עבור רבים בקהילה העסקית שמו המלא של ש"ד (שמואל דכנר), עברו העסקי המסועף, הצלחותיו, ובייחוד סיפור התמוטטותו הכלכלית - היו ידועים. גם שונאיו ומקטרגיו לא הסתירו כי מדובר באיש בעל קשרים מסועפים וידע נדיר בתחום הנדל"ן.
דכנר, בן 76 במותו, הוא ניצול שואה, יליד רומניה. כוכבו דרך כבר בראשית שנות השלושים לחייו, כאשר שימש מבקר בחברת רסקו ואחר כך קודם ומונה למנהל בכיר בה. מכאן המשיכה נסיקתו במהירות הבזק: פיסגת משרת הניהול שלו היתה כששימש מנכ"ל חברת אזורים של קונצרן כלל.
בראשית שנות ה־80 נקלע דכנר לקשיים כלכליים ועזב את הארץ ללונדון. ואולם ההתרסקות הכלכלית הגדולה שלו התרחשה בשנים האחרונות, כאשר חובותיו לשוק האפור האמירו לכמה מיליוני שקלים והיו לו סיבות טובות לחשוש לחייו. באותה תקופה כמעט רעב ללחם.
שמו של דכנר כמומחה לנדל"ן, הפותח מחסומים ביורוקרטיים, הגיע ב־1994 גם לאוזניו של הלל צ'רני, בעל מתחם מלון הולילנד. הסכם העסקתו הראשוני של דכנר היה תמורת 50 אלף דולר לחודש. כעבור זמן מה שונה ההסכם, ולדכנר הובטחו 10 אחוזים מרווחיו של צ'רני. לימים לא היסס דכנר לשלוח לצ'רני טיוטה של כתב תביעה, שחלקיו היו שקריים.
בהספד שנשאה בתו מעל קברו אמרה בבכי: "אבא, כולם שכחו אותך וברחו ממך כי לא יכולת לתת יותר". הסכם עד המדינה בשנתיים האחרונות הציל אותו מחרפת רעב: דכנר קיבל בכל חודש 20 אלף שקלים.
ביחס לצ'רני העיד כי מעורבותו בתשלומי השוחד היתה אבסולוטית. את "יחסי העבודה" בינו לבין אהוד אולמרט תיאר "כמו שני גונבי סוסים". על עצמו אמר: "אני מודה שאני אחד הגנבים".
* * *
עד המדינה בפרשת הולילנד: שמואל דכנר
בית המשפט ביטל את צו איסור הפרסום • העד, שכונה ש"ד, מת בסוף השבוע בגיל 76 • המשפט צפוי להתחדש ביום חמישי
בית המשפט המחוזי בתל אביב התיר אתמול לפרסם את שמו של שמואל דכנר (ש"ד), עד המדינה במשפט הולילנד שבו עומדים לדין 13 נאשמים ושלושה תאגידים. דכנר נפטר ביום שישי האחרון בשעות הבוקר המוקדמות, בטרם סיים את חקירתו הנגדית על דוכן העדים. המשפט צפוי להתחדש ביום חמישי.
מאז חקירת המשטרה היה תלוי ועומד צו איסור, שאסר לפרסם את שמו של העד ואת תמונתו. שתי ערכאות שיפוטיות דחו בעבר את בקשת העיתון "ידיעות אחרונות" לבטל את איסור הפרסום.
נציגת התביעה במשפט, עו"ד אתי בן דור, טענה אתמול כי "מטעמים אנושיים אנחנו מבקשים שהצו יוסר לאחר שהמשפחה תקום מהשבעה ביום ראשון". התובעת הוסיפה כי העיתונאי איתמר לוין (news1 "מחלקה ראשונה"), המסקר את המשפט על בסיס יומי, תומך בעמדה שהמדינה מביעה: "אנחנו מבקשים למסור את עמדתו כנציג העיתונות. אנחנו לא רואים הבדל בין הפרסום היום לבין הפרסום בעוד כמה ימים. אנחנו מבקשים להיעתר לבקשה, מבחינה אנושית, כי אנחנו יודעים עד כמה התיק הזה זוכה לסיקור".
באלה שביקשו לבטל את איסור הפרסום היה איש יחסי הציבור בן ציון ציטרין. פרקליטו עו"ד חיים שטנגר טען כי בית המשפט צריך לעבוד לפי שיקולים משפטיים, ולא לפי שיקולים לא משפטיים. עוד טען כי מטרת הפרסום היתה בעבר להגן על שלוותו של המנוח בהיותו עד. החלטתו של השופט דוד רוזן הכילה שורה אחת בלבד: "בטל בזה איסור פרסום שמו ופרטיו האישיים של עד המדינה".
צבי הראל, כתבנו לענייני משפטטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
