לקסידי הופר יש תקוות גדולות לפתח קריירה כשדרנית רדיו, למרות מגבלותיה הפיזיות. בת ה-16 משארלוט שבצפון קרוליינה, נולדה ללא עיניים וללא אף. היא לא רואה דבר ונעזרת בקביים כדי לנייד עצמה.
מתוך שידורי WTV
עבור קסידי, אין אתגר גדול מדי, היא לומדת בבית ספר מיוחד לעיוורים, רצה בקבוצת ריצה ולאחרונה אף העפילה לקבל מלגה. את המתנה הטובה ביותר היא תקבל בסוף שנת הלימודים: אף חדש.
"רוצה אף כמו לכל אחד אחר"
מאז היותה בת 11, קסידי עברה סדרה של השתלות עור וניתוחים לשחזור פניה. בשלושת הניתוחים האחרונים שתעבור בשלושת השבועות הקרובים, הרופאים ימתחו את עורה מעל עצמות הפנים. קסידי מתרגשת מאוד משום שזו תהיה הפעם הראשונה בה תהיה מסוגלת להריח ולנשום דרך אפה. "יהיה לי אף אמיתי כמו לכל אחד אחר", היא מסבירה בשמחה.
נדמה שדבר לא נגע מעולם באופטימיות ובשאיפות של קסידי. "תמיד יהיו קשיים", אמרה בראיון לחדשות ABC, "אבל אני לא צריכה שיהיה לי קל, רק צריכה שהדבר יהיה אפשרי".
אף אחד לא יודע את הסיבה לכך שקסידי נולדה ללא עיניים ואף, זהו פגם מולד נדיר שככל הנראה נוצר בשבועיים הראשונים של ההיריון. "מוחה ולבה מתפקדים בצורה נורמאלית", הסבירה אמה, סוזן הופר (42), גננת במקצועה, הנשואה לארון קופר (47) מהנדס במקצועי, ולהם עוד שתי בנות בגילאי 12 ו-18.
מהרגע שנולדה, היה ברור כי קסידי תצטרך לעבור ניתוחים, אך היה צריך לחכות עד שגופה יסיים את צמיחתו הטבעית ורק לאחר מכן, החל המנתח ד"ר דיויד מתיוז במתיחת העור שמעל פיה ובהרחבת פניה כדי לאפשר ליצור את הפתח הגרמי ודרכי הנשימה. "זה היה הליך ארוך", סיפרה קסידי.
כילדה, נתמכה קסידי בפרוטזות במקום בעיניים, אבל כשכל פרוטזה עולה 5,000 דולרים, משפחתה לא יכלה להרשות לעצמה להחליף אותן כשהן כבר היו קטנות מדי עבורה. "הביטוח לא שילם לנו", סיפרה האם, "כבר התחלנו בהליך בניית אפה, קירוב העיניים ועיצוב מחדש של הגולגולת, ולא יכולנו לשלם בשביל זה". ברגע שהסתיים הניתוח באפה של קסידי, אמרה האם, הם ירכשו עבורה עיניים תותבות.
"אמא, כולם כאן עיוורים אז אני נורמאלית"
"להיוולד ללא עיניים וללא אף זה מאוד נדיר", סיפר ד"ר ג'רארד א. טאטום, מנהל מחלקת ניתוחים פלסטיים שיקומיים בבית החולים לילדים בסירקוס ניו יורק. "האף הוא כמו אוזן קטנה, החלק שרואים הוא לא החלק התפקודי. אנשים רבים איבדו את אפם בשל טראומה או סרטן, ומסוגלים לנשום ולהריח. האף הוא איבר שאנו מצפים לראות במקומו הטבעי, ואפשר להניח עליו משקפים, אבל הוא לא באמת נחוץ ב-100 אחוזים".
החלק הקשה ביותר עבור הילדים הוא לא ההליכים הניתוחיים, שבדרך כלל מסתיימים בהצלחה, החלק הקשה הוא האתגר החברתי. מאז שהחלה את בית הספר הנוכחי, בכיתה ה', בשבוע הראשון היא אמרה לאמה "אמא, כולם כאן עיוורים, אז אני נורמאלית", ולמרות שהיו מעט בעיות חברתיות כשהיתה קטנה, כיום החיים החברתיים של קסידי מלאים. "בכנות, היו קצת ילדים שהתגרו בה, אבל לא יותר ממה שכל ילד אחר עובר ביום רגיל", אמרה אמה, "כשהילדים מבינים שמדובר רק בעניין חיצוני, והיא לא שונה מאף אחד אחר, הם מקבלים אותה יותר".
קסידי היא תלמידה טובה ויש לה סיכוי גבוה ללכת לקולג' וללמוד עיתונות. "היא מאוד חברותית, אוהבת לדבר ומאוד בטוחה בעצמה".
"אם יש לך אתגרים, צריך לבוא בגישה חיובית"
ב-2011, קסידי השתתפה במחאה נגד חוק שדרש לסגור בית ספר לעיוורים וחרשים בצפון קרוליינה (אחד מתוך שלושה שקיימים). היא הופיע בשימוע ציבורי ובית ספרה ניצל. "אני אוהבת את זה", אמרה קסידי, "גודל הכיתה ממש קטן, תשעה או עשרה ילדים, לפעמים אני התלמידה היחידה בכיתה".
במרתונים, היא רצה 75 מטרים בסיוע חבלים המכוונים אותה. "אני מחזיקה בחבל לאורך המסלול. אני רצה וזה עוזר לי".
כשהיא משתתפת בספורט קרח אולימפי יש לה עוזר שישמש כעיניה. קסידי משתמשת בתכנת מחשב מיוחדת בבית ובבית הספר כדי לסייע לה לקרוא. יש לה גם אייפד שמקריא לה. וכעת הפכה לסלבריטאית מקומית כאשר שדרן רדיו הציע לה פינה בתכניתו
ויש לה עצה לאחרים הסובלים ממוגבלויות: "אם יש לך אתגרים, אתה צריך גישה חיובית לגביהם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו