כלכלת ישראל ירדה שני מקומות במדד התחרותיות למקום ה־26 - כך קובע מכון בינלאומי משווייץ.
מדובר במכון IMD שמושבו בלוזאן ונחשב לאחד ממוסדות המחקר הנחשבים בעולם, הבוחן אחת לשנה את מידת כושר התחרות בין כלכלותיהן של 63 מדינות, על בסיס 4 משתנים: חוסן כלכלי, יעילות העסקים, מערכות התשתיות ויעילות ממשלתית.
בתחום החינוך ישראל מדורגת במקום ה־3 בהוצאה ציבורית על חינוך כשיעור מהתוצר - לעומת מקום 4 אשתקד, אך בסעיף החינוך עצמו נרשמה ירידה של 9 מקומות, למקום ה־23. כלומר ההישגים הדלים יחסית של תלמידי ישראל מלמדים כי לא קיים קשר מובהק בין הזרמת כספי ציבור לבין ההישגים בפועל.
הדירוגים הנמוכים של ישראל מתבטאים בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה (מקום 48), ירידה של 5 מקומות בגירעון הממשלתי (מקום 54), יוקר המחיה (52) ויצוא סחורות כשיעור מהתוצר (56). בסעיף מחירי הדלק רק 4 מהמדינות שנכללו במדד פחות יקרות מישראל. צניחה דרמטית נרשמה בסעיף "פריון ויעילות" - כאשר ישראל מדורגת במקום ה־31 - 11 מקומות פחות מדירוגה ב־2019. בסעיף התשתית הבסיסית (כבישים, אנרגיה וכדומה) נרשמה עלייה של 3 שלבים, אך עדיין ישראל מדורגת בתחתית - מקום 45.
מקום לאופטימיות
בצד החיובי, ישראל ניצבת בראש הדירוג בסעיפי יצוא שירותי היי־טק, בדומה לאשתקד ובהשקעה במחקר ופיתוח כאחוז מהתוצר - עלייה של מקום אחד לעומת 2019. בסעיף המודד את ההשקעות הישירות מחו"ל (כאחוז מהתוצר), ישראל מדורגת במקום ה־6 הגבוה בשנת 2020, בדומה לשנה שעברה.
בקטגוריית חקיקה עסקית (פתיחות השוק, רגולציה בתחרות ורגולציה בשוק העבודה) נרשמה עלייה של 7 מקומות, אך ישראל עדיין מדורגת רק במקום ה־31, המציב אותה באמצע הרשימה. בסוגיות "חברתיות" - התפלגות הכנסה, שוויון הזדמנויות וכדומה - נרשמה עלייה של 4 דירוגים למקום ה־26. מספר הנשים האקדמאיות בארץ גבוה יחסית, ורק 5 מדינות עוקפות אותנו בקטגוריה זו.
במכון המחקר IMD מציינים כי על ישראל להתמודד עם האתגרים הבאים על מנת לשפר את מעמדה בשנים הבאות: שיקום הכלכלה לאחר משבר הקורונה, הורדת מספר המובטלים, צמצום הגירעון הממשלתי, תמיכה במגזר העסקי לטובת חזרה ליעילות והגדלת הפריון במשק.
בראש הדירוג העולמי מופיעות מדינות הדוגלות בכלכלה חופשית עם מינימום חסמים ורגולציה: סינגפור מדורגת ראשונה במדד, ואחריה דנמרק, שווייץ, הולנד, הונג קונג ושבדיה. בתחתית הדירוג ממוקמות מדינות הדוגלות בכלכלה ריכוזית דוגמת ירדן, דרום אפריקה, קרואטיה, מונגוליה, ארגנטינה וונצואלה, המדורגת אחרונה.
"אתגרים היסטוריים"
עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, אמר כי "המגזר העסקי בישראל מתייצב לפני אתגרים היסטוריים יוצאי דופן בחומרתם. על מנת שישראל תוכל לשמור על כושר התחרות וגם לחזור לצמיחה מואצת של המשק, לא יהיה די בסיוע תקציבי. על קברניטי המשק להבין שעליהם להתמודד עם שינוי בתנאי היסוד שעל בסיסם מתפקד המגזר העסקי בישראל".
לין מוסיף ואומר כי "באיזון שצריך להיות קיים בין זכויות העובדים להגנות הצרכנים יש כיום להטות את הכף לטובת חופש הפעולה במגזר העסקי. טעות חמורה היא לחשוב שיש מקום להפרדה בין האינטרס של הצרכנים לבין האינטרס של המגזר העסקי.
"המגזר העסקי הוא זה שמייצר את מקומות העבודה. אם לא נדע להוריד את רמת האבטלה ולייצר מקומות עבודה חדשים, לא יהיה לצרכנים כוח קנייה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו