האם חוקר מהאוניברסיטה העברית מצא דרך לנצח את הקורונה ולהפוך אותה ל"הצטננות בלבד"? הערב (שלישי) הותר לפרסום כי פרופ' יעקב נחמיאס, ראש המרכז לביו-הנדסה באוניברסיטה העברית, בשיתוף פעולה עם בית החולים "הר סיני, בניו יורק, איתר תרופה הקיימת בשוק כבר משנות ה-70 ומאושרת על ידי ה- FDA (מינהל המזון והתרופות האמריקני), המסוגלת - על פי ממצאי ניסוי מעבדה שערך החוקר - לפגוע במנגנון הפעולה של נגיף הקורונה המאפשר לו לשכפל את עצמו ו"להשתלט" על תאי הריאה. במילים אחרות, התרופה מאפשר דיכוי של פעולת הנגיף ומניעת התפתחות של המחלה. עם זאת, יש להדגיש שהתרופה טרם נוסתה על בני אדם החולים בקורונה, אלא בתנאי מעבדה בלבד.
פרופ' נחמיאס גילה כי נגיף הקורונה גורם להצטברות שומן בתאי ריאה על מנת לשכפל את עצמו, שכן לנגיפים אין את הכלים הבסיסים הדרושים לשכפול ועליהם להשתמש במנגנוני חילוף החומרים של תאים בגוף המארחים כדי להתרבות ולהשלים את מחזור החיים שלהם. הוא הצליח לעקוב אחר השינויים שחולל נגיף הקורונה בתאי ריאה, ובעקבות כך איתר גם תרופה קיימת שלטענתו, כאמור, מתאימה לנטרול פעולת הנגיף.
"הניתוח שלנו הוא תיאור מקיף ראשון של תגובת הריאה האנושית לנגיף SARS-CoV-2", אומר פרופ' נחמיאס. "אנו מראים כי התגובה של הריאה לנגיף היא בעיקר מטבולית ומובילה להצטברות שומנים בריאה. הנתונים שלנו מצביעים על כך שהצטברות שומנים לא תקינה עשויה לבסס היבטים קריטיים של התפתחות COVID-19. מדובר בפריצת דרך שפותחת אפשרויות לנטרול פעולת הנגיף דרך מיקוד בפעילות הרקמה המארחת שמאפשרת לו מצע להתפתח. זה הוביל אותנו לבדוק אילו תרופות קיימות יכולות לפגום ביכולת של הנגיף לשכפל את עצמו ולרסן את חומרת המחלה".
בעקבות ממצא זה, החל החוקר לחפש תרופה שתתאים לפגיעה בתהליך המטבולי המדובר, ומצא תרופה בשם "פנובירט", שאושרה לשימוש כבר ב-1975 ע"י מינהל המזון והתרופות האמריקני, המטפלת ברמות גבוהות של כולסטרול וטריגליצרידים בדם. בניסוי מעבדה שערך התרופת הפנופיברט הבחין פרופ' נחמיאס כי היא אפשרה לתאי ריאה לפרק את הליפידים (השומנים) במהירות ולחסום את יכולתו של נגיף הקורונה "לחטוף" את חילוף החומרים של תאי ריאה, ובכך באופן אקטיבי לדכא את שכפולו - וכתוצאה מכך, גם את התפתחות המחלה.
עוד בנושא:
פריצת דרך ישראלית במאבק בקורונה: המכון הביולוגי פיתח נוגדן ראשון מסוגו לנגיף
פריצת דרך באתגר הקורונה? תרופה שפותחה נגד אבולה מראה "תוצאות ברורות" בטיפול בנגיף
דיווח: דקסמטזון מצילה את חולי הקורונה
"חיסון MMR - עשוי למנוע תחלואת קורונה"
"הגילוי שלנו הגיע בדיוק בזמן, כי יש אינדיקציות חדשות שמצביעות על כך שחיסונים שמפתחים היום עשויים להגן על חולים רק למשך מספר חודשים. לעומת זאת, אם התוצאות שלנו יאוששו במחקר קליני, טיפול תרופתי יכול תוך חודשים ספורים להפוך את COVID-19 לסוג של הצטננות", אומר פרופ' נחמיאס.
