יש שחקנים שהם החלום של כל מאמן. חלק מסוגלים לשחק בכמה עמדות, אחרים תורמים יותר בחדר ההלבשה, אבל בודדים יכולים לעשות... גם וגם. טוב, בואו נסיים עם הספוילר הזה - אבי ריקן.
כמה ימים אחרי שחגג את האליפות השנייה בקריירה, וכשהוא עומד לפני העונה השישית שלו במדי מכבי ת"א, ריקן מצא את הזמן לראיון בלעדי ל"ישראל היום". הוא מדבר על המאמן הסרבי ולדימיר איביץ', מספר על הטיפים שנתן לדן גלזר וליונתן כהן, נזכר במרפק המפורסם מאיתי שכטר, מתייחס לפרשת הקטינות ומסתכל לכיוון העתיד.
"מה שעשינו בעונה שעברה היה ממש נדיר, אבל האליפות הזאת היתה הרבה יותר קשה", אומר הקשר בן ה־31, "השנה היתה לנו יריבה טובה מאוד, מכבי חיפה לא ויתרה עד הרגע האחרון. להרגיש אותם כל הזמן נושפים בעורפנו ועדיין לקחת אליפות בפער כזה - זה הישג אדיר".
איך קרסתם באירופה והצלחתם ככה בליגת העל?
"האכזבה מההדחה היתה עצומה. מועדון כמו מכבי ת"א רגיל להיות בשלבי הבתים בזירה האירופית, ופתאום שנתיים בלי. נכשלנו באירופה, אבל האכזבה הזאת נתנה לנו כוח לליגה. אחרי האליפות בעונה שעברה חשבנו שדברים יבואו לנו בקלות, אבל קיבלנו סטירה. נלמד מהטעויות האלה".
להעפיל לשלב הבתים בליגת האלופות זו מטרה ריאלית?
"להגיע לשלב הבתים של הליגה האירופית זה ריאלי עבורנו. הצ'מפיונס זה משהו אחר, כי אנחנו קצת רחוקים משם ברמה וגם בכסף שמשקיעות הקבוצות שם. אני לא יודע אם זה בגדר פנטזיה, אבל אתה צריך שתהיה לך קבוצה ממש־ממש איכותית. בפעם הקודמת שהיינו שם ערן זהבי עשה דברים נפלאים. אתה צריך שהדברים יתחברו לך ולקבל הגרלה נוחה - רק ככה אפשר להגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות".
במה איביץ' שונה משאר המאמנים בקריירה שלך?
"בניהול חדר הלבשה ובניצול מקסימלי. זה משהו שמעולם לא חוויתי, הוא מספר אחת בזה. איביץ' תמיד ידע להשאיר את כולם מוכנים, גם אם הם לא שיחקו. היו שחקנים שלא שיחקו חודשיים, וכשעלו הם היו טובים ואף הבקיעו. המאמן ידע לשמור עליהם. הוא היה קונצנזוס בחדר הלבשה. גם על משחק ההגנה שלנו הוא עבד איתנו הרבה. מקצוען ברמה הגבוהה ביותר".
אולי זה מה שהשחקן הישראלי צריך, מאמן כמוהו.
"אני לא שולל את זה. צריך שתהיה הפרדה בין המאמן לבין השחקנים שלו. לא צריך שתהיה איזו חיבה או יחסים מועדפים. כשמגיעים מאמנים זרים, מחסום השפה גורם לכך שאנחנו פחות יכולים להביע את דעתנו, ואולי זה עדיף. אני אוהב את הקונספט של המאמנים הזרים במכבי ת"א".
"בהתחלה לא ידעתי מה קורה"
בארון התארים של ריקן ניתן למצוא שתי אליפויות עם מכבי ת"א, גביע שווייצרי עם פ.צ ציריך ועוד שלושה גביעי טוטו. "איתי שכטר אומר לי 'זהו, עכשיו אתה קבלן תארים'. אני מקווה להמשיך לספור כאלה, כי בסופו של דבר זה מה שזוכרים. החלום שלי זה אליפות נוספת עם מכבי, שלוש ברצף זה כבר משהו עוצמתי מאוד עבורי".
שכטר הוא אחד השחקנים הקרובים ביותר לריקן, אבל רצה הגורל ודווקא מרפק ששלח החלוץ באחד האימונים פגע בעינו וכמעט גרם לקשר לאבד את ראייתו. ריקן נזכר: "אני מקווה ששכטר ישמור את הידיים שלו לעצמו. זה היה סיוט. נפגע לי משהו בראייה, ובהתחלה לא ידעתי מה קורה. שבועיים לא עשיתי כלום, רק הליכה. הייתי באי ודאות. אני בן אדם מאמין מאוד.
"הצלחתי לחזור, והמשחק הראשון היה הדרבי שבו כבשתי בבלומפילד, אבל זו היתה תקופה לא קלה. חששתי שאאבד את הראייה שלי, שזה יפגע במקצוע שלי ובתפקוד היומיומי שלי. צריך היה ממש להיזהר כדי לא להגיע למצב של ניתוח. ברוך השם היום הכל בסדר, עברתי את זה, אבל היו לי שבועות לא קלים".
