לאו מסי כבש בשבוע שעבר את שערו ה־700 בקריירה. 70 כיבושים היו במדי הנבחרת, וכל השאר - 630 יצירות אמנות - באלה של ברצלונה.
לקטלוניה הוא הגיע בגיל 13, ולפני שבועיים חגג יומולדת 33 באותו המקום בדיוק. 20 שנה הוא בבארסה, עבר מאמנים ותקופות, הצלחות וכישלונות, שיחק לצד עשרות שחקנים, האריך חוזה תשע פעמים, וביותר מהזדמנות אחת קשר את גורל הקריירה שלו בזה של הקבוצה. נדמה היה שאין כוח שיזיז את הארגנטינאי מאלופת ספרד, אבל יש רושם שמסי הוא זה שנותר בלי כוח.
בסוף השבוע, לפי פרסומים של "Cadena Ser", מסי הטיל פצצה כשדרש לעצור את השיחות על הארכת חוזהו שמסתיים ב־2021. מדובר במסר ברור להנהלה, אצבע מאשימה לכיוונו של הנשיא ברתומאו. במילים פשוטות יותר, מסי הכריז "נמאס לי".
את האופציה הכמעט בדיוניות שיבוא יום ויימאס לו עד כדי רצון לעזוב את ברצלונה, הכניס מסי לחוזה ב־2017. בשיתוף עם אביו וסוכנו חורחה, דרש הארגנטינאי להוסיף סעיף שמאפשר לו לצאת מהחוזה בסוף כל שנה. אף שהיו לא מעט קשיים בשנים האחרונות, ההערכה היתה ש"הפרעוש" יישאר בכל מקרה לפחות עד 2022, אז יהיה בן 35, ואז - אם וכאשר - ישוב לארגנטינה כדי לסיים את הקריירה בניואלס.
אלא שהימים האחרונים מלמדים שמשהו במערכת היחסים בין השחקן לקבוצה נסדק. לא עוד אהבה עיוורת, לפחות לא מהצד של מסי. לכוכב נמאס שמאשימים אותו בניהול הקבוצה, בזהות המאמן ושחקני הרכש, שהוא זה שמחליט על ההרכב והחילופים, שהוא מעל המועדון. למסי נמאס מההנהלה, מחוסר השאפתנות שלה, ובעיקר נמאס לו להפסיד. עם שלוש תוצאות תיקו בארבעת המשחקים האחרונים, ופער ארבע נקודות מריאל מדריד, בהחלט קשה לראות איך העונה הוא ינצח.
מודאג מהחוסר בשאפתנות אמיתית
חוסר שביעות הרצון של מסי לא התחיל אחרי ה־2:2 מול אתלטיקו מדריד וגם לא אחרי התיקו מול סלטה ויגו. עוד בקיץ, כשנבנתה לה הקבוצה, הארגנטינאי לא אהב את שראה. מסי הרי רצה את ניימאר, זה לא סוד, אך אף שברתומאו הכריז "ננסה להחזיר את ניימאר", הברזילאי לא הגיע. "אני לא יודע אם המועדון עשה הכל כדי להביא אותו", אמר מסי במשפט שנטף ביקורת, "אני רק יודע מה שהוא מספר לי".
אז גריזמן הגיע, וזאת למרות הבטחה של ברתומאו שהצרפתי לא ינחת בקאמפ נואו. אולי בגלל זה, ואולי בגלל שלא היתה שם כימיה ממבט ראשון, מסי הואשם בהתאקלמות הלא מוצלחת של גריזמן. לא המאמן או המערך - מסי. אלא שבמציאות, הארגנטינאי דווקא מנסה לתמוך בצרפתי והיחסים ביניהם טובים. רק השבוע יצאו השניים לארוחת ערב עם לואיס סוארס ובנות הזוג שלהם כחלק מניסיון לעזור לגריזמן להשתלב.
מסי גם הואשם בפיטורים של ארנסטו ואלוורדה, אלא שבסביבתו של המאמן לשעבר טוענים שזאת שטות גמורה. הכוכב בקושי הספיק להיפרד ממנו, והיה זה המנהל המקצועי אריק אבידל ששפך שמן למדורה והאשים את השחקנים בכך שלא עבדו למען ואלוורדה. מסי, כבר אז חסר סבלנות, הגיב שלא כהרגלו בפוסט זועם, שבו פנה לאבידל: "כשאתה מדבר על שחקנים תנקוב בשמות, ככה אתה פוגע בכולם! אני מציע שכל אחד יעשה את העבודה שלו".
העבודה של מסי, מאז ומתמיד, היא להוביל את ברצלונה לתארים. הרבה פעמים הצליח, לעיתים נכשל, אבל כעת הוא אפילו לא מאמין שזה אפשרי. לפי דיווחים ולמראית עין, הארגנטינאי לא מרוצה מעבודתו של קיקה סטיין, ולראיה ההתעלמות המוחלטת מעוזרו אדר סראביה במשחק מול סלטה ויגו. הוא אפילו אמר בקול "אם נשחק כמו ששיחקנו לפני הקורונה, אין לנו שום סיכוי".
מסי, שמבין דבר או שניים בזכייה בתארים, יודע שבמצב העניינים הנוכחי ברצלונה לא מועמדת לדבר. הסגל לא מספיק טוב, לא נעשו שינויים, אין שאפתנות אמיתית, וזה מפריע לו. גם בגיל 33 הוא ממשיך לעשות את שלו - 27 שערים ו־21 בישולים בשלב זה של העונה - והתחושה שמלווה אותו היא שגם זה, לקבוצה הזאת, פשוט לא מספיק.
מסר למועמדים לנשיאות בארסה
שנה לא פשוטה עוברת על מסי, על המגרש ומחוצה לו. החל מהאכזבה מאי הגעתו של ניימאר, דרך פרשת "בארסה־גייט" והחשבונות הפיקטיביים, ועד לתוצאות האחרונות שהקטינו את הסיכוי לאליפות נוספת. לעצבים שלו יש בסיס, על זה אין עוררין, ואי אפשר להאשים את מי שכבר מדמיין אותו בחולצה אחרת או בליגה אחרת. אלא שיכול מאוד להיות שלעצבים שלו יש גם מטרה.
בעוד פחות משנה ייערכו בחירות לנשיאות בארסה, ומסי מחזיק בקלף החזק מכולם - של עצמו. מצד אחד הוא לא רוצה לתת קרדיט לברתומאו ולחתום על הארכת חוזה במהלך כהונתו. מצד שני, הוא שולח מסר ברור למועמדים לנשיאות: תהיו רציניים או שתהיו בלעדיי. מסי כנראה מבהיר כאן שלא יסבול עוד פרויקט מבורדק שכזה, עוד הבטחות שווא והתנהלות רעה. כפי שכתבו בספרד - אחרי שהאשימו אותו בעבר ובהווה של בארסה, הוא בסך הכל רוצה לדאוג גם לעתיד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
