'ההתבטאות האומללה' של השר צחי הנגבי "אין אנשים רעבים בישראל, זה חרטא", העלתה שוב לאוויר את המילה 'חרטא' שהולכת ומשתדרגת, והפכה לאחת המילים הנפוצות בסלנג הישראלי.
חרטא נכנסה בסערה לסלנג הישראלי בשנות השישים או השבעים המוקדמות. אפשר למצוא אותה במערכון מאוחר של הגששים 'בנקים עליך': "תעזוב את זה, זה חרטא, זה לא שווה כלום". מקור המילה בפועל הערבי חַ'רַט, שפירושו סיפר בדיות. היא נכתבת גם חרטה וכן חרתה.
חרטא זכתה לפיתוחים שונים. צורת הרבים חרטאת, צורה מרחיבה: חרטבונה. אורי אריאל על תגובת ישראל לפיגוע בפסגות, 2013: "זו לא מלחמה בטרור, זה חרטבונה".
נפוצה למדי ההכפלה באמצעות ב', חרטא ברטה, דפוס המוכר מצירופים כמו שאנטי באנטי, אחלה בחלה. בין היתר הגיב אהוד אולמרט בעת חקירותיו על ההאשמות נגדו "הכל חרטא ברטה". הביטוי רשום על שמם של סאבלימינאל והצל: "כולם עצרו עזבו הכל תבחרו בי, הכל חרטא ברטה, מאמין רק בעצמי".
'חרטא' הולידה פועל עברי: לחרטט. הגששים שמחו להשתמש, בשיר 'מרקו פולו' של דן אלמגור: "עם אשתו ישב כחודש, וחירטט לה על טיבט". הפועל מופיע במילון הסלנג של דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה. בחלקו השני של המילון מופיע גם שם התואר 'חַרְטָט', "כינוי מלעיג על אדם המדבר דברי הבל, שטויות". הרחבות: חרטט אבו יסמין, חרטט מלך הנבטים.
מדיאלקטים שונים בערבית קיבלנו, מאותו שורש את תְחָרְווֶט. ערבית פלסטינית: תְחַ'רְבַּט (התבלבל); ערבית מרוקאית: תְחַרְוֶט (עיוות, בילבול). חברת טלפונים אפילו הכניסה אותה לפרסומות שלה, כנגד חברה יריבה: "זו לא מהפכה – זה תחארווט!". ובהרחבה עברית, במלעיל: התחרווט.
בּוֹבְּקֶס. ביידיש, במקור: פרי האזדרכת, ובהשאלה: דברים חסרי חשיבות.
בולשיט. מילולית, באנגלית: גללי פר.
בְּלָה בְּלָה בְּלָה. באנגלית: blah blah blah.
דַוואווין. בערבית: דברי הבל, התפארות שווא, ריבוי שבור של דיוואן: ספרות נמלצת. קיצור ישראלי: דאווין.
הבל הבלים. תרומת קהלת למאגר. אפשר גם: הבל ורעות רוח.
מיי פוּט. באנגלית, מילולית: הרגל שלי.
נונסנס. באנגלית: nonsense, חסר היגיון.
קשקוש. מילת הזלזול הגנרית לביטול עמדת היריב. גם: קשקוש בגרוש, קשקוש בתחת, קשקוש בלבוש, קשקושָציה. מקור אפשרי הוא בניב התלמודי-ארמי 'איסטרא בלגינא קיש קיש קריא'.
שטויות. עוד מילת מפתח. שטות היא מילה תלמודית. את השימוש הנרחב במילה יש לייחס ליידיש, שם 'שטות' (נהגית שטוּס) פירושה דברי הבל, ברבים: שטותים, וכשם עצם: שטותעריי. בהרחבה שטויות במיץ, שטויות במיץ עגבניות, בעקבות הביטוי הגרמני Quatsch mit Sosse.
אכלנו מכות, ויצאנו בפנים לבנות
השבוע הלך לעולמו הנזיר המילונאי יוחנן אליחי, בגיל 94. יוחנן היה נזיר בקטגוריה של 'נזירים עובדים', נזירים ללא מנזר. הוא בחר לעבוד בארץ ישראל המנדטורית, והחל לתעד את הערבית הפלסטינית על הדיאלקטים השונים שלה. התוצאה הייתה מילון פלסטיני-עברי נגיש, מקיף ואמין, באותיות עבריות. לאחר כמה שנים יצא המילון גם באנגלית. כמו כן פיתח יוחנן שיחונים בשפות שונות, ולא רק בערבית. עם יוחנן דיברתי שבועיים לפני שנפטר, שיחה ללא מטרה ספציפית, הוא היה ידיד ירושלמי, איש נדיב ופשוט. לזכרו של יוחנן מקבץ ביטויים בערבית פלשתינית מדוברת, מתוך "המילון החדש לערבית מדוברת" שיצא לאור בהוצאת משרד הביטחון וקסת ב-1999.
אַכַּל. לפועל הזה המקביל ל'אכל' העברי כמה פירושים: אכילת מזון, וגם ספיגת מכות: אַכַּלְתֶ הוַאי עַלַא רָאסהַא (היא קיבלה מכה על הראש), וספיגת עלבונות.
אַעְוָר. עיוור בעין אחת. פתגם ערבי: עִנְד אְל-עֻמיַאן אִל אַעוָר מַלֶכּ – אצל העיוורים בעל עין אחת הוא מלך. מזכיר את 'סגי נהור' הארמי.
גַ'אבּ. הביא, משמש גם במשמעות יולדת. קִסְמֶ לגַ'איבַּאת – מחלקת היולדות.
דִניַא. עולם. פתגם ערבי: אִד דִנְיַא דוּלָאכּ, יוֹם אִלַכּ יוֹם עַלֵיכּ. העולם גלגל, יום לטובתך, יום נגדך.
