הסוף לזנות: "נשים וגברים אינם סחורה"

ביום שישי הקרוב, לאחר יותר מעשור של מאבקים, ניסיונות חקיקה פרטיים ולבסוף גיבוש הצעת חוק ממשלתית, ייכנס לתוקף החוק שיאסור צריכת זנות בישראל, הקובע כי מי שצורך זנות או מנסה לצרוך זנות - עובר עבירה פלילית. 

מדובר בעבירה חדשה שמתווספת לעבירות הפליליות שכבר קיימות בחוק העונשין בהקשר לתופעת הזנות, ובהן סרסרות, פרסום שירותי זנות, החזקת מקום לשם זנות וצריכת זנות מקטין, שכבר כיום מהוות עבירות פליליות.

מטרת החוק היא להביא לצמצום הזנות בישראל ולמיגורה ככל האפשר באמצעות קביעת איסור צריכת זנות, כחלק ממהלך משולב הכולל פעולות אכיפה, חינוך והסברה לציבור, לצד הרחבת דרכי טיפול ושיקום לאוכלוסיות בזנות. זאת, מתוך הכרה במאפייניה הפוגעניים של הזנות ובנזקים הכרוכים בה. לצורך יציאתה לדרך של תוכנית השיקום והטיפול לעוסקים בזנות, הקציבה הממשלה כ־30 מיליון שקלים לשנה הראשונה שבה מיושם החוק, לצורך הפעלת המענים על ידי משרדי הרווחה, הבריאות, החינוך וגופים נוספים בממשלה ובחברה האזרחית.

עוד בנושא:

אושר במליאה: חוק איסור צריכת זנות

חוק הפפלת לקוחות זנות אושר בקריאה ראשונה

שלוש שנות מאסר למפרסם מודעות זנות

על פי החוק החדש, על כל מי שייתפס עובר עבירה של צריכת זנות, יהיה אפשר להטיל קנס מנהלי בסך 2,000 שקלים, ועבירה חוזרת על החוק תהיה עילה לכפל קנס (4,000 שקלים). את הקנסות יטילו שוטרים שיזהו את ביצוע העבירה בשטח (צריכת זנות, או ניסיון לצרוך זנות או אף הימצאות במקום שמספק שירותי זנות כדי לצרוך אותם). אם יבוצעו עבירות מרובות על החוק או משיקולים אחרים, יהיה אפשר גם להגיש כתב אישום פלילי שעשוי להסתיים בהטלת קנס עד 75,300 שקלים.

בדיון שנערך בכנסת ביום שני האחרון לקראת כניסת החוק לתוקף, עדכנה נציגת המשטרה כי משטרת ישראל ערוכה לאכיפת החוק והכשירה שוטרים, ובהם שוטרי סיור, בלשים, רכזי מודיעין וחוקרים, למימוש האכיפה בשטח. רישום הקנסות המנהליים שיוטלו על מי שיעבור עבירה של צריכת זנות ייכנס לרישום המנהלי במשטרה, בדומה לקנסות הנרשמים כיום בנושא עישון קנאביס או בעבירות הקשורות בנגיף קורונה.

כאמור, לצד האכיפה, לאחרונה יצאה לדרכה תוכנית רחבה לשיקום ולטיפול בעוסקים בזנות, שתוקצבה על ידי הממשלה ב־30 מיליון שקלים. זו תכלול, בין השאר: הקמת מרכזי יום בירושלים ובתל אביב, שייתנו מענים לצורכיהם של העוסקים בזנות, הקמת הוסטל ומרכז לסיוע לנשים טרנסג'נדריות, הקמת דירות שיקום לאימהות ודירות מעבר, הפעלת תוכנית מניעה וחינוך מניעתי לנוער, יצירת חלופת אשפוז לנשים הסובלות מתחלואה כפולה, תוכניות גמילה לגברים שמכורים לצריכת זנות ועוד.

החוק החדש גובש בהמשך להמלצות ועדה בין־משרדית בראשות מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור, שמונתה על ידי שרת המשפטים לשעבר איילת שקד, כדי לבחון דרכים לצמצום צריכת הזנות בישראל. 

