעשות את זה. אם נוכל להמציא תרופה שכביכול תגרום להם להתעמל זה יהיה מצוין".