הַוַא. אהבה. בַּנַאת אִל הַוַא, פרוצות, מילולית: בנות האהבה.
וֻגֶ'ה. פנים, צד. טְלֶענַא בִּבָּיָאד אִל וֻגֶ'ה: יצאנו בכבוד, מילולית: יצאנו בפנים לבנות. יצאנו בפנים שחורות (סָוָאד) – יצאנו בבושת פנים.
חָ'אטֶר. מחשבה, רצון. בּחָ'אטְרַכּ: להתראות, מילולית: ברצונך, ועל כך משיבים: מַע אִס-סַלַאמֶה (עם השלום או הבריאות).
טָאח'וּנֶה. טחנה, ריחיים. בֵּין חַגַ'ארֵין אִט טָאחוּנֶה: בין שתי אבני הריחיים. מקביל ל'בין הפטיש והסדן', ובגירסת ביאליק הקרובה לערבית: בין הרֶכֶב והשֶכֶב.
כַּאנוּן. תנור. כַּאנוּן אִל אַוַל - דצמבר, שבו מדליקים תנור ראשון. כַּאנוּן אִת-תַאנִי: ינואר, שבו מדליקים תנור שני.
קֻבֶּה. כיפה. הפתגם אומר: בּיֶעמַל אַל-חַבֶּה קֻבֶּה: הוא עושה מהכיפה בניין. המקבילה: עושה מזבוב פיל.
שַקְפֶה. חתיכה. שַקְפֶה חֻבֶּז: חתיכת לחם. שַקְפֶה וַחַדֶה: אדם בלי חוכמות, עשוי חתיכה אחת. אַמַא שַקְפֶה – איזו חתיכה, במשמעות האירוטית. נהגית גם שָאפה, המילה אומצה בסלנג הישראלי.
לבן הנבל וסוס ושמו חוצפה
תגובות ותוספות רבות הגיעו לטור שעסק במילים עבריות שאומצו בשפות העולם. תודה לקוראים אברהם דובדבני, אורה מונדשיין, זאב ג'ונָס, חגית, יורי מור, מלי סלעי, מרק בוים, ניצן ורדי, נתי קנטרוביץ ועמרם קליין.
אוריה. בדנית uriapost פירושו הודעה מסוכנת, בעקבות סיפור אוריה החיתי.
ארמגֶדון. המוקם בו יתרחש הקרב האחרון, בעקבות 'הר מגידו'.
ביצי אבֵלות. לפני הרבה מאוד שנים הייתי באיטליה ושם אמר לי איטלקי רומאי "הייתי בביקור ניחומים, ואכלתי וואבוס דָ'בֵלוּת: ביצים קשות, כנהוג בבתי אבלים".
ברוהאהא. באנגלית brouhaha. על פי מילון ובסטר יש השערה שמקור המילה בביטוי העברי 'ברוך הבא'. במקור הצרפתי פירושו קול רעשני מבלבל, ובהרחבה, מצב מבלבל.
ברכות. בשפה הדנית פירוש המילה birkes הוא זרעי פרג, כנראה בעקבות חלת השבת עליה אומרים ברכות, ביידיש בירכעס.
גיהינום. בפולנית gehenna הוא סבל רב, כמו מה שעבר על היהודים באושוויץ.
ז'יד. ז'יד הוא כינוי גנאי ליהודים רק בהשפעת הרוסית, ונפוץ במובן הזה ברוסית, בבלארוסית, באוקראינית, ברומנית ובשפות הבלטיות. לעומת זאת, בפולנית, בצ'כית ובסלובקית מדובר במילה תקינה המקובלת גם על היהודים.
חבר. בהונגרית המילה haver פירושה כבעברית, חבר.
חוצפה. לפני כעשרים כעשרים שנים ביקרתי בלונדון. בעיתון דווח כי בתחרות סוסים שנערכה שם יום קודם ניצח הסוס הזריז chootspa.
כשר. בפולנית, כשר הוא koszerne.
לבן. בדנית laban פירושו נבל, מי שאינו מתנהג כראוי, בעקבות לבן הארמי במקרא.
מזל. בהונגרית המילה mazli פירושה כבעברית, מזל. slamasztika מתארת מצב של ביש מזל, וכנראה המילה נגזרה מן המילה שלימזל.
מלונה. בפולנית משתמשים ב'מָלינה' במשמעות מקום מסתור. גם למקומות מסתור של יהודים או אנשי מחתרת בזמן הכיבוש הגרמני קראו כך.
קָנֶה. במקור זהו שם הצמח שגבעולו נבוב הצומח ליד מקורות מים, מילה שיצאה מן העברית והתגלגלה דרך היוונית והלטינית ללשונות אירופה. ממנה נגזרו באנגלית בת זמננו cane (קנה) וגם cannon (תותח).
שבת. ברוסית יום שבת נקרא 'סוּבוֹטַה'. יש שיר רוסי עממי עם המילה הזאת בהגייה עממית 'סוּבוֹטֵיַה'. השיר מתחיל במילים "יש לנו היום סוּבוֹטֵיַה", כלומר, יום חופש חגיגי.
• צחי הנגבי: "אין מה לאכול? חרטא"
• אחרי הסערה: הנגבי הביע חרטה על ה"חרטא"
• שח"ם: "זו לא ממשלת חירום, זו ממשלת חרטא"
שומרוני. באנגלית מוכר חוק השומרוני הטוב – the good samaritan, המחייב להגיש עזרה לאדם שראית אותו נפגע או קורבן לפשע. בדנית samarit פירושו אדם המגיש עזרה ראשונה.
שפל. בדנית sjofel פירושו גס-רוח או לא הגון, על פי המלה העברית-יידית שָפֵל. טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
