הפועל אילת היא הפתעת הליגה עד עכשיו. שלושה ניצחונות משלושה משחקים, ולפתע מקומות 6-5 נחשבים יעד ריאלי מאוד עבור הקבוצה הדרומית, שבתחילת העונה רק חשבה כיצד להישאר בחיים ולהינצל מפירוק.
רפי מנקו נותן מספרים אדירים וזיו בן צבי התחפש לאבי בן שימול, אבל העוגן המרכזי של הקבוצה הוא הסנטר המצוין דבון סקוט, שמעמיד ממוצעים מרשימים של 21.7 נקודות, 7.7 ריבאונדים, 3 אסיסטים וגם סוחט 7 עבירות למשחק. ואגב ,גם חתום לעונה הבאה.
מה שהופך את כל זה למרשים עוד יותר הוא העובדה שמדובר בהתנסות ראשונית של השחקן בן ה־26 באירופה. עד כה הוא שיחק בליגות בדרום אמריקה וגם קפץ לגיחה קצרה בניו זילנד, אבל הכדורסל האירופי חדש לגמרי עבורו.
"כשחקן יש לך ביטחון שתהיה טוב בכל מקום", הוא אומר בראיון ל"ישראל היום", "אני מנסה לעשות את העבודה שלי בכל אימון ובכל משחק. הליגה בישראל מקצועית מאוד. ההתנהלות בקבוצה מקצועית ושמעתי מחברים ששיחקו פה שאם אתה מוכיח את עצמך יש לאן להתפתח ולהתקדם - בישראל וגם מחוץ לישראל. אנשים מסתכלים על הליגה פה".
סקוט בעבודה הגנתית. עוצמה הפיזית וההתמצאות מתחת הסלים // צילום: יהודה בן יתח
אחרי התחלת קריירה מגומגמת, בשנה האחרונה החלו הקוביות להסתדר עבור סקוט (2.06 מ'). עד פגרת הקורונה הוא הצטיין במדי מינאס הברזילאית ונבחר לזר העונה, לסנטר העונה ולחמישיית העונה בליגה המקומית. את הקדנציה שלו בישראל הוא פתח בצורה חזקה, ולא נראה שיש מישהו שיכול לעצור אותו, לפחות לא בבית התחתון.
"אלכס אהב לשחק במכבי"
במינאס שיתף הסנטר פעולה עם שני שמות מוכרים כמו לאנדרו ברבוסה, שזכה באליפות האן.בי.אי עם גולדן סטייט, ואקס מכבי ת"א אלכס גארסיה, מגדולי הכדורסלנים הברזילאים בכל הזמנים.
"אלכס הוא בחור טוב", הוא אומר על גארסיה, שחצה את גיל 40 ועדיין משחק, "הוא משוגע, חזק ושומר כמו מטורף. הוא מרוכז מאוד בקריירה שלו, שומר על הגוף ולכן עדיין משחק ברמה הזו בגיל כזה. היינו הרבה זמן ביחד והוא סיפר לי שהוא נהנה מאוד בישראל ושאהב לשחק במכבי".
סקוט צוחק כשהוא מדבר על גארסיה: "הוא אחד מאלה שהאנגלית שלהם לא משהו. אחד החברים שלנו לקבוצה אהב להקשיב למוזיקת ראפ לפני משחקים ואלכס תמיד הקשיב איתו וניסה לשיר את המילים, אבל לא הצליח לעשות את זה. הוא גם ניסה לרקוד לצלילי השירים, אבל צחקנו עליו שהוא זקן מדי בשביל זה".
על ברבוסה הוא מספר: "לאנדרו תמיד היה פתוח לדבר איתי ולעזור לי בכל מה שהייתי צריך, כמו ששחקן ותיק עם 15 שנות מקצוענות מאחוריו צריך להיות. הוא אדם שאוהב חיים שקטים, והמשפחות שלנו בקשרי חברות טובים. הוא סיפר לנו על גולדן סטייט, על האליפויות, על הכוכבים".
"מנסה להישאר מהיר וזריז"
באילת מביא סקוט לידי ביטוי את היתרונות הגדולים שלו - העוצמה הפיזית וההתמצאות מתחת הסלים. "קיבלתי ברכה מהאל עם גוף שאפשר לעבוד איתו והבנתי שצריך לטפח אותו. אני עושה הרבה כדי לשמור על שגרת אימונים ומנסה להישאר מהיר וזריז".