פרופ' בנימין תנאובר, שותפו של פרופ' נחמיאס למחקר מביה"ח הר סיני שבניו יורק, מוסיף: "הממצאים שלנו באמת עשויים להפחית משמעותית את הנטל העולמי של COVID-19".
"ייקח זמן עד שהמחקר יוכח, עד אז אולי יימצא חיסון"
חוקרים ישראלים ששוחחו עם "ישראל היום" הביעו הערכה למחקר, אך עם זאת ציננו את ההתלהבות מפריצת הדרך המדעית.
פרופסור איתן פרידמן, מומחה ברפואה פנימית וגנטיקה רפואית ומנהל היחידה לאונקוגנטיקה בביה"ח שיבא, אומר כי "אמנם מציאת תרופה ישנה היא דבר טוב אולם עדיין צריך להוכיח את היעילות שלה בבני אדם ולא במעבדה. אני כמובן לא מכיר את המחקר וזה גם משמח שמצאו משהו כזה, אבל כל העולם מחפש בתרופות ישנות והבעיה היא שאחרי שמוצאים צריך לקחת ולנסות את התרופה באופן המוני על בני אדם כדי לראות שהיא לא פוגעת בחולים או הורגת אותם". עם זאת הוסיף כי "הוא מניח שבתרופה מוכרת הזמן שיהיה דרוש הוא קצת יותר קטן מתרופה חדשה לחלוטין, אך עדיין צריך מחקר קליני על מאות חולים".
"מה שיקרה זה שימצאו כבר חיסון לקורונה לפני שיוכח כי התרופה הזו פועלת, כיום יש כבר 19 חברות שנמצאות בשלבים שניים ושלישיים בדרך לחיסון. חברת 'פייזר' כבר בשלב השלישי לחיסון ולכן היא יכולה לצאת עם תוצאות כבר אוגוסט או ספטמבר, ומנגד כאן צריך עוד בדיקה של לפחות חצי שנה. אז כמובן שזה נחמד וכל הכבוד לחוקרים אבל להערכתי עד שהם יוכיחו קלינית את התוצאות שלהם, דבר שהוא לפחות לוקח חצי שנה, כבר יהיה חיסון חדש לקורונה".
פרופ' אידלמן: הצלחת תרופה במעבדה אינה הוכחה להצלחה במציאות וגם אם תהיה כזו ייקח לפחות כחצי שנה ויותר עד שאפשר יהיה להתחיל לדבר על ייצור
-
פרופסור ליאוניד אידלמן, לשעבר יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל וכיום נשיא ההסתדרות הרפואית העולמית, מצנן גם הוא את ההתלהבות ואומר כי "לווירוס הקורונה יש יחסי ציבור ולכן כל פעם יש 'רעש', אבל בכל מקרה עד סוף השנה לא תהיה תרופה. הסיבה לכך היא שאחרי שמצאת תרופה כמו הפנופיברט, שפעלה בתנאי מעבדה, אתה צריך לקחת ולבדוק אותה על אדם חי - ויש הבדל גדול מאד בין הכמות שנותנים נגד הווירוס במעבדה לבין מחקר על חולה או מספר מצומצם של חולים".
עוד הוסיף: "גם אם התרופה הזו נמצאה טובה בתנאי מעבדה, יש עוד שני שלבים מחקריים משמעותיים שייקחו במקרה הטוב עוד חצי שנה לפחות, וזאת עוד לפני התחלת ייצור המוני. ככה שאני לא רואה השנה שום תרופת פלא שאפשר יהיה להתחיל לייצר".
פרופסור רונן בן עמי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב, מוסיף כי "לא כל מה שפועל על כולסטרול או טריגליצרידים בדם יפעל באותו מינון על קורונה", ומדגיש גם הוא את הצורך "ללכת לפאזה שנייה ושלישית ולקחת חולים ולבצע מחקרים קליניים שיראו שהתרופה לא מרעילה את החולים וגם נותנת בשטח תוצאות טובות". עם זאת, הדגיש כי "היתרון הגדול בתרופה כזו הוא שהיא כבר לא מוגנת בפטנט ככה שאפשר יהיה לייצר באופן המוני".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