אימוץ המודל הנורדי

הוועדה סקרה את האפשרויות העומדות בפני הממשלה להיאבק בתופעת הזנות, ובהן "המודל הנורדי", שיושם לראשונה במדינות שבדיה ונורבגיה, ולפיו יש לאסור צריכת זנות, אך אין איסור מקביל על מי שנותן שירותי זנות. זאת, מתוך תפיסה שמי שנמצאים במעגל הזנות הם קורבנות, ועל המדינה לסייע להם.

הממשלה החליטה לאמץ את המודל הנורדי, וקבעה כי הנושא יקודם בהצעת חוק ממשלתית. יש לציין כי החוק עבר כהוראת שעה לחמש שנים, והוא ילווה במחקר שיאמוד את השפעת החוק על מצב הנשים והגברים במעגל הזנות ועל ממדי התופעה. תוצאות המחקר יוגשו לממשלה לאחר ארבע שנים מיום החלת החוק, ועל בסיסן תוכל הממשלה לקבל החלטה באשר לאפקטיביות החוק על צמצום תופעת הזנות. 

לדברי עו"ד דינה דומיניץ, מנהלת היחידה הממשלתית למאבק בסחר בבני אדם במשרד המשפטים, "עם כניסת החוק לתוקף, תם עידן האמביוולנטיות והדיבור בשני קולות ביחס לתופעת הזנות. היום המדינה אומרת בקול ברור - נשים וגברים אינם סחורה שאפשר לשכור לשעה, וכבודם וחירותם אינם הפקר. אנו תקווה שהחוק יביא מזור וסיוע לאלפי אנשים במעגל הזנות, יצמצם את התופעה שמאפשרת גם לסחר בבני אדם להתקיים בתוכנו, ויביא גם לשינוי חברתי ערכי אמיתי ביחס לנשים".

"החוק יעזור, כי הגברים יפחדו להיחשף"

ח', שנחלצה מהעיסוק בזנות בעזרת סלעית, מסגרת שיקומית שמפעיל משרד הרווחה בשיתוף עיריית תל אביב־יפו, מספרת על החיים תחת הסכנות, האיומים והקושי היומיומי של הנשים במעגל הזנות.

"אני לא ממש יודעת להגיד איך נקלעתי לשם. היום אני יודעת שהייתי תמימה, חשבתי שאוכל לשלוט במה שקורה, אבל זה ממש לא היה ככה. התחלתי ממסאז', אמרתי לעצמי שלא אוריד בגדים, אבל מהר מאוד זה הידרדר. בכל פעם עברתי גבול אחר ממה שחשבתי שכבר לא אעבור", היא מספרת.

עוד היא מוסיפה כי "מי שנמצאת בזנות, נמצאת כל הזמן בסכנה. ברור שעושים דברים שלא רוצים לעשות, אבל עושים אותם כדי לא להפסיד לקוח; גם כשמשתמשים בכוח, אפילו שזה גורם לפציעות ולדימומים למשך ימים. לא ידעתי איך לצאת מזה, ואז ראיתי פרסום על מכון שמסייע. כתבתי שאני רוצה לצאת מה'תעשייה'. אפילו לא הייתי מסוגלת להגיד את המילה. הפנו אותי לסלעית, ושם בפעם הראשונה מישהו עזר לי".

על כניסת החוק לתוקפו היא אומרת: "מהניסיון שלי לצאת מהזנות, ובמסגרת פעילות בעמותות, ומההיכרות עם סלעית -  כשיש חוק, יש תקציבים ויש אנשי מקצוע שיודעים לעזור. לכן אני חושבת שהחוק החדש חשוב, והוא יעזור להרבה נשים שכיום נמצאות במצב בלתי אפשרי אבל לא יודעות איך לצאת ממנו. החוק החדש חשוב כי גברים יפחדו להיחשף וחלק יפסיקו לבוא, ובעצם סוף־סוף אומרים שזה מעשה לא לגיטימי". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו