פורסם הדו"ח החצי שנתי של הארגון לשיתוף פעולה של המדינות המפותחות, ה־OECD, שבמסגרתו מובאת גם התחזית לביצועי כלכלת ישראל וליציאה מהמשבר.
התחזיות בדו"ח פסימיות יותר מהתחזיות של בנק ישראל. כך, למשל, התסריט הטוב לגבינו הוא צמיחה שלילית של 6.2%, וזאת במקרה שהמגיפה לא תשפיע עלינו יותר מכפי שהשפיעה עד כה. במקרה שתהיה התפרצות נוספת שתשפיע על הכלכלה, מעריכים שהיא תגבה מחיר כבד כבר ב־2020 ותביא את המשק להתכווצות חריפה הרבה יותר של 8.3%. כלכלני ה־OECD כנראה צודקים בכך שהם לא מאמינים לנתונים של הלמ"ס באשר לאבטלה בפועל, ומעריכים שכבר עכשיו היא עומדת על כרבע מכוח העבודה במשק ואף יותר מכך.
צילום: קונטקט
ההבדל בין נתוני הלמ"ס לבין הנתונים בדו"ח הוא היחס השונה לעובדים המוגדרים בחל"ת - רבים מהם נחשבים בלמ"ס כעובדים בחופשה, אף שכלכלנים בעולם מבינים שחלקם למעשה מובטלים. בכל מקרה, כלכלני הארגון מבינים שמצבה של ישראל טוב יותר מזה של מדינות רבות החברות בו, גם בגלל נתוני הפתיחה שלנו וגם בגלל הגמישות במשק. כלכלני הארגון צופים שההתאוששות של כלכלת ישראל מהמשבר תורגש מהר יותר מהממוצע במדינות הארגון ותיראה כבר בשנה הבאה.
להבדלים בין תחזיות הצמיחה בארגון לבין אלה של בנק ישראל אין משמעות של ממש, מכיוון שמדובר בתחזיות התלויות בעשרות משתנים.
עוד בנושא:
"אמנים ומרצים זכאים לדמי אבטלה"
במיוחד קשה לדבר על התחזיות כשנמצאים בתוך אירוע משברי, כפי שמבטאים זאת בדו"ח - פער עצום בין המשך המצב הקיים לבין מצב שבו התפרצות משמעותית נוספת תגרום להשבתה חלקית או מלאה נוספת של המשק. מכל מקום, הביקורת בדו"ח מעניינת יותר מהתחזיות: כלכלני הארגון מבקרים את היקף העזרה ואת האיטיות שבה היא מוגשת למגזר העסקי.
הצמיחה תלויה בעזרה
בדו"ח משבחים את הממשלה ואת בנק ישראל על הסיוע ועל ההרחבה המוניטרית בכיוון הנכון, אך הביקורת, כאמור, היא על המידה. הצמיחה תלויה בעזרה הזו וביכולתנו למנוע קריסות של עסקים. לקח יותר מדי זמן מאז הושבת המשק ועד שהשקלים הראשונים הגיעו לעסקים, וזה לא הוגן ובעיקר לא חכם. כל המציל עסק אחד מציל עצמו מכפליים מסכום הסיוע בהמשך - הן מסיוע שיידרש והן מהפסד הכנסות.