אתה מבקיע שוב ושוב במשחקים גדולים. יש לך הסבר לתופעה?
"זו עובדה. העונה, וגם בעונה שעברה, הבקעתי במשחקים הגדולים, אבל גם במשחקים אחרים כבשתי. אני אוהב להגיע למשחקים גדולים, אבל מבחינת ההכנה או הגישה למשחק - זה תמיד אותו דבר: מגיעים ברמת מוכנות ומחויבות גבוהה. אני שמח שכבשתי במשחקים האלה. אראה את זה לילדים".
כשחזרתם מפגרת הקורונה והפער ממכבי חיפה עמד על שש נקודות, חששתם לאבד את האליפות?
"אני לא יודע אם זה היה חשש, אבל היה חוסר ודאות: מה תראה, מה תקבל מהשחקנים. כל המדינה היתה בבית, ואנחנו ניסינו לשמור על כושר עם אופניים. זו תקופה הזויה, כי אף אחד לא ידע איך הוא ייראה כשיחזור".
כמה מתסכל היה לשהות בבידוד בזמן הפלייאוף?
"עד השבועיים האחרונים של המשחקים בכלל לא יכולנו לצאת מהבית ולקחת את הילדים למסגרות, רק אחר כך הסכימו. יש כל כך הרבה אנשים שמתפרנסים מהכדורגל, אז היינו צריכים לעשות ויתורים. אני לא בטוח שזה יצליח בעונה הבאה. העונה כולם הסכימו לסבול בשקט. עצרנו את החיים שלנו, את חיי החברה, ולא יצאנו מהבית רק כדי לסיים את העונה. האליפות הזאת היתה מתוקה בגלל הוויתורים שנאלצנו לעשות. היה קשה מאוד לשחק בלי קהל. במשך שלוש שנים האוהדים שלנו נסעו לאצטדיון בנתניה. הם חיכו שנחזור לבלומפילד כדי לחגוג בו אליפות. נצטרך לתת להם להרגיש את זה מחדש".
זו היתה אליפות של קבוצת הגנה?
"הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה. זו אליפות של קבוצתיות. במשחקים שהובלנו בשניים או שלושה שערים בדקה ה־85 או ה־90 - רצינו עוד. יהיה קשה מאוד לשחזר את השיאים שלנו, בטח בהגנה".
"זהבי? שולח לו הודעה בכל בוקר"
למה אתה לא מוזמן לנבחרת?
"אין לי תשובה. אני לא נכנס לראש של מקבלי ההחלטות. יש תקופות שלא הייתי טוב ולא הגיע לי, אבל יש הרבה תקופות טובות שאני חושב שכן מגיע לי. למרות שלא מזמנים אותי, אני לא ממעיט בערכי וחי טוב מאוד. אשמח להיות שוב חלק מהנבחרת".
אולי כי אתה לא מוערך מספיק?
"אני שומע את זה לאורך כל הקריירה. לפעמים יש לי הרגשה כזאת, וגם חברים בקבוצה אומרים לי 'תשמע, לא מעריכים אותך מספיק'. מבחינתי, הכי חשוב שמעריכים אותי איפה שאני נמצא. אני לא מחפש שיגידו לי ברחוב כמה אני טוב או שישימו את התמונות שלי על שלטי חוצות, זה לא מעניין אותי".
דן גלזר שחקן העונה, יונתן כהן היה מועמד לתואר הזה. זה הזמן שלהם לצאת לאירופה?
"אני זוכר ששאלו אותי אם כדאי להם לצאת להשאלה. אני תמכתי בזה שייצאו, כי כשאתה צעיר ומשחק בקבוצה 30-20 משחקים וחוזר לקבוצה שלך - זה הופך אותך לטוב יותר. יוני ודן עשו את זה ומוכיחים שזה עובד. הם צריכים לבחור את ההצעה הטובה ביותר עבורם, אבל גם לזכור שמכבי ת"א זה מועדון אירופי לכל דבר".
כמה אתם רוצים שזהבי יחזור?
"בכל בוקר אני מציק לערן עם הודעה. הוא צריך לקבל את ההחלטה עם המשפחה והסוכנים שלו. הוא יודע שמכבי זה הבית שלו ותמיד יקבלו אותו. הוא שובר שוויון בליגה הזאת".
מה עמדתך בפרשת דור מיכה, עומר אצילי והקטינות?
"היתה להם תרומה מקצועית גדולה וחלק לא קטן בזכייה באליפות. מהרגע שזה קרה, הם לא היו איתנו ולא יכולנו לדבר איתם על המקרה. כשאתה לא יודע את כל הפרטים, אתה לא רוצה לבחור צד. אבל עכשיו, כשכבר יודעים שלא היה פגם פלילי, זה חשוב מבחינתם ומבחינת המועדון".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
