כל מה שאתם צריכים לדעת על תכשיר הגנה מהשמש

אחרי הסגר שנכפה עלינו, החזרה לשגרה אל תוך הקיץ עם הטמפרטורות הגבוהות וקרני השמש המסוכנות מחייבות אותנו להיערך בהתאם. 

"אנשים צמאים לצאת החוצה, ושוכחים שהשמש חזקה", מזהירה מירי זיו, סגנית יו"ר האגודה למלחמה בסרטן. "אנחנו נדרשים לעמוד בריחוק ולא פעם נוצרים תורים ארוכים מחוץ למרכזים המסחריים הפתוחים, ולכן צריך להקפיד על כובע, משקפי שמש, ביגוד ארוך ואוורירי ולמרוח קרם הגנה מהשמש. חשוב לזכור שגם אם יש עננים, הקרינה בימים אלה חזקה ומזיקה לעור".

ד"ר נורית הראל, יו"ר משותף בתשלובת ד"ר פישר, מוסיפה: "בימים כתיקונם, המעבר מהחורף אל הקיץ מאפשר לגוף להסתגל מבחינה ביולוגית לאט־לאט ולפתח מנגנוני הגנה. השנה, בגלל הסגר, יש מעבר פתאומי אל שמש חזקה - מעבר חד לגוף שלא הספיק לפתח מנגנון הגנה. הרגישות שלנו לשמש גבוהה יותר, ועלינו להקפיד להימרח בקרם הגנה בכל יציאה מהבית". 

ד"ר להבית אקרמן, מומחית לרפואת עור ורופאה ב"שירותי בריאות כללית", מציינת נקודה חשובה. לדבריה, "אנשים חושבים שאם הם שמים מסיכות פנים, אז הם מוגנים מהשמש - וזו טעות. המסיכות הכירורגיות החד־פעמיות ומסיכות הבד לא חוסמות את קרני השמש, ולכן חובה למרוח מתחת קרם הגנה ולהשתדל למעט בשכבת איפור, כדי שלא נרגיש תחושה דביקה ומעיקה בשילוב עם המסיכה". 

קרניים שונות 

פולה בליק, קוסמטיקאית מומחית לרפואה טבעית, מציינת כי סימני כוויית השמש לא תמיד מורגשים באופן מידי, וכי הכאב החמור עלול להופיע עד 48 שעות ."כשיש כווית שמש, מומלץ לקרר את העור במים פושרים או מקלחת קרה ולהשתמש בקרם אלוורה או קרם המיועד למריחה לאחר השיזוף. בנוסף, מומלץ להכין מסכות ביתיות מרגיעות, לקחת מלפפון, כף שמן קוקוס וחופן עלי כוסברה, לטחון את כל החומרים היטב בבלנדר ולמרוח את העיסה על העור השורף".

ננסי ירחי, מנהלת הדרכה ב"לוריאל ישראל", מוסיפה: "יש כיום יותר מוצרים שמתאימים לעור רגיש, שמכילים נוגדי חמצון, ויטמינים שונים וחומרים שמשקמים ומטפחים את העור. תפקיד הקרם הוא לא רק הגנה מהשמש. השנה, בגלל שאנחנו נאלצים לשהות שעות רבות עם מסיכה ועסוקים בהורדתה והחזרתה לפנים כמה פעמים ביום, כדאי לעשות זאת בעדינות על מנת לא ליצור גירוי בעור. יש לבחור מוצר שכתוב עליו 'לעור רגיש' ומכיל נוגדי חמצון, מים תרמליים, ויטמינים, וטווח רחב של הגנות מכל קרני השמש".

המומחיות המרואיינות לכתבה מציינות כי טווח המחירים הרחב בין תכשירי הגנה מהשמש, שמוצעים על המדפים, אינו מעיד בהכרח על יכולתם להגן יותר על העור, ואין קשר בין יעילות המוצר, מרקמו ומחירו. "כדאי לבחור מוצר של חברה מוכרת עם ותק בשיווק מוצרי הגנה מהשמש, ושיש על המוצר אישור של משרד הבריאות", אומרת ד"ר הראל מתשלובת ד"ר פישר.

"השוני במחיר לעיתים נובע גם מהמרכיבים הנוספים שנמצאים במוצר מעבר לדרישות הסף שמשרד הבריאות מחייב. מוצר שיש בו מרכיבי לחות שמטפחים את העור ומוצר שמגן גם מפני קרני אינפרה אדום והאור הכחול HEV יותר יקרים מקרם הגנה שמגן רק מפני קרני UVA ו־UVB".   

תרסיס או תחליב?

לשאלה מהם החידושים השנה במוצרי הגנה מהשמש, אומרת ד"ר הראל: "מדי שנה מחפשים צורת הנגשה חדשה, שתגרום לאנשים כן להשתמש במוצר. למשל, תרסיסים שקופים שמתאדים ולא משאירים תחושה דביקה על הגוף, קרם הגנה בצורת סטיק לנשיאה נוחה בתיק, וקרמים שנותנים כיסוי לכלל סוגי קרני השמש".

ד"ר אקרמן מוסיפה: "האמירה הרווחת בציבור שתרסיס שקוף פחות מגן, אינה נכונה. תרסיסים נוחים יותר מאשר תכשירי מריחה, שלהם בדרך כלל מרקם חלבי־לבן. הבעיה היא שבגלל שמדובר בתרסיס שקוף, אפשר בקלות לפספס אזורים על העור. מבחינת היעילות והרכב החומרים, זה זהה לתחליב".

לדילמה אם לקנות תכשיר המיועד לילדים בנפרד ולהורים בנפרד, וגם לשאלה אם יש חשיבות להבחנה בין תכשיר המיועד לפנים ותכשיר לעור הגוף, ד"ר אקרמן מבהירה: "אם מדובר במשפחה עם ילדים בני יותר משנה, ומדובר בילדים שאין להם עור רגיש או בעיה מסוימת, כולם יכולים להשתמש באותו תכשיר - כולל הגוף והפנים. אין צורך להיכנס להוצאה מיותרת של כמה תכשירים. תינוקות עד גיל שנה, אנשים שיש להם בעיות רפואיות ובעיות עור - להם יש תכשירים היפואלרגניים מיוחדים. מי שסובלים מעור פנים שומני, מפצעונים או מקמטוטים - לאלה עדיף להשתמש בתכשיר ייעודי במרקם".

ד"ר אקרמן מוסיפה: "את נזקי השמש אנחנו,  הרופאים, רואים כבר בקרב צעירים, בסביבות גיל 30, שלא שמרו על העור כשהיו מתבגרים, ש'נשרפו' וסבלו מכוויות שיזוף בגיל העשרה. בסביבות גיל 30 הם סובלים מקמטוטים שיוצרים מראה מבוגר, מופיעים לטיפולים בפיגמנטציה ובכתמי עור. עם כל הקדמה הטכנולוגית והטיפולים שיש, הם אמנם משפרים את מראה העור, אבל אין טיפול שיבטל את הנזק שנגרם מהשמש. לא ניתן לתקן נזק לדנ"א ולבטל את הסיכון לחלות בסרטן העור, ולכן חייבים להגן על העור משמש ולמעט בחשיפה אליה מגיל צעיר, לאורך כל חיינו".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו