אוהבי מאיר אריאל זוכרים את הרגע המדויק בו התאהבו בשיר פרי עטו ושבים אל השירים פעם אחר פעם. מהו סוד קסמם של השירים שהפכו לפסקול המלווה תחנות בחיינו, ומה חלקו של אריאל האדם באהבה העצומה כלפיו?
"המפגש המשמעותי הראשון שלי עם שיריו התרחש בזמן שירותי הצבאי בעזה. אני זוכר נסיעות ארוכות באוטובוס, כשקולו מלווה אותי מהתחנה המרכזית בתל אביב ועד השדות של הדרום", מספר המוזיקאי אריק פלדמר (35). "נשביתי בטקסטים הלא קונבנציונליים שלו ובלהטוטים הלשוניים ששזורים בגוף יצירתו. כיוון שהמ"מ שלי העניק לי במתנה אלבום אוסף כפול של אריאל, זכיתי לקבל טעימות מכל אלבום שלו ולהיחשף למגוון יצירותיו. מאוחר יותר הבנתי איזה מלחין נהדר היה, דבר שאולי נבלע כשמדברים על 'המשורר מאיר אריאל'.
"אני חושב שכל אמן גדול הופך לכזה בזכות מכלול הדברים שהוא מביא עימו, וכשזה נוגע לאריאל, הדבר בולט במיוחד", פלדמר מוסיף. "כאדם פרטי הוא היה, למיטב הבנתי, סוג של אניגמה בעלת חשיבה מקורית וייחודית. הוא לא התיישר עם תכתיבים חברתיים ולא היה מעוניין שיסמנו אותו כדתי או כחילוני. הוא היה אינדיבידואל מוחלט, וזה בא לידי ביטוי בראיית העולם המורכבת שהצטיירה מהטקסטים שלו. הכריזמה הבימתית השקטה והמהפנטת שלו הייתה כמעט חד פעמית, בטח בנוף המוזיקלי המקומי".
גם נדב הררי (42), העוסק בשיווק דיגיטלי, מתאר הכרות שהעמיקה בימי הצבא: "שירתי עם אודי אריאל, וההיכרות איתו עשתה לי חשק להכיר יותר את האבא. בעיניי, סוד הקסם נמצא במילים –בכל פעם אתה מגלה שכבה חדשה. כך, למשל, ב'לגמרי במקרה', שם לקח שני שירים וערבב ביניהם כך שכל שורה היא משיר אחר; או במערכונים שיש בהם את הווי הקיבוץ, שכמה שהם מופרכים, הכל בהם מדויק. זה יכול להיות שיר על מסעדה - כמו 'אצל ציון', או על תרופה - כמו 'אולה בבו', ועדיין, באמצעות המילים, אריאל הפך אותו למשהו אחר, שיש בו המון שכבות".
• האזינו: כל החידושים למאיר אריאל בפרויקט "והנה נשארת"
• עלמה זהר: "חבל שלא ידענו לחבק את מאיר אריאל בחייו"
• תנו למילים לדבר: כוחו של מאיר אריאל
"עברו הרבה שנים מאז שהתאהבתי בשירים של אריאל בפעם הראשונה", מספר סער גמזו, כתב מוזיקה בעיתון זה ועורך ושדרן בגלגל"צ. "כילד, מאוד נהניתי מהמצלול בשירים שלו, מהיכולת שלו לקחת את השפה וללוש אותה. כשגדלתי, גיליתי שיש בהם הרבה יותר מזה – משחק עם משקלים ועם משמעויות, רפרנסים ליהדות ולעולם ולמה לא. הכתיבה של אריאל מצד אחד גבוהה ומזכירה שירה, ומצד שני נגישה מאוד. הוא כותב בכמה זהויות מבלי לוותר על אף אחת מהן – אפשר לקרוא את השירים שלו מזווית חילונית ומזווית יהודית-קבליסטית, כימין וכשמאל. כל אלו יוצרים משהו מאוד ייחודי, שלא דומה לשום דבר אחר. בכל פעם שאני חוזר אל השירים שלו, אני מגלה בהם עוד משהו".