כפי שאפשר להבין, הכוכב החדש של הקבוצה הדרומית הוא אדם מאמין. האמונה הזו סייעה לו לשרוד מצבים קשים במהלך החיים, אחד מהם אירע כששיחק במכללת דייטון והואשם בפריצה לחדרי סטודנטים במעונות. הוא ישב במאסר במשך שלושה חודשים ולאחר מכן שוחרר על ידי ראשי המכללה.
סקוט. "כולם עושים טעויות" // צילום: יהודה בן יתח
"זה לא היה קל", הוא מספר על התקופה בכלא, "אבל השתמשתי בזמן הזה כדי להתפתח אישית. התפללתי ולמדתי בכל לילה, והאל הראה לי את הדרך. כשחזרתי למשפחה שלי הייתי אדם אחר מבחינה רוחנית. הבנתי שכל יום הוא ברכה, ושאני צריך להודות על זה שאני מתפרנס ממה שאני אוהב ויכול לפרנס את המשפחה שלי".
"הייתי בחור צעיר והטעות הזאת עזרה לי לגדול כאדם וכאבא", הוא ממשיך, "כולם עושים טעויות. יש כאלה שעושים טעויות גדולות ויש כאלה שלא שומעים על הטעויות שלהם".
וסקוט אכן הפיק לקחים. מ־2012 הוא בקשר עם אשתו, שעימה התחתן לפני חמש שנים. לזוג שני ילדים: בן בגיל 6 ובת בגיל שנתיים. "לצערי הם לא איתי כאן, אבל אני מסוגל לשרוד בלעדיהם כל עוד הם יודעים שהם הכל בשבילי. אני צריך לכלכל אותם ואעשה כל מה שצריך בשבילם ובשביל חיים טובים עבורם".
אחרי שיצא מהכלא הוא קיבל אישור מיוחד ועבר לאוניברסיטת פילאנדר סמית' הקטנה שלאחריה החל בקריירה המקצוענית. "אני לא חושב שמה שקרה פגע בקריירה שלי, אלא שזה גרם לי ללכת למסלול שונה. אם הייתי נשאר בדייטון ארבע שנים והולך לשחק כדורסל מקצועני כנראה שהייתי מגיע לדברים דומים, אבל הדרך שעברתי מבחינה אישית גרמה לי לגדול ולהבין את החיים טוב יותר. זה פשוט גרם לי ללכת במסלול ארוך יותר אבל זה מה שהיה נצרך כנראה".
כיום הוא מחזיק עמוד יוטיוב בשם "המסע" ומפרסם שם דברים מחיי היומיום. "ככה אני יכול לשחרר לחץ לפעמים ולתת ביטוי ליצירתיות שלי".
מה החלום הגדול שלך?
"להיות משרת של האל ולהיות מסוגל לדאוג למשפחה שלי כל החיים".
בסיום השיחה ביקש סקוט לדבר על מחאת הקהילה האפרו־אמריקנית: "כאדם שחור בארה"ב אתה נתקל הרבה בגזענות, אבל אתה מבין שזה גזענות רק כשאתה בוגר, כי ארה"ב גורמת לזה להיראות נורמלי למרות שזה לא.
"לא אשכח איך כשגרנו בקולומבוס, אני ושני אחיי הגדולים הלכנו הביתה ופתאום באו שוטרים, עצרו אותנו וערכו לנו שיחה קשה. הם אמרו שאנחנו נראים כמו אנשים שבדיוק שדדו חנות. למזלנו, הם קיבלו קריאה לפני שהספיקו לעשות לנו משהו, אבל מאז זה לא עוזב אותי. בסיטואציה כזאת צריך להיות חכמים ולא לתת להם סיבה ליטול את חייך".
"שחורים בארה"ב פשוט עייפים מכך שדברים חוזרים על עצמם ללא טיפול", הוא מסיים, "אנשים שחורים נמצאים בסיטואציה הזאת שנים, וזה מצער שב־2020 צריך מוות של מישהו כדי לחולל שינוי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
